ביקורת ספרותית על ארמון הפרעושים מאת אליף שאפאק
ספר מעולה

---

אהבתי. אהבתי מאד.
אהבתי כי הספר מדבר על מדינה במזרח הים התיכון, מדינה שהיא מתקדמת ופתוחה למערב והשפעותיו. מדינה עם אמונות תפלות, סרטים אדומים על היידיים וחמסה-חמסה-חמסה.
נכון שהספר מדבר על טורקיה, מדינה שמאבדת בימים אלו את ציביונה המערבי במהירות וגולשת במדרון החלקלק לתוך האופל של עולם דתי פונדמנטליסי חסר סבלנות ופתיחות.
אבל בנקודת הזמן שהספר נכתב - הוא כאילו נכתב על המציאות שלנו, אבל בלי מלחמות ופלסטינים.
ולכן הנופים מוכרים, הטיפשות מוכרת, התנהגות האוכלוסייה ידועה מראש, מזג האוויר מוכר, האמונות התפלות מוכרות, מבנה המשפחות ועוד.
והסיפור קולח ומקסים, ופשוט.
הצורה בה העדיפה הכותבת להרכיב את הסיפור הגדול מסיפורים קטנים שנשזרים אחד בשני, מוסיפה חן וקסם.
נהנתי ואני ממליץ

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על ארמון הפרעושים