ביקורת ספרותית על שעות הקטיפה - פרוזה # מאת אליסון ריצ'מן
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 15 בספטמבר, 2017
ע"י חני


כשהתחלתי לקרוא אמרתי לעצמי "מה זה הקיטש רומן הזה"? ( שומעת את מחשבות אומר לי חני מתי תקראי ספרים אמתיים). לבסוף הוקסמתי מהשרטוט המדויק של הלך התקופה. כאילו הברישו לי במכחול רישום אך במילים ודפים ולא קנבס. . אני קוראת לספרים מסוג זה: "ספר בנות" או "ספר אווירה". כמו להיכנס לראש של ילדה או נערה שנמצאת בטראנס של משחק בובות דמיוני על אבירים, ארמונות, או, נסיכים בכרכרות פותחים את הדלת לגבירות חסודות, יש הגיגים על שמלות, מלמלות, מחרוזות וגינונים של המאה ה 19. אז נכנסתי לאווירה שזה בערך כמו להיכנס לדלת קסמים של פעם.


על מה הספר? ובכן יש בו כמה כמה חלקים שמשתלבים אחד בשני.

החלק על מרת דה פלוריאן שעוטף את כל הסיפור והוא:.

בעיקר על רומן שנמשך שנים של נערה עניה בשם מרת בוז'ירון שהפכה להיות זמרת/שחקנית על הבמה ואז הפכה לקורטיזנה של גבר חלומותיה. נערה עם הרבה חלומות ותושייה להגיע רחוק. גוף אלוהי והרבה שכל.

יש לי בעיה עם המושג הזה קורטזינה! לא הצלחתי להבין עדיין למה ומדוע כל העסק עדיין מטריד אותי.

קורטיזנה - מושג איטלקי מהמאה ה 16 ליצאנית , בדרנית שמשעשעת גברים בדומה לגיישה אצל היפנים. יש כאלה כמו בסיפור שלנו ששפר מזלם והיו עם גבר אחד שקנה לקורטיזנה שלו דירה וכלכל ופרנס אותה עד סוף ימיה. פילגש/מאהבת בלשון צחה. היא הייתה קניין שלו. תיאור האהבה ביניהם הוא לא שיעמם אלא ההפך היה מרגש מאין כמוהו. מרת קיבלה ממנו דירה וכסף שבהם פיתחה טעם נדיר באמנות יפנית וסינית של פורצלנים. למדה והתפתחה והייתה אכן פילגש אך בסיפור שלנו היא הייתה ממש גבירה עם תכשיטים ושמלות מנופחות שייפתה את עצמה למען הגבר שלה באמבטיות מיוחדות ותסרוקות הדורות. ( אמרתי לכם ספר בנות). הגיבורה שלנו (לא רק בספר אלא באמיתי ) התרועעה עם אמנים רבים היות ואהבה אמנות. היא צוירה על ידי צייר בשם בולדיני . וכל מי שמבין באמנות אכן הבין שהיה שם יופי נדיר שפרץ מתוך ידי האמן.

החלק היהודי.

זהו אחד החלקים המרגשים בסיפור, יהודים שמוצאים יהודים ומגלים שהם משפחה. החלק היהודי בסיפור הוא חלק גדול. מסופר על דורות שלמים של מסורת יהודית ושימור הגדות וספרי הגות שנשמרו על ידי יהודים מאות בשנים. ותוך כדי הסיפור בתוך סיפור מבינים שגורל של יהודים נקשר בדם והוא חזק ומשמעותי ונפרש על פני דורות בין אם אנחנו רוצים או מבינים את זה ובין אם לאו.

הרקע לסיפור: מלחמת העולם השנייה.
כאן ממש יכולתי לחוש ברעד שהעולם חווה ובמיוחד פריז כשהיטלר כבש עוד יעד ועוד יעד בעולם.. הצרפתים הפנו מבט כלא מאמינים. ישבו בבתי קפה ואכלו את הקרואסון כאילו כלום לא קורה.. החדשות וההפצצות בעולם התגברו, בנים גויסו וכבר אי אפשר היה להתעלם. היטלר שועט קדימה. הסיפור שלנו מקבל תפנית של בריחה והישארות ביחד.


אז התחלנו בקיטש והגענו אל מלחמת העולם...
היה לי תענוג לקרוא...ועכשיו אלך לחפש ספר אמיתי ..

שתהיה לכולנו שנה מדהימה.

מתוך ויקיפידיה ציטוט
"תמונת דיוקן של המוזה הקודמת של בולדיני, מרת' דה פלוריאן, שחקנית וקורטיזנה צרפתיה, התגלתה בדירה פריזאית בסוף 2010, נסתרת מעין כל במקום שהיה נעול וחתום במשך 70 שנה. התמונה מעולם לא נרשמה, הוצגה או התפרסמה, והדירה הייתה שייכת לנכדתה של דה פלוריאן, שעברה לגור בדרום צרפת עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ומעולם לא חזרה.[3] [4] פתק ובו דברי אהבה ואזכור ביוגרפי לתמונה שצוירה בשנת 1888, כשהשחקנית הייתה בת 24, נתנו גושפנקא לאמיתות הציור ולזהות הצייר. דיוקן באורך מלא של הגבירה באותה שמלה ובאותם אביזרים, אך פחות פרובוקטיבית, תלויה במוזיאון לאמנות של ניו אורלינס."
32 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 8 חודשים)
תודה מירה. זה נדמה שאז התקופה הייתה שמרנית מדי. ומסתבר שאנחנו די שמרנים לעומתם.
Mira (לפני 8 חודשים)
חני ביקורת מקסימה.
לצערי גם בארץ ישנן "קורטזינות" אבל לא נהוג לדבר על זה.
שיהיה לכולן חג שמח וצום קל.
חני (לפני 8 חודשים)
קצר חן חן וחג שמח.
קצר ולעניין (לפני 8 חודשים)
ביקורת מצוינת. תודה חני.
חני (לפני 8 חודשים)
חחחח רץ כי אני אדם שמוצא גרעין של טוב בכל דבר. יש פה גרעין של סיפור הסטורי נפלא ואמיתי. כל המסביב זה מלמלה, משי וסאטן.אולי אתה תאהב בגלל החיבור לצייר המפורסם בולדיני.
בכל אופן כדאי לגשת לציור בגוגל הוא נפלא.
ושנה טובה.
רץ (לפני 8 חודשים)
חני הביקורת שלך היא מה זה מפרגנת, ומצד שני מקטלגת כספר בנות, עכשיו לא אקרא למרות הפוטנציאל הנהדר של הספר.
חני (לפני 8 חודשים)
תודה אורית שמחה שאהבת.שנה טובה.
אורית זיתן (לפני 8 חודשים)
חני, בוקר טוב ושבוע טוב. תודה על הסקירה היפה
חני (לפני 8 חודשים)
תודה בנצ. שתהיה אכן שנה מבורכת. תמשיך לתור
את הגלובוס ולהנות מהלבלוב והפריחה
בכל מקום שתלך.
חני (לפני 8 חודשים)
לי תודה. זה לא המושג. נראה לי שזה העניין עצמו.
יש לי כנראה בעיה עם קניינות. למרות שלעיתים
זה נשמע טוב.
בנצי גורן (לפני 8 חודשים)
תודה חני, אהבתי. שנה טובה לך ולבני ביתך.
לי יניני (לפני 8 חודשים)
חני סקירה יפה. אין לי בעיה עם המילה, ההיפך לדמתי היא מכובדת יותר
חני (לפני 8 חודשים)
יעל תודה. זה נדמה אם כך שעדיף היה להיות פעם קורטזינה מאשר האישה החוקית. אך בעצם אחת לא הייתה יכולה להתקיים בלי השנייה.
זה מביא אותי למחשבה שאהבה ותשוקה הן שני דברים נפרדים ואולי צורכים אותן בנפרד.
חני (לפני 8 חודשים)
יונתן אתה תראה נפלא בחצאית סקוטית. תודה.
yaelhar (לפני 8 חודשים)
יפה.
ולגבי הקורטיזאנות באותה תקופה מעמדן היה חזק יותר משל רעיות. הרעייה מהרגע שנישאה לא יכלה לעשות שום צעד - כלכלי או אחר - ללא הסכמת בעלה. הקורטיזאנה - שאמנם נעזרה ביכולת פיתוי לא מעטה (לא לבלבל עם יופי) הצליחה לנהל את חייה במידה לא מעטה של חופש. היא צברה רכוש וניהלה אותו והחליטה החלטות בעצמה. לא הייתי ממהרת לרחם עליהן - הן הצליחו למצות את חייהן יותר מאחיותיהן "הכשרות".
יונתן בן (לפני 8 חודשים)
סיקורת נפלאה! קראתי את הספר ואהבתי מאוד, אז אם זה "ספר בנות" כמו שכתבת, אני הולך לקנות לי שמלה חדשה לכבוד ראש השנה :-)
חני (לפני 8 חודשים)
רודנית תודה. זה בדיוק מה שחשבתי. מהו ספר אמיתי? אני טוענת שכל ספר שמתחברים אליו הוא ספר אמיתי.
חני (לפני 8 חודשים)
דן תודה . בגלל שהמושג וכל הכותרות הנילווים אליו גורמים אי נוחות. מצד אחד זה נראה טבעי לאותה תקופה ואפילו מתבקש. מצד שני עם כל ההתיפייפות בדבר זה כמו גבר שקונה קישוט או רכוש ומטפח אותו כמו פרח מתוך אינטרס משותף..
יש בכך משהו קלוקל.
רונדנית (לפני 8 חודשים)
חני, אהבתי מאד את הסקירה, ואני שואלת מהו ספר אמיתי ? בעיני כל ספר אמיתי בעיני הקורא בו , נכנס אל העלילה וחי אותה. אם העלילה הולכת איתו כברת דרך מה טוב אם לא , אז לא עוברים כדבריך לספר האמיתי הבא...
מחשבות (לפני 8 חודשים)
הגברת עם הקמליות קצת יעשה לכן סדר. בפריז זה דווקא נראה מתבקש.
מסמר עקרב (לפני 8 חודשים)
ביקורת נהדרת.
גם בי המושג קורטיזנה מעורר רתיעה ממה שמסתתר בתכל'ס מאחורי המילה המצוחצחת הזו. כתבת "היא הייתה קניין שלו", ובזה מסתכם הכול. מצטרף לדבריה של נעמי "מודה אלף פעמים על שנולדתי לתרבות ולזמן שבהם כיוון כזה רחוק כמו מאדים".
חני (לפני 8 חודשים)
תודה אנקה . לספר היה את הקסם שלו. הוא עטוף בצלופן רומנטי על רקע מלחמת העולם השנייה. ומה שמעניין זה הציור היפה של בולדיני והדירה עם כל הפורצלנים ודברי האמנות שנשתמרו בדירה 70 שנה. שמעתי רבות על הקורטזינות. אך מה
שונות הן מפילגשות או גיישות. למה לגברים מותר.?
אנקה (לפני 8 חודשים)
חני, תודה על האזהרה. למרות שאני אוהבת רומנים היסטוריים והוא מבוסס על דמות אמתית.
לקורטזנות היה מעמד טוב יותר מאשר לאישה החוקית. היא הייתה מנהלת ערבי תרבות ומסיבות לחברה הגבוהה בסלונה, הן היו נשים משכילות, חכמות, תרבותיות ואופנתיות שצברו את הונן במשך השנים אם השכילו להתנהל כלכלית נכון. הן היו עצנאיות למרות שנתמכו כלכלית בידי גברים עשירים.
לרוב היו אלו נערות שבאו ממשפחה ענייה שלא רצו להתפרנס ממלאכות קשות ובזויות אלא העדיפו להתקדם בחייהן באמצעות כישוריהן הפיזיים-מנטליים.
גם כיום יש כאלו אבל לא עושים מזה עניין ובוודאי לא כותבים עליהן ספרים רומנטיים :)
חני (לפני 8 חודשים)
מחשבות life סקאוט נעמי ו פלופ... תודה רבה. בקשר ליצאניות צמרת, נערות ליווי וכד'... קורטזינה אכן מילה נעימה יותר. לא מרגישה נוח עם זה כי לא מצליחה לגבש דיעה ולהשליך על התקופה של ימינו.
בעצם די הרבה גברים עושים את אותו דבר בפחות רעש ופחות דרמה.זה כאילו להכניס שתי נשים לחיים.
אחת שיולדת לגבר ילדים והשנייה שמענגת אותו.
נראה לי פנטזיה של 90% מהגברים. ואם אישה הייתה באה עם רעיון כזה זה היה מוציא את כל עניין המשפחה מאיזון. אך לאורך כל ההסטוריה זה היה מקובל. לא בטוח שמובן על ידי הנשים להתחלק עם עוד אשה בגבר שלה.
מצד השני המצב כל כך רחוק מלהיות אידאלי היום.
רחלי (live) (לפני 8 חודשים)
מסכימה עם PuIp , נראה לי שאוותר, אם דירגת ב 3 כוכבים
Pulp_Fiction (לפני 8 חודשים)
תודה, חני. סקירה יפה. בעיניי המושג "קורטיזנה" עדיף מ"זונה" או אפילו "זונת צמרת"...אבל זה אני.
נעמי (לפני 8 חודשים)
אוקי, הוספתי לרשימה.
לא הבנתי - מעמדה של מי מוצק? של הגיישות והקורטיזנות? הגיישה למשל - תלויה בחסדי הגברים ובכמה היא מוצאת חן בעיניהם, לפחות עד שהיא צוברת את הונה.
סקאוט (לפני 8 חודשים)
נעמי- צודקת בהחלט!
מחשבות (לפני 8 חודשים)
נעמי, קראי את הגברת עם הקמליות. שם מדובר באשה נתמכת. אשה כזו מעמדה מוצק, היא מסודרת, תרבותית, ואילו הגבר כעלה נידף ברוח.
נעמי (לפני 8 חודשים)
ברור, אבל בישראל האופציה של פרוצה היא מוצא אחרון נואש, ויש המון המון פתחי יציאה לפני שמגיעים לשם חלילה.
בנוסף, הרעיון המבחיל של גיישה / קורטיזנה מעולם לא היה חלק מהתרבות היהודית. אשרינו.
סקאוט (לפני 8 חודשים)
נעמי- עדיין יש גיישות ופרוצות.
נעמי (לפני 8 חודשים)
מעניין!
אני מרחמת בכל ליבי על הקורטיזנות ומודה אלף פעמים על שנולדתי לתרבות ולזמן שבהם כיוון כזה רחוק כמו מאדים (בעצם כל הנשים משם, אולי קורטיזנות מגיעות מכוכב אחר).

קראתי את זיכרונותיה של גיישה ואני ממליצה מאד.
סקאוט (לפני 8 חודשים)
הגברת עם הקמליות מומלץ מאוד, אמא שלי קראה אותו בנעוריה ואהבה מאוד! זכרונותיה של גיישה..זו סוגייה נתונה למחלוקת..אני למשל לא סבלתי את הספר.
מחשבות (לפני 8 חודשים)
אם כבר לקרוא ספר אמיתי על תופעת הקורטיזנות, אז זה הגברת עם הקמליות. אפשר גם זיכרונותיה של גיישה.
סקרת יפה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ