ביקורת ספרותית על ילדתי מאת רבקל'ה מונדלק

---

כאוהבת ספרים מושבעת מצאתי את הספר הזה עם עוד מספר ספרים זרוקים בקרן אחד הרחובות עת טיילתי עם כלבתי האהובה.
מאחר וזו אחת מנקודות החולשה שלי סחבתי את כל הספרים הללו למרות כובדם, והם יושבים במקום היאה להם בספרייתי העניפה.
הספר האוטוביוגרפי הזה שבה את ליבי. הוא כתוב באומץ, בעדינות, איפוק ובהרבה אהבה להוריה המאמצים.
סיפורה של אשה שאומצה בגיל ארבעה חודשים בידי זוג מושבניקים שהם מלחי הארץ הזו, ובנוסף לה אימצו עוד ילד שהיה לה כאח עד לקיפוד חייו הקצרים בידי סוס.
הסיפור משלב את האובדן של ההורים המאמצים שנכנסו למשפחת השכול ואובדן אח יקר שגם הוא היה הבחירה שלה ושל הוריה. התבגרותה כנערה מאומצת האימו ועד פתיחת התיק (בגיל מבוגר קרוב לשלושים )לו אנחנו כקוראים שותפים מלאים.
הסיפור שכתוב בנעימות ובהערכה להוריה המאמצים והחברים ההתומכים מגלה גם מצוקה גדולה של ילדה למרות שאהובה,עדיין חשה את כאב הנטישה בגיל כה רך ולא קולטת את דבר מסירתה בידי אם הולדתה. עלבון המסירה - הדחייה מלווה אותה כל חייה ומרגישה זרות וחיפוש זהות כל העת.
מדובר כאן על אשה דעתנית שמוחה, הביקורת הנוקבת שלה שלעניות דעתי מקצועית מאד על השירות למען הילד ובכל הגורמים הקשורים לאימוץ ועל החוק שלא נותן מספיק גיבוי לילד המאומץ לגלות פרטים על הוריו מולידיו. ביקורת זו באה ממקום של מצוקה ועזרה לאחרים.
אני חייבת לשתף משהו אישי -
בשירותי בצבא הקבע היתה לי חיילת מאומצת שהייתי לה כאם וכחברה. אומצה ביחד עם עוד ילדה בידי זוג מדהים שגידלו במסירות רבה של ילדות רכות והעניקו להן אהבת אין קץ.
ליוויתי את לבטיה של אותה חיילת (שכאמור עד היום חברה טובה ותומכת שלי) אם לפתוח את התיק, האם זה לא יפגע באביה האהוב (האם המאמצת נפטרה עקב מחלה כשנתיים לפני פתיחת התיק) ועוד שאלות. מה שהכריע את הכף שרצתה בכל מאודה לדעת את מוצאה המשפחתי. (אומצה ע"י זוג שנולדו בארץ להורים פולנים ועם שם משפחה אשכנזי). חזותה היתה של ילדה צברית רגילה ולא משתייכת לשום קבוצה, אך בנפשה היה לדעת את הגנים המשפחתיים.
כמובן שההחלטה היתה בידיה ואני תמכתי בה בכל תהליך פתיחת תיק האימוץ, שהינו תהליך מורכב וקשה ביותר.
ליוויתי ותמכתי בה עת פגשה את האם הביולוגית (בסך הכל שתי פגישות והחליטה שמספיקות לה), אחיה (הרבים שרובם מאבות שונים) והגילוי שהיא משתייכת למשפחה ברוכת ילדים שמוצאה מזרחי.
הסיפור האוטוביוגרפי מאד הזכיר את סיפור חברתי שגם היא פגשה את האם הביולוגית פעם פעמיים וזהו. אך הדבר שנשאר איתה הוא הקשר החם והאוהב עם אחותה הביולוגית שאיתה בקשר טוב וכמובן עם האחות המאומצת הנוספת שאיתה גדלה.
ובחזרה לספר -
לעניות דעתי חשוב ביותר אך הסיפור האישי השאיר אותי עם טעם של עוד... מה עם האח?
האם בקשר? מה עם משפחת האב הביולוגי? יש קשר? מה קורה לרבקל'ה היום? האם בנתה לה משפחה אישית משלה?
חסר לי עוד משהו להשלמת התמונה.
בכל מקרה ספר טוב שיש בו היבט עיוני שמעלה שאלות חשובות ומציג טענות כבדות משקל כלפי החוק,וכל הגורמים הקשורים לאימוץ.
ממליצה.

» ביקורות נוספות של יפה
» ביקורות נוספות על ילדתי