ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 12 בספטמבר, 2017
ע"י פרל
ע"י פרל
ספר "השתלטות עוינת" מאת ג'וזף פיינדר (הוצאת ידיעות ספרים, 2009) הוא הראשון בסדרת ספרים אודות החוקר הפרטי ניק הלר, איש משרד החקירות היוקרתי של ג'יי סטודארד, בעצמו יוצא אגף המבצעים של סוכנות הביון המרכזית. המשרד של סטודארד מתמחה בחשיפת סודות שאנשים רבי-עוצמה מעוניינים להסתירם. אביו של הלר, ויקטור, היה איש עסקים עשיר שהורשע בשורה של עבירות מס ומרמה ונכלא לשנים ארוכות. הלר משוכנע שסטודארד, שעבד עבור אביו, קיבל אותו לעבודה "מפני שהרגיש שאכזב את אבא שלי. אחרי הכול, אני הייתי הכבשה השחורה במשפחה: עזבתי את המכללה והתגייסתי לכוחות המיוחדים. הצטרפתי לשורות הצבא במקום לבנק ההשקעות גולדמן זקס. אבל בהמשך התחיל ג'יי להתרברב בכך שאני העובד הכי טוב שלו. "יש משהו בגֶנים של הלר," הוא נהג לומר" (עמוד 68).
עלילת הספר נפתחת כאשר אחיו הגדול של הלר, רוג'ר ואשתו קרוליין הותקפו ערב קודם לכן ברחוב שקט בוושינגטון. קרוליין נפצעה ואילו רוג'ר נעלם. הלר שב לעיר כדי לסייע בפתרון הפרשה. עד מהרה מתברר לו שרוג'ר הסתבך בעסק מפוקפק עם חברת קבלן פרטית של משרד ההגנה האמריקני בשם פלדין (שמזכירה מאוד את בלאקווטר). בעליה, אלן גריינג'ר, אשר ״שירת בחיל הנחתים״ (עמוד 204) והמנכ"ל קרל קובלנץ אינם בוחלים בדבר כדי להגן על סודותיה. קובלנץ, יריבו של הלר בספר הוא בדיוק הטיפוס שמציבים בספרים מסוג זה (שכותבים צ'יילד ובלדאצ'י, למשל). לאחר שהשלים את לימודיו והכשרתו ב"איטון וסנדהרסט הוא הצטרף לגדוד הסקוטי בצבא הבריטי, ואחר כך הוא נבחר לקומנדו הבריטי, שמקביל לכוחות המיוחדים ושחייליו נחשבים קשוחים אפילו יותר מאיתנו (אף על פי שהתקשיתי להאמין בזה). הוא היה אגדה מהלכת בזמן "סופה במדבר", חלק מצוות תקיפה שניסה להתגנב למתקני התקשורת העיראקיים. הם מצאו את עצמם מול שלוש מאות חיילים עיראקים, אבל בכל זאת טמנו את מטעני הנפץ וחמקו משם תחת אש. אף חייל קומנדו לא נפגע. אחרי המלחמה, הרבה ערבים עשירים בקנזינגטון רצו לשכור אותו כמנהל האבטחה שלהם, אבל הוא העדיף להשתחרר מהצבא ולהצטרף לחברת שכירי חרב בינלאומית" (עמוד 263). מקצוען קטלני וקר-רוח.
מנגד, כמקובל בספרים אלו, גם הלר אינו קוטל קנים. כפי שהוא מתאר את עצמו בספר הוא "מתנשא לגובה מטר שמונים ושבע, שירתתי בכוחות המיוחדים בעיראק, ואני עדיין בכושר לא רע. חוץ מזה, היו לא מעט שמועות בנוגע לכישורי האפלים, כל מיני דברים שעשיתי לכאורה בעיראק ובבוסניה. אף אחת מהן לא היתה נכונה, אבל מעולם לא טרחתי להעמיד דברים על דיוקם. המוניטין המפחיד לא כל כך הפריע לי" (עמוד 61). בקיצור, לא בחור שכדאי להתעסק איתו. אבל החקירה עלולה גם לחשוף את סודותיו של רוג'ר, שמוטב היה אילולא יצאו לאוויר העולם.
הספר מותח, ופיינדר מצליח לשמור על המתח כמעט עד הסוף. אבל הפתרון לעלילה מגחך ומיותר ובנוסף, עליונותו של הלר,מן פאטריק קים שכזה, על כל אויב ויריב פוגמת בתחושת המתח. גם תרגום הספר פחות ממוצלח. כך לדוגמה, הקומנדו הבריטי הוא השירות האווירי המיוחד, שאינו מקביל לכומתות הירוקות אלא לכוח דלתא. מוטב היה לכתוב יחידת עילית. מותח אבל לא ממש מוצלח. אפשר, לא יותר.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
