ביקורת ספרותית על הכלב היהודי מאת אשר קרביץ
ספר מעולה

---

לא תכננתי לקרוא את הספר הזה.
שמעתי עליו לפני כמה שנים, ואם ננסח זאת בצורה עדינה- לא היה בי שום רצון אפילו לנסות לקרוא אותו.
בפסח חיפשתי ספר בספרייה הנהדרת בבית אחותי. גיסי המליץ על הספר בחום, במיוחד לקראת יום השואה. 'מה כבר יש לי להפסיד?' חשבתי. במקרה הכי גרוע- נעבור לספר אחר.

לא תכננתי לקרוא את הספר הזה.
אבל מרגע שהתחלתי- לא הצלחתי להניח אותו. הוא כתוב מנקודת מבט ייחודית, מתובלת בהומור יהודי משובח וברגעי שביעות רצון של הקורא כאשר הוא מבין כל סיטואציה יותר ממה שהדמויות בספר מבינות. למה? ובכן, אנחנו מקבלים את המידע מנקודת המבט של גיבור הספר, שלצערו (וכנראה שגם לצערנו) לא משתף את מחשבותיו עם שאר הדמויות.
אני לא יכולה להכחיש, הספר מתסכל. אתה מרגיש את חוסר האונים של אנשים תמימים בתקופת השואה, בלא יכולת לפעול כנגד התהליכים העצומים שנעים כנגדם, והניסיון הפשוט לשרוד ולעשות שינוי כלשהו. זה בהחלט לא פשוט, וכיאה לסיפור שואה- הסוף הוא תמיד קצת מריר. אבל נקודת המבט האופטימית והמשעשעת השזורה לאורך הספר בהחלט הופכת את החוויה למרתקת ומעניינת, מלאה ברגשות סותרים ומשאירה חותם בקוראי הספר.

לא תכננתי לקרוא את הספר הזה, אבל עכשיו משקראתי אותו- אני חושבת שגם אתם צריכים.

» ביקורות נוספות של ספיר
» ביקורות נוספות על הכלב היהודי