יום לפני שנפטר באופן פתאומי הגיע אריה לביקור אצל אחיו. כשנפרדו נתן לו פיסת נייר שעליה כתב בכתב ידו כמה שורות בלתי מובנות:
“אריה עמית (טפר) חשבון נפש:
רֻסְתַּם הרג את בנו סֻהְרָאבּ ואני לסוף דרכי. זקן. והם השלושה מיגור שאני שכלתי. צעירים לנצח. אנצור את זכרם בסוף הדרך. הנה הם שם.
שלושה פרשים עזי נפש. רוכבים הם לנצח בעמק הקישון...“
שנים אחר כך מתגלה הפתק במקרה על ידי אחד הנכדים וסקרנותו ניצתת. יחד עם חבריו לכיתה הוא מנסה לפענח את תוכנו המסתורי ונחשף לסיפורו של אריה, אחי סבו.
הסופרת יונה טפר, בת משפחה של אריה, מגוללת את קורותיו כפלמ“חניק צעיר; לוחם ללא חת; אדם מופנם וצנוע שפיו ולבו שווים; סייר מחונן שהכיר את כל שבילי הארץ. דרך סיפורו נפרשים אירועים מתקופת מלחמת השחרור שבהם השתתף – פיצוץ גשר אלנבי, קרבות גוש עציון, המאבק על פתיחת הדרכים לירושלים הנצורה, גילוי תוואי דרך בורמה ועוד. בכל האירועים משתקפת אווירת התקופה שבה נלחמו צעירים מעטים ונחושים על עצמאות המדינה.
יונה טפר | סופרת ועורכת
כתבה עשרות ספרים לילדים ולבני נוער.
זכתה פעמיים בפרס זאב: בשנת 1994 על ספרה לעזוב בית, ובשנת 2005 על ספרה בינה נוסעת מבנימינה. כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2001;
כלת פרס שר המדע, החינוך והספורט לשנת 2008 . ספרה אבנים קטנות של אהבה זכה בעיטור אנדרסן בשנת 2008;
בשנת 2015 זכתה בפרס מפעל חיים על שם דבורה עומר.
אחדים מספריה תורגמו לשפות זרות ועובדו לטלוויזיה.