ספר טוב
 
		
		
		
			הביקורת נכתבה ביום שלישי,  7 בפברואר, 2023
ע"י yaelhar
		
		ע"י yaelhar
#
עד מחצית הספר הארוך הזה (507 עמודים) שקלתי כמה פעמים לנטוש אותו. הוא אמנם כתוב יפה אבל עד למחציתו, בערך, לא היה לי מושג על מה היא מדברת. וקיבלתי מנה גדושה ומיותרת של דיאלוגים, תיאורים והגיגים על התנהלות הדמויות. וגם כל מיני "טיזרים" שמבטיחים איזו תעלומה מעניינת, מה שאני די שונאת בספרים. לא נטשתי בסוף. אין לי הסבר אבל בערך ממחצית הספר הוא התחיל להיות מעניין.
יש היום המוני ספרים ההמתרחשים בזמן מלחמת העולם השנייה. אני חשדנית כלפי הסיפורים האלה, כי נראה לי שחלק מהסופרים (בעיקר סופרות, יש לציין) הפכו את המלחמה ההיא לקישוט לסיפוריהן. ובכן בספר הזה המלחמה נשארת לגמרי ברקע. הסיפור אמנם מתרחש בזמן הבליץ על בריטניה, אבל למעט איזכורים על האפלה והריסות (שקורעות גרבי ניילון...) וכמה קצינים שהם בני זוג פוטנציאליים, אין התייחסות למלחמה. ובמיוחד הרגשתי הקלה על שהשואה אינה נזכרת בסיפור הזה, ולא משרתת איזה סיפור רומנטי בדיוני, כמקובל היום.
הספר עוסק בכמה דמויות, בעיקר שתי צעירות, שיש הקבלה מסויימת בסיפור חייהן והאנשים הקשורים אליהן. חלק מהקושי שחוויתי בחלקו הראשון של הספר, הוא בתערובת של מציאות ודמיון בסיפור, שהתקשיתי להבדיל ביניהם. זה סיפור מקובל העוסק בתעלומה שילדיה של הדמות מנסים לפענח, כשהיא כבר זקנה, לא משתפת בסודותיה, ולא תמיד צלולה. אני חושבת שיש די הרבה ספרים העוסקים בתעלומת חייו/ה של זקן/ה מופלג/ת, כשאלה היוצאים לפענח את העבר הם ילדיה (האמיתיים או המדומיינים) של הדמות הנ"ל, ואפשר לקבוע שיש כאן ז'אנר בפני עצמו, עם די הרבה סיפורים וקצת נוסחה.
והספר? ארוך מאד. עם טוויסטים בעלילה שאת חלקם לא הצלחתי לנחש. לזכותי ייאמר שהסופרת הקפידה על סודיות קשוחה ולא פיזרה רמזים ופרטי סיפור באופן חופשי. הספר מעניין לקריאה, מזכיר לקוראיו שוב ושוב שהאשלייה שצאצא של מישהו/י מכיר את הוריו היא טעות אופטית. כנ"ל לגבי האשליה שאנשים מכירים לעומק את צאצאם, רק כי הולידו אותו, טיפלו בו כשהיה חסר אונים ואהבו אותו. פתרון התעלומה מעניין, הסוף המתבסס על עובדות נכונות, מופרך רק כי מורטון, כך נראה, אוהבת פתרונות מלאים ושלמים לתעלומות, ומתעלמת מכך שבחיים האמיתיים כמעט אף פעם אין פיתרון "מלא ושלם" של תעלומות, חוץ מאשר בספרים.
יש די הרבה סודות בעולם והמון אנשים סקרנים לגבי סודות של אחרים. בתור מי שזכתה לשמוע המון סודות של אחרים, אך לא השכילה לפענח סודות המשפחה, נראה לי שיש יותר סקרנים מאנשים שסקרנותם באה על סיפוקה. סודות עבר של דמויות בדויות ימשיכו כנראה למשוך קוראים שאוהבים סיפורים ותעלומות. הסודות האמיתיים כנראה ימשיכו להיקבר עם בעליהם. אולי טוב שכך.
1/2
									21 קוראים אהבו את הביקורת
							
		
	
			טוקבקים
		
	
			
		+ הוסף תגובה
		
			
		
					
		
		| yaelhar
					(לפני שנתיים ו-8 חודשים) 
						תודה רבה, בת-יה
						 לא הסודות נדחים על ידי האנשים, אלא הקשר של קרוביהם לסודות המסויימים. אנשים אומרים "אני מכיר את אבא/אמא שלי. לא יכול להיות שהוא/היא עשה משהו כזה". כלומר, אנחנו שופטים שיפוט מוסרי בדיעבד ובטוחים שאנחנו צודקים. | |
| בת-יה
					(לפני שנתיים ו-8 חודשים) 
						הבעיה העיקרית עם סודות היא - שרוב האנשים לא מאמינים להם.
						 כשמתגלה סוד - כל סוד - התגובה הראשונה היא בדרך כלל: לא יכול להיות. רק כשנוספים לסוד עוד פרמטרים - אנשים מתחילים להאמין. וגם אז בהסתייגות. בכל מקרה נשמע ספר מעניין - אז תודה. | |
| yaelhar
					(לפני שנתיים ו-8 חודשים) 
						תודה רבה, Pulp_Fiction
						
					 | |
| yaelhar
					(לפני שנתיים ו-8 חודשים) 
						תודה רבה, ראובן.
						 לקח לי זמן להתחבר אל הדמויות. בסופו של דבר הספר מעניין והסיפור מקורי. | |
| yaelhar
					(לפני שנתיים ו-8 חודשים) 
						כרמלה - כל אחד רואה אמינות או מופרכות לפי נסיונו ושיפוטו.
						 אני חושבת שבמציאות אף פעם אין תשובות מושלמות, הסוגרות לגמרי את הסיפור. דעתי, על כל פנים, אינה טובה יותר מדעתך. | |
| yaelhar
					(לפני שנתיים ו-8 חודשים) 
						תודה רבה, זאבי
						 גם אני חשבתי, בסופו של דבר שזה ספר טוב. לדעתי, אבל, קיצור היה עושה לו רק טוב. | |
| זאבי קציר
					(לפני שנתיים ו-8 חודשים) 
						ראובן ממליץ לך לא לוותר... אחלה ספר, באמת...
						
					 | |
| Pulp_Fiction
					(לפני שנתיים ו-8 חודשים) 
						מעניין מאוד. 
						
					 | |
| ראובן
					(לפני שנתיים ו-8 חודשים) 
						עם מחצית ראשונה כמתואר כנראה אוותר. 
						 נשמע מייגע. | |
| כרמלה
					(לפני שנתיים ו-8 חודשים) 
						תודה יעל.
						 פעמים רבות אנו נוטים לייחס מופרכות לספרים. מאידך, אנחנו גם אומרים ש"המציאות עולה על כל דמיון". בשנים האחרונות נתקלתי במקרים של סגירות מעגל שלמות, של פתרונות מלאים של תעלומות ובכמה מקרים חסרי סיכוי שהסתיימו בטוב ובהצלחה. אם איננו מכירים מקרים ותופעות יוצאי דופן, אין זה אומר שהם אינם קיימים. זכותו של סופר לבחור בסוג כזה של סוף גם אם הוא פחות מצוי. לכן, בזמן האחרון אני נוטה פחות ופחות ליחס מופרכות לספרים, אלא אם יש בהן שגיאות עובדתיות של ממש. | |
| זאבי קציר
					(לפני שנתיים ו-8 חודשים) 
						אני לעומתך אהבתי מאד מהתחלה עד הסוף ולא השתעממתי לרגע.
						 מבחינתי זה ספר מומלץ ביותר. | 
			
			21 הקוראים שאהבו את הביקורת
		
	
		 
		 
		 
			
 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		 
		