ביקורת ספרותית על אלכסנדר הגדול מאת ביל יני

---

הספר מעניין מאוד מכמה היבטים , בניגוד לביוגרפיות דומות וקודמות על אלכסנדר לא עוסקים פה
בניתוח אופי שלו ושל סובביו ביחסיו עם אמו וחבריו וגם לא
בניתוח יחסי החוץ והפנים של ממלכתו והתככים והפוליטיקה של חצרו .
בכל הספרים שבהם כן דנים בענייני פוליטיקה זוהי בעיקר ספקולציה של חוקרים כי אין הרבה מידע ולכן רבות ההשערות
,שזה טבעי למחקר שכזה, אבל לפעמים סוטה מהנושא והוא בעצם אלכסנדר מוקדון חייו ופועלו .
לחלופין ספר זה נצמד לעובדות וגם כאשר אלו אינן ברורות אזי הספר מציין זאת .
הספר עוסק בעיקר במסעות המלחמה שלו , התמרונים הצבאיים , האסטרטגיה הצבאית והפוליטית
שיטות הלחימה ,ארגון הצבא , יחסיו עם הגנרלים וכל הקשור במטרתו והיא כיבוש אסיה והעולם .
קריאת הספר היא חוויה מיוחדת אשר לוקחות את הקורא למסע קסום בזמן בעת העתיקה
אנו מגלים עד כמה אלכסנדר מוקדון היה דמות ייחודית וחד פעמית בהיסטוריה של העולם
המצביא היחיד הבלתי מנוצח אי פעם בשדה הקרב שהיה בעל חושים מיוחדים ומחוננים להכיר
את יריביו , ידידיו , אויביו וכל הסובבים אותו , ידע בעצת מי לשמוע ומתי .
אלכסנדר הכיר את מגבלותיו של עצמו ושל צבאו ידע להמריץ את חייליו ולתגמלם בהקדם ונקט בפעולות
שעד היום נראות חריגות ביחס למנהיגים בעולם העתיק .
אלכסנדר לדוגמא ידע לתגמל את חייליו ולתת להם בונוס וכל זאת כאשר אסר על בזיזה וחורבן כלומר הוציא מכיסו .
אלכסנדר הוציא את חייליו לחופשה בארצם ונתן להם בתים ונחלות לאחר ששבו משדה הקרב .
לצבאו של אלכסנדר הצטרפו ארכיטקטים , מהנדסים , תומכי לחימה ולוגיסטיקה , רואים בכוכבים ,אנשי דת וסופרים אשר תיעדו את קורותיו כל אלו הפכו את מסעו להרבה יותר ממסע לחימה .
אלכסנדר למד והכיר את הארצות אשר ביקר וכבש אותן ואת העמים שחיו בהם ובכל אותה עת נשאר בקשר עם מוקדון ויוון באמצעות מערכת שליחים משוכללת ומהירה וכך שמר על חליפת מכתבים עם אמו במוקדון .
כמו כן למד ועשה הכנה על צבאותיהם של יריביו על חולשותיהם וכן של צבאו והתאים
בכל מערכה הרכב צבאי שונה שפעל באופן מדויק ובכך הפך לבלתי מנוצח .
הספר הוא גם הבעת הערכה למפקדי השדה שלו שהיו הן נאמנים לו והן מוכשרים ביותר בתפקידיהם ,
אנו רואים שישנם מפקדים אשר בתחילת המסע היו מפקדי גדודים אך בהמשך צברו ניסיון והפכו לגנרלים ומפקדי חטיבות .
גם לאחר ניצחונותיו אנו רואים שלא היה לאלכסנדר דפוס פעולה רגיל ואחיד , על פי רוב ערים שנכנעו מראש ולא התגרו בו הוא חס עליהם ולמעט שלילת האוטונומיה השאיר אותן על כנן ובד"כ גם השאיר את המלכים בתפקידיהן ,
למרות שדאג להשאיר חיל מצב מוקדוני . מאידך בערים שנלחמו בו עד חרמה לאחר ניצחונו דאג למחוק אותן ואת תושביהן מכר לעבדות . לעיתים גם חס על אויביו המרים ונתן להם את הכבוד על אומץ ליבם כמו במקרה של פירוס .
במסעותיו אנו רואים שלעיתים קרובות אלכסנדר חילק את צבאו ושלח כוחות חלוץ כאשר במרבית המקרים הוא עצמו היה בראש כח החלוץ , אנו למדים שבחלק מהמקרים הוא עצמו בחר בדרך הקשה והעקיפה ונתן לשאר צבאו להמשיך במסלול הקל יותר,
כמו כן עשה שימוש בספינות אשר העבירו את הציוד ...ממש צבא מודרני לכל דבר .
והדבר הכי חשוב הוא שאלכסנדר תמיד היה בראש הכוח הלוחם והפורץ והיווה דוגמא לחייליו ,גם כאשר היה צורך בעבודת תשתית של חטיבת עצים לבניית גשר הוא הראשון שחטב ועבד כדי להוות דוגמא ממש לא מפקד של פלזמות ומזגנים .
ואותי הכי עניין הוא מה שאנו לא יודעים ...מה היה קורה אילו .....היה נשאר בחיים ....סביר שהיה מצליח להקיף את מרבית אפריקה דרומה , סביר שהיה מפליג מחוץ למיצרי גיברלטר צפונה לאירופה ודרומה לאפריקה המערבית .
וכמובן לכבוש את צפון אפריקה ולהתעמת עם קרתגו שאז עדיין לא הייתה מעצמה אדירה .
וכן בוודאי היה מגיע לידי עימות עם הרומאים שאז החלו לבסס את מעמדם החזק באיטליה ועדיין
היו שקועים בכיבוש השלטון בתוך איטליה .
לפיכך סביר שערי המדינה של יוון תבי , ספרטה , אתונה לא היו מתמוטטות ונופלות לידי הרומאים
והאימפריה שלו הייתה נשארת על כנה וההיסטוריה של העולם הייתה משתנה .
ספר מומלץ מאוד בשילוב עם ספרים נוספים שעוסקים בעיקר באישיותו
חובבי היסטוריה ילקקו את האצבעות ולא כדי להעביר דפים

» ביקורות נוספות של רוני
» ביקורות נוספות על אלכסנדר הגדול