מי יושיע אותי אחרי שקראתי את הספר הזה?
לצערי, באשמת לימודים\עבודה אין לי הרבה זמן לקרוא ספרים להנאתי. במיוחד לא בתקופת מבחנים. למרות זאת, בחודשים האחרונים הצלחתי לקרוא פה ושם, ואפילו התחלתי את סדרת הארי פוטר שכנראה תעלה לי בהרבה זמן לימודים. אז לקחתי גם ספר 'למבוגרים' כדי לאזן את הטעם הספרותי. השם שלו סקרן אותי, ראיתי שהוא קצר, לא מחייב כמו סדרה. כריכה קשה. מה יכול להיות רע?
ובכן....
הספר, שהוא בעצם מן קטע ארוך ארוך, מתאר פגישה מייגעת של שני גרושים בני שלושים ומשהו במסעדה. הגירושים דיי טריים, ויש להם ילדים קטנים. וזה מכוער. מאד מכוער.
במהלך הפגישה אנחנו הקוראים נאלצים להחשף לכל הדברים המכוערים שקרו אי פעם בחיים שלו ושלה, וגם דברים שקורים באותה פגישה, כמו הגרוש שכמובן מפנטז על המלצרית עם הבטן החשופה והאשה המסתכלת עליו במבטי שנאה ומגוללת בראשה את הסיבות לשנאתה העמוקה אליו. בשולחן ליד יושב זוג זקנים, שהזוג הגרוש תהה לגבי הדינמיקה ביניהם. ואז בסוף האחרוחה הזקן ניגש אליהם ואומר את הפאנץ' שבגללו כך נקרא הספר. שקלתי להפסיק לקרוא אבל זרמתי עם בליל המחשבות המדכא וקראתי כמעט בבת אחת. לדעתי, כל מי שעבר פרידה משמעותית בחייו ימצא נקודות שהוא יכול להזדהות איתן בספר. אך לא דיי בכך כדי שהספר יהיה טוב, ובעיניי הוא לא. אם אלה החיים, אני חוזרת להארי פוטר.









![מיכאל שלי [מהדורת 2010]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers95/956411.jpg)





