ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שני, 1 במאי, 2017
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
פעם היה לנו שפע של ספרי מדע בדיוני. שנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת הניבו המון ספרים בז'אנר, שתורגמו בשנות השבעים והשמונים לעברית. סוג הספרות הזה העלה בעיקר רעיונות - הכתיבה ובניית העלילה לא תמיד הצדיקו התלהבות, אבל הרעיונות, הנבואות (שחלקן התגשמו בשנים שבאו אחרי) אלה היו מלהיבים.
אם אנחנו הסיכום עד כה של הנבואות שהתגשמו - התוצאה אינה מלהיבה כמו שהלהיב אותי לקרוא עליה בזמנו.
אנחנו משתמשים בטכנולוגיה בלי לשים לב אליה במיוחד. אנחנו מתפעלים מהמצאות חדשות, חלקן צעצועים שכל שימושם הוא שעשוע רגעי, חלקם נמצאים בשימוש יתר - כמו ציוד רפואי לסוגיו שהשימוש הרב שעושים בו אינו בהכרח מרבה בריאות. חלק מהטכנולוגיה חבוי מעין המשתמשים ההדיוטות. הוא נמצא ברקע הפעולות היומיומיות שלנו - הפעלת מתג, פתיחת ברז, חיפוש באינטרנט, משחק. ויש בעולמנו - מעבר לערמות האשפה החונקות חלק מהחיים על כדור הארץ - גם הצטברות של מכונות שונות, בעלות תבונה - אם אפשר לקרוא כך ליכולת לבצע פעולה טכנית - שלפי וילסון ברגע מסויים, כשהכמות שלהן תהפוך קריטית, היא עלולה לפתח תודעה ולפנות נגד יוצריה ומשתמשיה, אנחנו.
דניאל ה' וילסון הוא דוקטור לרובוטיקה - מה שנותן משנה תוקף לתחזיותיו, לא?
לא בהכרח. בשום מקום בספר לא מצאתי הסבר ל"למה". למה שמכונות יפעלו בדרך ששמורה לאדם? לאיזה צורך הם ינהלו מלחמה נגד המין האנושי, יאמצו עינויים ואכזריות נטולת היגיון? למה שימושי להם להפוך לאדוני היקום? מכונות - כך נראה לי - פועלות בהיגיון שרגש - שאין להן - אינו מקלקל.
הספר כתוב נחמד. הוא דומה ל"מלחמת הזומבים הגדולה", אם כי נופל ממנו בעושר העולם המתואר ובעיקר באמינות התאור. הוא כתוב כסיכומים קצרים של אנשים ברחבי העולם שהתמודדו עם מרד הטכנולוגיה הגדול, וחלקם שרדו אותו. אבל למרות הרעיון המעניין - אם כי לא חדש - נראה כאילו וילסון לא כל כך ידע מה לעשות איתו. לכן הוא נסחף לתאורים שהופכים אכזריים יותר ויותר, כדי לחפות על דלות ההסיפור וחוסר אמינותו. נראה לי שוילסון כותב את חששותיו ואינו מצליח להתרחק – למרות מקצועו או אולי בגללו - מהמקום האנושי של חשש מכל מה/מי שזר.
הספר כתוב נחמד, מותח לעתים. יאהבו אותו, כנראה, חובבי האקשן הבדיוני, ובעיקר הטכנופובים - אלה שממלמלים "יום אחד כל הטכנולוגיה הזו תתפוצץ לנו בפרצוף! שכחנו כבר איך לחיות חיים רגילים של בני אדם!". אני, בניגוד לוילסון, בטוחה שקטסטרופה אם וכאשר תגיע לא תהיה דומה לסיפורים שקראתי. היא תהיה, כנראה, משהו חדש ושונה שאין לצפותו. וזו, אולי, רק נחמת טפשים.
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
י. ווליס - אני שופטת לפי מה שאני פוגשת.
לעניות דעתי אם הוצאה תתחשוב שהיא יכולה להרוויח כסף - היא תתרגם ועוד איך. תראה מה קורה לאחרונה עם שטף ספרי רומנטי-אירוטי המתורגמים בהמוניהם... |
|
י. ווליס
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
עדיין יש שפע - פשוט לא מתורגמים... בעיה עם הוצאות היום בארץ, שמתעלמות לגמרי
ממד"ב טכני ואפילו מותחנים טכניים (תורגמו רק 2 נטו - 'דיימון' של סוארז, ועוד אחד מינורי יותר).
אסור לשפוט לפי מה שיוצא בעברית. |
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
בת-יה את הראשונה שאני מכירה שחושבת שחפצים מרגישים
אני לא יכולה להגיד "זה לא נכון", כי אני לא יודעת. אבל אני לא מאמינה בזה. לגבי בעלי חיים אני משוכנעת שהם מרגישים. אני רק בספק לגבי הפרשנות של החוקרים לתצפיות ומחקרים כמו אלה שצוטטו במאמר שהבאת. |
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
דני בר - זהו בדיוק.
המכונות הן מעשה ידי האדם.בספר הזה שתי הדוגמאות - טייס אוטומטי ומכונית שיש לה יכולת לנסוע ללא מגע יד, עושות את מה שהן יודעות בניגוד לאינטרס של האדם. אגב מכונית שנוסעת ללא מגע יד - יש לוולבו. אם אתה מוכן לאתגר את עצמך - תנסה נסיעת מבחן על הדבר הזה. מי שעשה נסיעה כזו אומר שזה הרבה יותר מפחיד מבאנג'י... |
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
סקאוט, תודה. מה שיפה במאמר זה דווקא המחקר על בעלי החיים שנחשבים ליותר פרימיטיבים, כמו האווזים ועוד.
מבחינתי כל היונקים כולם מרגישים וחשים הכל, בדיוק כמו בני האדם. |
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
בת-יה, תודה רבה על המאמר! על הפילים דווקא ידעתי מזמן, הם נוטים להתקבץ סביב פיל מת ולערוך כמו של סוג הלוויה, ממש כמו בני אדם.
ואפילו פעם ראיתי סדרה תעודית על פילים והראו שם פילון מסכן שאיבד את הוריו ושאר שיירת הפילים לקחו אותו תחת חסותם, כאילו הם היו הוריו הביולוגים מאז ומעולם.
גם באותה סדרה הראו על פיל שלביאה חתכה לו את האף ואיך שאר השיירה דאגה לו ושימשה לו אף. |
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
yaelher, פעם בעבודה שלי, כשדיברתי על חפצים מרגישים, אחרי שכעסתי על כיסא שהפריע לי בדרך,
אמרה לי המנהלת שאם היא לא היתה מכירה אותי, היא היתה דואגת לאשפז אותי. מבחינתי הטוסטר והמיקרוגל יכולים לאהוב אחד את השני, או לקנא וכו'. אני לא דוברת את שפתם, אבל בטוחה שגם להם יש רגשות. ובקיצור, אני בדעה שכל דבר שמורכב מאטומים חי ומרגיש.
ולעניין בעלי החיים: http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3607826,00.html מומלץ לקרוא... |
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
yaelhar- סקירה מרתקת!
ולסיפא שלך, "קטסטרופה אם וכאשר תגיע", תגיע לדעתי, דווקא מהאדם!!! מהטבע האנושי. לא מהמכונה. טייס אוטומטי במטוס עושה פחות שגיאות מטייס אנושי. המכונית של העתיד תיסע ללא התערבות אדם, ותחסוך חיי אדם רבים. דווקא האדם, בנגיעתו ובעיקר בטבעו, הוא שחולל את האסונות הגדולים בעולם. |
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, רץ
התזה של הספר הזה היא שאנחנו יוצקים את היסודות לקטסטרופה על ידי מתן "בינה" למכשירים שמשרתים אותנו (רק לפני רגע ה IRoot שלי סיים לעבור על הרצפות והלך לנוח ולהיטען בפינתו) לדעתו של וילסון כשהבינה הזו תגיע למאסה קריטית, קיים סיכון שהיא תתאחד ותקום על יוצריה. את התאוריה הזו משמיעים חוקרים ומדענים רציניים, ואולי גם וילסון שייך אליהם. |
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
בת-יה, האם לדעתך הטוסטר שלך מרגיש? נעלב? מקופח מול המיקרוגל?
במוגבלותי אני מייחסת רגשות רק ליצורים חיים. גם בעלי חיים שחווים רגשות (לדעתי) אינם חווים אותם כמו בני אדם. לכן הניסיון להאניש בעלי חיים בסיפורים הוא בדרך כלל לא מוצלח, לדעתי, פרט למקרים שמדובר באלגוריה. אני באופן מוחלט לא מאמינה ברגשות של מכונות מעשה ידי אדם (ואני דווקא אוהבת מדע בדיוני...) |
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
מחשבות - אני תמיד מוקסמת (ומקנאה) ביכולתך להחליט מי יותר ומי הכי.
לצערי חסרה לית היכולת הזו. וכמו שכתבתי לסקאוט כל אחד מהסופרים הטובים שונה מרעהו. את חולית, למשל לא אהבתי במיוחד. אני לא אוהבת כשכותבים ספרים בדיוניים, כאילו, כשלמעשה כותבים על ימי הביניים האנושיים. וגם פחות אוהבת פנטזיה. אבל אין ספק שחולית - והמשכיו הרבים - יצרו תת ז'אנר. |
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
סקאוט תודה - הייתי משוכנעת שדירגתי. הנה.
יש שפע רב של יצירות מדע בדיוני, חלקן פשוט מופלאות. כדאי לחפור ולמצוא. אני מתקשה להחליט על סופר כלשהו שהוא "הכי טוב". אין מדרג אמיתי בין סופרים טובים, נניח, כי כל אחד שונה מרעהו. אסימוב הוא טוב, אבל כך גם אולדיס, סי קלארק, צ'יאנג, סילברברג, לה גווין ועוד רבים וטובים שלא עלו כרגע בזכרוני. |
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
ביקות מעניינת - תמיד האדם חשש משינוי, המהפכה התעשיתית, יצרה קידמה, אך לצידה הייתה אומללות של המוני הפרולטריון,
שנדחקו לשכונות עוני, מה שהביא לתקופות שפל ולמלחמות נוראיות, לקדמה בהיבט הזה גם מחיר כבד, גם לאחר עשרות שנים האנושות, בעולם המערבי בלבד הגיע לאיזון, אם כן מהו חוסר האיזון הבא שיגרום למשבר, האם האנושות מסוגלת להתמודד?
|
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
טוב, yaelher, אני אולי בדעת מיעוט, אבל אני חושבת שלכל מה שקיים בעולם יש רגשות, וגם סוג חיים משלו, והעובדה שאנחנו לא יכולים
לחוש בזה מעידה על חיסרון שלנו ולא על החסר של האחר.
דרך אגב, את הסידרה 'אנושיים' לא אהבתי, ואין לי אפילו מושג למה, הפסקתי לצפות בה בערך באמצע הפרק השלישי. |
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
סופר המד"ב הטוב ביותר הוא ארתור ס. קלארק. את התנ"ך כתב פרנק הרברט: חולית.
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
אני כן קוראת ספרי מדע בדיוני אחרים ( פרנהייט, ראשית שמאוד אהבתי) אבל אסימוב הוא לדעתי סופר המדע בדיוני הטוב ביותר חח
ויעל, מדוע לא נתת דירוג לספר? ( סתם מסקרן)
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
רב תודות, סקאוט.
אני אוהבת את אסימוב, אבל קראתי כבר כשלונות מהדהדים שלו ("האלים עצמם", המאוחר, למשל). בכלל אני חושבת שזו שגיאה להתרכז בסופר אחד - טוב ככל שיהיה - ולדחות את האחרים. כי גם בספרים לא מבריקים אני מוצאת משהו שמפתח ומשכיל אותי. |
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
חן חן חני (דולמוש)
אני מחבבת מאד מדע בדיוני טוב. אבל אני מצפה לכתיבה ועלילה שתואמות לרעיונות שהסופר מביע. וזה די נדיר, מסתבר. |
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, בת-יה.
ראיתי את "ווסטוורלד" המצויינת וגם את "אנושיים" הקלה יותר לעיכול. ודווקא אלה מאששות את התזה שלי: לנו כבני אדם אין יכולת לתפוס מצב (כמו מכונה) בו היצור אינו מרגיש רגשות. לכן גם בסדרות האלה הפכו רובוטים לבני אדם, הם חשים כאב פחד והשפלה. אבל למעשה זה בלתי אפשרי למכונה לחוש רגשות. ווילסון - שהוא פרופסור לרובוטיקה - היה צריך להיות הראשון שיאמר זאת. |
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, מחשבות!
אהבת טכנולוגיה היא תכונה מאד ישראלית. כששואלים "מה ישראלי בעיניך?" זה מה שעולה לי בראש, יחד עם מתן עצות אם-שאלו-אותי-או- לא וחרדה תהומית מפני להיתפס כפראייר... |
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
יפה! אהבתי את הסוף של נחמת טיפשים. ברשותך, יעל, אשאר עם אסימוב שלדעתי כה מיטיב לתאר עד שאפילו רובוט עם רגש
נשמע אמין כשזה נכתב על ידו.
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
במאה שנים האחרונות
התפתחנו בצורה כזו ששיבוט היא עבר לא מילה גסה
ואם כך השמיים הם הגבול. לא הייתי קוראת על מלחמות רובוטים זה כבר דמיוני ממש. |
|
בת-יה
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
ההסבר ל"למה?" מצוי בסידרה 'ווסטוורלד' - האם צפית בה? אם לא מומלץ מאוד.
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-4 חודשים)
אני חובב טכנולוגיה ומתפעל על בסיס יומי כמעט מהמצאת הסלולאר. אפילו תגובות אני כותב
ברובן בנייד שלי, מכניס לשם הערות על ספרים, מכניס רשימות ספרים לביקור הקרוב בחנות יד-שניה וכן הלאה.
|
25 הקוראים שאהבו את הביקורת