| 1. |
היא היתה בת חמש־עשרה והוא היה בן שש־עשרה כשנקשרו חייהם ב־4 באוגוסט 1950; ועד למותו ב־4 באוגוסט 1981 היו להם שלושים־ואחת שנים של חיים סימביוטיים, שלעתים דמו יותר לים סוער מאשר לחוף מבטחים. על שנים אלה מספר הספר הזה בגילוי־לב, בלי טיוח.
לקראת גיל שלושים פרצה אצל יעקב שבתאי, אוהב החיים והנאותיהם, תשוקת הכתיבה; מפזמונאי צמח למחזאי מצליח ו...
|
| 2. |
סיפוריהם של צזאר, סראל וגולדמן, אחוזים בסיפורי משפחותיהם ומכריהם בתל - אביב. הספר נפתח במות אביו של גולדמן, בראשית הקיץ, ומסתיים באמצע החורף, במותו של גולדמן עצמו. פרק זמן זה הוא ההווה של הספר, אשר העבר נארג לתוכו בזרם אסוציאטים סבוך של עלילה, שבו העבר ש"ברקע" נדחק כל העת ל"חזית". דמויות הספר משתייכות ברובן למיגזר החברתי של פועלים, פקי...
|
| 3. |
"בגיל ארבעים ושתיים, קצת אחרי סוכות, תקף את מאיר פחד-המוות, וזאת אחרי שהכיר בכך שהמוות הוא חלק ממשי מחייו, שכבר עברו את שיאם והם מתנהלים עכשיו במידרון"... מאיר, מהנדס תל-אביבי באמצע שנותיו, לוקה בלחץ-דם גבוה. מחלתו, יחד עם מותה הבלתי-צפוי של אמו, מביאה אותו להכרה פתאומית שנעוריו אכן חלפו לבלי שוב, ושמהלך חייו פונה מעתה – לאיטו, אך ללא סט...
|
| 4. |
| 5. |
``אני עוד חי!... זקן. טחורים... אבל עוד חי...!`` מכריז דויד המלך ב``כתר בראש`` - הקומדיה הראשונה של יעקב שבתאי. בקומדיה שנונה, רצופת רגעים קומיים-גרוטסקיים על ימי דויד האחרונים, פתח יעקב שבתאי את דרכו על בימת התיאטרון העברי עם אבנר חזקיהו כדויד המלך ושמואל בונים כבמאי בסתו 1969. לא תמיד אפשר להכיר את מחברם של הרומנים הקשים ``זכרון דברים`` ו``סו...
|
| 6. |
| 7. |
מחזה
"מעשה נורא ומשעשע בקרפד,
אשר יצא לחפש
את הים
להד"ם וכל
אשר ארע לו,כולל סוף טוב."
...
|
| 8. |
שבעת הסיפורים התל-אביביים של יעקב שבתאי, שכונסו בספר זה, נכתבו במחצית השנייה של שנות השישים, לפני שמחברם פנה לכתיבת הרומאן החדשני 'זיכרון דברים'. הם מחזירים אותנו לא רק לשכונת נורדייה, של הצריפים המצופים יריעות זפת בלב דיזנגוף, אלא אל כישרון הסיפור המעורר-השתאות של שבתאי הצעיר.
גיבורי הספר, שהמציאות שלהם-עצמם סוריאליסטית בע...
|
| 9. |
| 10. |
| 11. |
|
| 12. |
| 13. |
על יעקב שבתאי בתרבות הישראלית. "לכתוב פרוזה זה כמו לטאטא את רחוב אלנבי במברשת שיניים מכיכר המושבות ועד הים", אמר פעם יעקב שבתאי. דומה שלא היה עוד סופר שזוהה כל כך עם העיר תל אביב, ש"המציא לה פנים", כמו שבתאי, ושהצליח ביצירתו לרקום חיבור מיוחד בין העיר ללשון. זהו חיבור שמאפשר לדבר על המרחב האורבני במונחים של לשון ועל לשון במונחים של מר...
|
| 14. |
ב"השם הפרטי" כונסו מסות העוסקות בכמה מן היצירות הבולטות של סיפורת שנות השמונים.
פריט עטם של שלושה סופרים - יעקב שבתאי, יהושע קנז ויואל הופמן. המסה על "סוף דבר" מאת יעקב שבתאי חושפת את הצירוף שבין הפיזי למיתי, המייחד את הרומן השני והאחרון של סופר מהפכני זה.
שתי המסות העוסקות ביצירתו של יהושע קנז שהחל את כתיבתו בשנות השישים, מתחקות ...
|
| 15. |
| 16. |
יעקב שבתאי, מגדולי הסופרים הישראלים, שזכרון דברים וסוף דבר שלו נמנים עם פסגות הפרוזה העברית של כל הזמנים, היה הסופר התל-אביבי ביותר. אין המדובר רק בהיותו תל-אביבי הבקי ברחובותיה ובאחרון שביליה, אלא ביצירת עולם אנושי שכל הווייתו הרוחנית, הנפשית והלשונית, רקום בחבלי שייכות ונביעה ממרחבה. בדומה לפריז של פרוּסט, תל אביב היא חלק מגופם ...
|
| 17. |
| 18. |
מחזה.
עלילת "נמר חברבורות" מתרחשת על חולותיה של תל-אביב, העיר העברית הראשונה, העיר הלבנה שקמה מן החולות. המחזה מספר את סיפורה של קבוצת אנשים שנקלעה לארץ חמה, קשה ומדברית וחולמת על אופרה וקרקס....
|
