ביקורת ספרותית על השני למלכות מאת רחלי גרוס
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 27 באוגוסט, 2025
ע"י ספיר


השיחה מתחממת, וריב מתלקח. מתוך כעס הוא זורק קללה. והרי אלו רק מילים, נכון?
לא כשאתה מכשף.

שריה חוזר הביתה אחרי זמן רב שנעדר. האירוסין הארוכים-מדי לבת המלך, שהמלך ניסה לדחות ללא הרף, אמורים להפוך לרשמיים באותו הערב. אלא שהמלך ובתו רבים, והוא מקלל אותה. באותו לילה היא נחטפת, ושריה אובד העצות יוצא למסע שנדמה חסר תוחלת, למצוא נסיכה שנחטפה בקסם למקום בלתי ידוע ואז לשחרר אותה מהכוחות ששבו אותה.

****

דיסקליימר – קיבלתי את הספר לסקירה.

אני אתחיל מהחלק שהכי הגניב אותי – כמה סיפורים מחדש קראתם על סינדרלה? הרחבה של הסיפור, זווית אחרת, סיפור מחדש? ובכן, למה להסתפק בסיפורי מעשיות מהפולקלור הגרמני, כשיש לנו פולקלור משלנו?
הספר לוקח את "מעשה מאבדת בת מלך", אחד מסיפורי המעשיות המוכרים ביותר של רבי נחמן מברסלב, ובכן – הופך אותו לספר פנטזיה. חשוב לציין (למי שזה חשוב) שאמנם יש אלוהים ודת בספר – אבל האלוהים שם קרוי "רקיעים", וזו לא הדת היהודית.
חוויית הקריאה שלי של הספר מתחלקת לשניים, פחות או יותר סביב חצי הספר, וסביב התפתחות הדמות והאופי של שריה. החצי הראשון היה לי מאוד איטי ולקח לי המון זמן לקרוא אותו, בעיקר כי אני רגילה לקצב יותר מהיר בספרים שאני קוראת. בעיניי, בתחילת הספר, הדמות של שריה בלתי נסבלת – הוא חסר מודעות, נוקשה ומונע על ידי החובה. לא סתם קוראים לחרב שלו ככה. לאורך הדרך הוא מתבשל ומתרכך, ובסוף הספר אין ספק שהוא נהיה דמות נהדרת.
אבל משהו בקצב של הספר היה לי קשה, הוא זז בין קצב איטי להחריד לבין שינויים מהירים להפתיע, והתקשיתי להחזיק מעמד כשהקצב היה איטי – גם אם זה היה חלק מובנה ומכוון בעלילה. שהרי מי שמכיר את מעשה מאבדת בת מלך – צריך להתגעגע. המון זמן.
לעומת זאת, החלק השני של הספר מתקדם בקצב יותר מהיר, והתחלתי ממש ליהנות. הסיטואציה החדשה (ללא ספוילרים), האינטראקציות המעניינות, הלמידה האמיתית – ההתבגרות הרגשית – כל אלו ממש גרמו לי לא לרצות להפסיק לקרוא, וגם אם ידעתי מה אמור להיות הסוף, רציתי לדעת איך מגיעים אליו. במיוחד שאפילו במעשה שסיפר רבי נחמן הוא לא הרחיב סביב הסיום.
בנוסף, בלי להכנס לפרטים, משהו בסוף הספר היה מקסים בעיניי. אי אפשר ישר להתחיל מחדש. גיבורי הספר הם לא כשהיו בתחילה, הם עברו דברים – טובים וגם רעים. בשביל להתקדם – צריך סבלנות, צריך עבודה, צריך רצון. בעוד שהתחלנו עם חובה, סיימנו עם רגש אמיתי וכנה, שמוכן להעמיד את האחר במקום הראשון. מתוק ומקסים.

לא מכירים את מעשה מאבדת בת מלך? מתלבטת אם להמליץ לכם לקרוא אותו לפני הספר או אחרי. מצד אחד – זה ממש מרתק לראות איך הדמויות בסיפור ואיך משפט או שניים הופכים ומתפתחים לעלילה, ואת הכיוון שהספר לוקח עם כל אחד מהם. ומצד שני – זה גורם לספוילרים בשפע, מה שקצת מוריד מהסקרנות הטבעית של הקורא שמקדמת את הקריאה. אני אשאיר לכם את ההחלטה :)

הערה אחת לאנשי ה-OCD כמוני – הספר גדול יותר (פיזית) מהספרים אחרים. ארוך ורחב יותר בכ-2.5 ס"מ. יש אנשים שזה לא יזיז להם, אותי זה שיגע לגמרי.

***

לסיכום: הקונספט של סיפור מחדש של מעשייה של רבי נחמן מגניב בטירוף. הקצב בהתחלה מאוד איטי, אבל אם מצליחים לעבור את זה – זה שווה את זה. וכמובן, אני בעד לתמוך בפנטזיה ישראלית, ואני מרגישה שלרחלי יש עוד הרבה סיפורים לספר לנו ;)
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ