“הספר "דרקונים של שחר האביב" שהינו כרך ג' של טרילוגיית "רשומות רומח הדרקון" מאת מרגרט וייס וטרייסי היקמן (הוצאת מיצוב, 1990) היה אחד הספרים האהובים עלי בילדותי, וכמוהו הסדרה כולה. דומני שקראתי אותה, ואת כרך ג' בתוכה לפחות עשר פעמים, ובכל פעם נהניתי עד מאוד.  הספר נפתח כשהחבורה מפוצלת ומוכה. בפלאנתס, מלקקים את פצעיהם חלמיש הגמד, גדילן הקנדר ולאורנה, נסיכת העלפים. בספר הקודם לחמו השלושה בקרב בצריח הכוהן הראשי והביסו את כוחותיה של שרת הדרקונים קיטיארה. בקרב נל חברם, אביר הכתר האמיץ סער בהיר־להב. בסחף הפליג החצי השני של חבורת גיבורי הרומח ובהם הסייר תניס חצי־עלף, התאומים קרמון ורייסטלין מאז'ר, הברברים מי נהר וסהר פז וטיקה.לאורנה נבחרה להיות מצביאת כוחות הברית של אבירי סולאמניה וצבא פלאנתס ואילו רייסטלין נטש את החבורה בחיפוש אחר העוצמה שבכשפי הקדמונים. לאורנה התגלתה במצביאה מוכשרת, אולם באמצעות תחבולה מוצלחת לכדה קיטיארה את לאורנה. כאשר תניס ושאר בני החבורה התאחדו הוא החליט לצאת למעוז צבאות האופל בנארקה ולחצה.  בשיאו של הספר נערך רייסטלין לסייע לתניס, שפל גם הוא בשבי להתנקש בחיי אריאקס. תניס נדרש להישבע אמונים למלכת האופל ולמצביאה וניגש לבמה עליה עמד אריאקס. "חצי־העלף העמיד פנים כורע ברך, כמושיט את חרבו בניצבה קדימה להניחה על בימת האבן, ופתאום הפך את התנועה. הוא הפך אותה למהלומת־מוות ושלח את החרב בכל כוחו אל לבבו של אריאקס" (עמוד 352). מעמדתו המרוחקת באולם הרחב סייע רייסטלין ובכשפיו ביטל את המגן המכושף של אריאקס. "תניס ציפה למוות. הוא חרק בשיניו כשנעץ את החרב, והתכונן לפגיעתה במגן המכושף, שתצמית אותן כמו עץ מוכה ברק" (עמוד 352). למרבה השתוממותו של תניס, "התפוררה הקשת בענן וחרבו פילחה אותה. הוא הרגיש כיצד היא ננעצת בבשר המוצק. זעקת כאב וזעם נוראה כמעט החרישה את אוזניו" (עמוד 352). הספר היה אחד הספרים שעיצבו את ילדותי וגם עתה אני מוכרח לומר שהקריאה בו הסבה לי הנאה רבה. מלאכת התרגום שביצע עמנואל לוטם מצוינת והעלילה משובחת. ספר פנטסיה והרפתקאות שאי-אפשר להניח מהיד. כיף גדול!!!!”

“בחטיבת הביניים שלי היה ילד אמריקאי עם משקפיים עבים שקרא כל היום בשיעורים, בהסעה, ובהפסקות ספרי פנטזיה באנגלית. ספרים עבים עם דפים צהובים וכריכות צבעוניות של דרקונים מקושקשים שעליהם רכובה איזו אמזונה מצודדת חשופה באופן הולם לבני העשרה. לצדה היו עומדים בד"כ בתנוחה מלאת בטחון גמד, לוחם, וגנבת (שגם היא בעלת נתונים נאים). הציור היה מצוייר בפירוט מדהים שכזה . אני זוכר ששאלתי את אותו בחור גיקי למהדרין מדוע הוא קורא ספרים אלה- זה לא תינוקי מדי? ושטחי? ואז ענה לי בחיוך ממתיק סוד. "אין לך בכלל מושג" והמשיך בדרכו. ובכן היום אני אותו בחור גיקי. רק למזלי כבר דאגו לי לתרגום הספרים האלו לעברית. הדפים לבנים יותר וגדולים יותר אבל הכריכות- הו הכריכות המדהימות נשארו! מכל ספרי הפנטזיה שקראתי זהו ללא ספק אחד הטובים שבהם(גם הכריכה יפה). ספר שמסיים בצורה נהדרת ומלאת שיאים את הטרילוגיה הקלאסית. האמת תמיד חשבתי שהיא משעממת ונמנעתי מלקרוא אותה עד עכשיו. אבל אוי כמה שטעיתי. ועכשיו שהיא נגמרה ונשארו לי עוד איזה 50 ספרים לקרוא בעולם הזה של רומח הדרקון נפשי מתמלאת בגיל וצהלה! אז תודה למרגרט ולטרייסי ולרייסטלין ולתניס וגדילן ולארונה וכל החברים! ובמיוחד למתרגם העילאי עמנואל לוטם שתרגם באופו ששמר על האופי הקסום והקלאסי של הסדרה הזאת! יאללה עכשיו ל"אגדות רומח הדרקון"- אחלו לי בהצלחה! ואם לא קראתם עשו טובה לעצמכם והשלימו את החור בהשכלה - לא תצטערו. מילה של גיק...”

“ככה סוגרים טרילוגיה!”

“הספר "דרקונים של שחר האביב" שהינו כרך ג' של טרילוגיית "רשומות רומח הדרקון" מאת מרגרט וייס וטרייסי היקמן (הוצאת מיצוב, 1990) היה אחד הספרים האהובים עלי בילדותי, וכמוהו הסדרה כולה. דומני שקראתי אותה, ואת כרך ג' בתוכה לפחות עשר פעמים, ובכל פעם נהניתי עד מאוד.  הספר נפתח כשהחבורה מפוצלת ומוכה. בפלאנתס, מלקקים את פצעיהם חלמיש הגמד, גדילן הקנדר ולאורנה, נסיכת העלפים. בספר הקודם לחמו השלושה בקרב בצריח הכוהן הראשי והביסו את כוחותיה של שרת הדרקונים קיטיארה. בקרב נל חברם, אביר הכתר האמיץ סער בהיר־להב. בסחף הפליג החצי השני של חבורת גיבורי הרומח ובהם הסייר תניס חצי־עלף, התאומים קרמון ורייסטלין מאז'ר, הברברים מי נהר וסהר פז וטיקה.לאורנה נבחרה להיות מצביאת כוחות הברית של אבירי סולאמניה וצבא פלאנתס ואילו רייסטלין נטש את החבורה בחיפוש אחר העוצמה שבכשפי הקדמונים. לאורנה התגלתה במצביאה מוכשרת, אולם באמצעות תחבולה מוצלחת לכדה קיטיארה את לאורנה. כאשר תניס ושאר בני החבורה התאחדו הוא החליט לצאת למעוז צבאות האופל בנארקה ולחצה.  בשיאו של הספר נערך רייסטלין לסייע לתניס, שפל גם הוא בשבי להתנקש בחיי אריאקס. תניס נדרש להישבע אמונים למלכת האופל ולמצביאה וניגש לבמה עליה עמד אריאקס. "חצי־העלף העמיד פנים כורע ברך, כמושיט את חרבו בניצבה קדימה להניחה על בימת האבן, ופתאום הפך את התנועה. הוא הפך אותה למהלומת־מוות ושלח את החרב בכל כוחו אל לבבו של אריאקס" (עמוד 352). מעמדתו המרוחקת באולם הרחב סייע רייסטלין ובכשפיו ביטל את המגן המכושף של אריאקס. "תניס ציפה למוות. הוא חרק בשיניו כשנעץ את החרב, והתכונן לפגיעתה במגן המכושף, שתצמית אותן כמו עץ מוכה ברק" (עמוד 352). למרבה השתוממותו של תניס, "התפוררה הקשת בענן וחרבו פילחה אותה. הוא הרגיש כיצד היא ננעצת בבשר המוצק. זעקת כאב וזעם נוראה כמעט החרישה את אוזניו" (עמוד 352). הספר היה אחד הספרים שעיצבו את ילדותי וגם עתה אני מוכרח לומר שהקריאה בו הסבה לי הנאה רבה. מלאכת התרגום שביצע עמנואל לוטם מצוינת והעלילה משובחת. ספר פנטסיה והרפתקאות שאי-אפשר להניח מהיד. כיף גדול!!!!”

“בחטיבת הביניים שלי היה ילד אמריקאי עם משקפיים עבים שקרא כל היום בשיעורים, בהסעה, ובהפסקות ספרי פנטזיה באנגלית. ספרים עבים עם דפים צהובים וכריכות צבעוניות של דרקונים מקושקשים שעליהם רכובה איזו אמזונה מצודדת חשופה באופן הולם לבני העשרה. לצדה היו עומדים בד"כ בתנוחה מלאת בטחון גמד, לוחם, וגנבת (שגם היא בעלת נתונים נאים). הציור היה מצוייר בפירוט מדהים שכזה . אני זוכר ששאלתי את אותו בחור גיקי למהדרין מדוע הוא קורא ספרים אלה- זה לא תינוקי מדי? ושטחי? ואז ענה לי בחיוך ממתיק סוד. "אין לך בכלל מושג" והמשיך בדרכו. ובכן היום אני אותו בחור גיקי. רק למזלי כבר דאגו לי לתרגום הספרים האלו לעברית. הדפים לבנים יותר וגדולים יותר אבל הכריכות- הו הכריכות המדהימות נשארו! מכל ספרי הפנטזיה שקראתי זהו ללא ספק אחד הטובים שבהם(גם הכריכה יפה). ספר שמסיים בצורה נהדרת ומלאת שיאים את הטרילוגיה הקלאסית. האמת תמיד חשבתי שהיא משעממת ונמנעתי מלקרוא אותה עד עכשיו. אבל אוי כמה שטעיתי. ועכשיו שהיא נגמרה ונשארו לי עוד איזה 50 ספרים לקרוא בעולם הזה של רומח הדרקון נפשי מתמלאת בגיל וצהלה! אז תודה למרגרט ולטרייסי ולרייסטלין ולתניס וגדילן ולארונה וכל החברים! ובמיוחד למתרגם העילאי עמנואל לוטם שתרגם באופו ששמר על האופי הקסום והקלאסי של הסדרה הזאת! יאללה עכשיו ל"אגדות רומח הדרקון"- אחלו לי בהצלחה! ואם לא קראתם עשו טובה לעצמכם והשלימו את החור בהשכלה - לא תצטערו. מילה של גיק...”

“ככה סוגרים טרילוגיה!”