ביקורת ספרותית על איש ושמו אריה מאת יונה טפר
ספר בסדר

---

כמי שעוקב ברציפות אחר ההיסטוריון והסופר אורי מילשטיין, נודע לי מקריאת כתביו על גיבור הפלמח אריה עמית- טפר.
המיוחד בסיפורו האישי של אריה טפר, שכבר מגיל צעיר 16 או פחות, הפגין הילד אומץ לב נדיר בתקופה שביטחון ממש לא שרר בארץ ישראל.
אריה שגדל הקיבוץ יגור, אליו הגיע עם אימו ושלושת אחיו, נתפס בעיני אימו כגבר בבית ועל כן נשא על שכמו את הביטחון הישרדותי של משפחתו
בהיותו הילד הגדול בין האחים ושעליו הונחתה הדאגה לשלומם של הילדים בסביבה קשה ועוינת שהיתה סביבתם הקרובה והרחוקה בהיות הקיבוץ
נטוע בסביבה עויינת ואלימה. קיבוץ יגור שרבץ למרגלות הכרמל המזרחי שכן במרחק מה מהעיר חיפה, אך היה מוקף בכפרים ערביים ובשבטים בדויים
שלא תמיד אהבו לראות את שכניהם היהודים. וכך כבר בגיל צעיר, 16 , התגייס אריה לפלמ״ח וכבר בראשית שירותו הפגין את אומץ ליבו בהתקלות עם
קבוצת ערבים שיידו אבנים על חקלאים יהודיים שחרשו את השדות של קיבוצם. בעזרת רוגטקה , ידה אריה הצעיר אבן שפגעה בראשו של המנהיג
הערבי ושלח אותו לכפרו מחוסר הכרה.
הקריירה של אריה נתקלה בקינאתם של מפקדם שחששו לקריירה שלהם בפני המנהיגות והאומץ של איש צעיר זה, חסר פחד , בעל יכולת הובלה ומנהיגות
נדירה וחוצפה לעמוד בפני מפקדיו ולעשות בסופו של דבר על פי מצפונו והכרתו.
ספר חמוד ובעל תובנות , קריא וכתוב נחמד, אה כן וזהו גם ספר לילדים גדולים.
שבת שלום
טוביה

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על איש ושמו אריה