ביקורת ספרותית על ועכשיו נרקוד! מאת קארין למבר
ספר טוב

---

ספר מרגש ונוגע ללב, על הזקנה, הבדידות ועל הזכות לאהבה גם בגיל מאוחר, בגיל השלישי.

זהו ספר שאני מכנה "ספר קטן גדול", ספר קצר שמכיל המון, ממליצה בחום!

בסיפור ישנם שני גיבורים מרכזיים: מרגריט ומרסל. הספר בנוי מפרקים קצרים, פרק אחד מספר על מרגריט והפרק הבא מספר על מרסל, לסירוגין, עד לפרקים האחרונים שמאחדים את סיפורם של שני הגיבורים יחד.

מרגריט היא בת 78, בעלה נפטר. בעלה היה עורך דין קשוח ובעל אופי קשה ולא גמיש כלפיה. הוא שלט בה והכתיב לה את צורת חייה בכל תחום: איך להתלבש, לאן ללכת וכו'. עכשיו היא נותרה לבדה, בלי מורה דרך שינחה אותה, שאליו היתה רגילה כל חייה. היא מתקשה להסתגל לחופש שזכתה בו סוף סוף. היא מרגישה אבודה בלעדי בעלה.

מרסל גם הוא אלמן טרי, בן 73. אשתו נפטרה במפתיע כשהיו בחופשה. בין הזוג היתה אהבה גדולה. הם הכירו בילדות, נפרדו עקב נסיבות שלא תלויות בהן, ומאז שנפגשו שוב, לא נפרדו זה מזו עד יום מותה. היא היתה אהבת חייו.
מרסל בודד, שרוי באבל ולא מצליח להתאושש.

מרגריט פונה לרופא שלה עקב מצבה הקשה והוא מציע לה לנסוע לסדנה בבית מלון שכוללת טיפול במעיינות מרפא. גם בתו של מרסל שחשה במצוקת אביה, קונה לו כרטיס לחופשה באותם מעיינות מרפא בכדי לעודד את מצב רוחו.

השניים נפגשים בבית המרפא ונוצר ביניהם קליק מיידי. הם משוחחים, מטיילים ולומדים להכיר אחד את השניה. הם מאד שונים זה מזו, הוא אוהב מוזיקה אלג'יראית והיא אוהבת מוזיקה שקטה, הוא אוהב לבקר בגן החיות בעיקר את הקרנף האהוב עליו ולה יש טראומה מגן חיות, היא מעדיפה לטפל בגינה שבביתה בשקט שלה. למרות השוני ביניהם, הם מוצאים שפה משותפת, מתאהבים ומרגישים מאושרים ביחד.
אבל מסתבר שאנשים סביבם לא מקבלים את האיחוד הזה בקלות. בנה של מרגריט רוצה להכניס את אמו לבית אבות ובתו של מרסל שומעת ריכולים על אביה ובת זוגו במקום עבודתה.

גם מרגריט ומרסל בעצמם מנתחים את המצב החדש ולא בטוחים האם זה ראוי:

"האם מערכת יחסים חדשה פירושה בגידה במערכת היחסים הקודמת? האם באמת אפשר לאהוב פעמיים?" ...

האם יש סיכוי לאהבה גם בגיל מאוחר? האם הזוג המקסים ייכנע לקשיים או שיילחם על הזכות לממש את האהבה גם בגיל מבוגר כזה?

תקראו את הספר הנפלא הזה ותגלו את התשובות. סיפור אהבה מרגש!

» ביקורות נוספות של תושיק
» ביקורות נוספות על ועכשיו נרקוד!