יעקב שבתאי

יעקב שבתאי

סופר


יעקב שבתאי (1934־1981)

יעקב שבתאי (זונאבנד) נולד בתל-אביב בכ"א באדר תרצ"ד, 8 במארס 1934 למשפחת פועלים יוצאי העיירה ריפין בפולין. שבתאי גדל ונתחנך בעיר הולדתו ובה סיים את לימודיו בבית הספר התיכון עירוני א' שבעיר. את שירותו הצבאי עשה במסגרת הנח"ל. אחרי שחרורו נשא לאשה את עדנה, בת קיבוץ מרחביה והצטרף אליה לקיבוץ בו נולדו שתי בנותיו, אורלי וחמוטל. שבתאי עבד בחקלאות ובהוראת מבוגרים באולפן. ב-1966 חזר לתל-אביב עם משפחתו והתמסר לכתיבה. עסק בתרגומים ועיבודים לתיאטרון, לרדיו, לטלוויזיה ולמופעי שירה ובידור. זכה בפרס היצירה. נפטר מהתקף לב בתל-אביב בד' באב תשמ"א, 4 באוגוסט 1981. זכה לאחר מותו בפרס עגנון. רחוב על שמו נקבע בתל-אביב ב-1999. אחיו הצעיר הוא הסופר ומשורר אהרן שבתאי.
ספריו:

המסע המופלא של הקרפד (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ"ה) <איורים, דני קרון> <מהדורה מחודשת הופיעה בהוצאת זמורה-ביתן בתש"ן 1990>
הדוד פרץ ממריא : סיפורים (תל אביב : ספרית פועלים, תשל"ב 1972) <הופיע שנית במסגרת ספרי סימן קריאה בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתשמ"ה 1985 ובעיבוד לעברית קלה בתשנ"ד 1994>
זכרון דברים : רומאן (תל-אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל"ז) <מהדורה מחודשת הופיעה בתשנ"ד 1994 בהוצאת הקיבוץ המאוחד וספרי סימן קריאה> <תורגם לאנגלית, הולנדית וצרפתית>
Past continuous / translated by Dalya Bilu (Philadelphia : Jewish Publication Society of America, 1985)

Pour inventaire : roman / traduit de l'hébreu et préfacé par Rosy Pinhas-Delpuech (Arles : Actes Sud, 1992)

Memorandum / vertaald door Ruben Verhasselt (Amsterdam : Arena, 1993)

סוף דבר : רומאן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ"ד 1984) <כולל אחרית דבר מאת דן מירון> <תורגם לאנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית ורוסית>
Past perfect / translated by Dalya Bilu, with an afterword by Edna Shabtai (Harmondsworth : Viking, 1987)

Et en fin de compte / roman traduit de l'hébreu par Emmanuel Moses ; postface d'Edna Shabtaï (Arles : Actes Sud, 1992)

Vollendete Vergangenheit : Roman / aus dem Hebräischen von Anne Birkenhauer (Frankfurt am Main : Suhrkamp, 1997)

In fine / traduzione di Elena Loewenthal (Milano : Feltrinelli, 1998)

Эпилог / Яаков Шабтай ; Перевод С Иврита И Послесловие Н. Вайман (Москва-Иерусалим : Гешарим, 2003)

הדוד פרץ ממריא : סיפורים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ"ה 1985)
הדוד פרץ ממריא : סיפורים / עיבד לעברית קלה אלכס זהבי (ירושלים : הרשות המשותפת לחינוך יהודי ציוני - המחלקה לחינוך ולתרבות יהודיים בגולה, תשנ"ד 1994)
קרקס בתל-אביב (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס"ו 2006)

» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (178):
עוד אקרא, מחכה על המדף, רשימה ספרים שקראתי, חייב לקרוא, שווה קריאה?, יש לי ועוד לא קראתי, חסרים על המדף-ספרים שחייבים לרכוש., כריכות ושמות גאוניים , משתוקק לקרוא, רשמתי לפני, רשימה, ממתין לקריאה, אם נשאר זמן, מתכננת לקרוא, ספרים שקראתי, 100 הספרים הטובים שקראתי, קראתי, הספרייה העברית בברלין, ספרים שצריך לקרוא, עוד ...
1.
סיפוריהם של צזאר, סראל וגולדמן, אחוזים בסיפורי משפחותיהם ומכריהם בתל - אביב. הספר נפתח במות אביו של גולדמן, בראשית הקיץ, ומסתיים באמצע החורף, במותו של גולדמן עצמו. פרק זמן זה הוא ההווה של הספר, אשר העבר נארג לתוכו בזרם אסוציאטים סבוך של עלילה, שבו העבר ש"ברקע" נדחק כל העת ל"חזית". דמויות הספר משתייכות ברובן למיגזר החברתי של פועלים, פקידים ואינטליגנציה, שהשתמש עד לפני שנים לא רבות בצביונו המקורי, ואשר ניתן לכנותו "מעמד ההסתדרות". דמויות אלה באות ויוצאות כאן בתהליך של שקיעה והתפוררות, והן נעות בין מפחים לבין בולמוס של חטיפת פירורי - הנאות. "זכרון דברים" היה הרומאן הראשון של יעקב שבתאי, לאחר ספר הסיפורים "הדוד פרץ ממריא". המשפטים שלעיל הם הנוסח הצנוע, היבש, שהוכן בעצה אחת עם המחבר, בשביל עטיפת הספר כשראה אור לראשונה ב"ספרי סימן קריאה"ב - 1977. נדרש עוד זמן - מה עד שהביקורת וקהל - הקוראים עמדו על גדולתו של הספר הזה, ורק כעבור זמן נוסף זכה גם לה לתהילתו הבינלאומית כרומאן מודרניסטי ייחודי (מבקרו של "האינדיפנדנט", גבריאל יוסיפוביצ'י, בחר בו ב - 1989 כרומאן של העשור, והישווה את גדולתו לזו של "בעקבות הזמן האבוד" של פרוסט). אין לתאר את הספרות העברית בחמש - עשרה השנים האחרונות בלי ספר זה, שיש כיום הסכמה כללית שהוא ניצב בפיסגת הישגיה. בעשור האחרון אין כמעט ספר סיפורת בספרות זו שלא ניכר בו, הרבה או מעט, איזה הד של "זכרון דברים". מהדורת "הספריה החדשה" נועדה להביא את הרומאן הדגול של שבתאי אל קהלי קוראים חדשים, והספר רואה אור בשנת השישים להולדתו של שבתאי....

2.
"בגיל ארבעים ושתיים, קצת אחרי סוכות, תקף את מאיר פחד-המוות, וזאת אחרי שהכיר בכך שהמוות הוא חלק ממשי מחייו, שכבר עברו את שיאם והם מתנהלים עכשיו במידרון"... מאיר, מהנדס תל-אביבי באמצע שנותיו, לוקה בלחץ-דם גבוה. מחלתו, יחד עם מותה הבלתי-צפוי של אמו, מביאה אותו להכרה פתאומית שנעוריו אכן חלפו לבלי שוב, ושמהלך חייו פונה מעתה – לאיטו, אך ללא סטייה – לעבר הבליה והמוות. הכרה זו משתקת אותו, מנתקת את קשריו עם הסובב אותו, ומכתיבה לו התנהגות המורכבת מסדרת פולחנים פרטיים, זעירים, אבסורדיים, שאמורים לשמש מעין הגנה מאגית מן הרעה, אך למעשה רק מקדמים את בואה. בתוך הרצף האובססיבי הזה מתפרק זרם חייו של מאיר. הסיפור – אבסורדי, קומי ומבהיל כאחד – הופך לאנטומיה מפורטת של הגורמים הרגשיים והמנטאליים המרכיבים חיים של איש ישראלי ממוצע – לרבות ציפייה עמומה של אדם חסר-אמונה לאיזו גאולה ניסית, ללידה מחדש. יעקב שבתאי כתב את הרומאן בשנות חייו האחרונות, אחרי 'זיכרון דברים', והוא ראה אור לראשונה ב"ספרי סימן קריאה" ב-1984, אחרי מותו של המחבר. אנו גאים שהיינו הראשונים להכיר בגדולתם של שני הרומאנים הללו, שכיום מוסכם על הכל כי הם בפסגת הישגיה של הספרות העברית. 'סוף דבר', שנראה תחילה – בדרך כתיבתו – כאילו הוא יוצא מתוך 'זיכרון דברים', פונה עד מהרה, בפרק השני, לדרך שונה מאוד. הגיוון העשיר בפרוזה של שבתאי אינו רק בין 'הדוד פרץ ממריא' לבין הרומאנים שבאו אחריו, אלא גם בין שני הרומאנים עצמם. ...

3.
4.
``אני עוד חי!... זקן. טחורים... אבל עוד חי...!`` מכריז דויד המלך ב``כתר בראש`` - הקומדיה הראשונה של יעקב שבתאי. בקומדיה שנונה, רצופת רגעים קומיים-גרוטסקיים על ימי דויד האחרונים, פתח יעקב שבתאי את דרכו על בימת התיאטרון העברי עם אבנר חזקיהו כדויד המלך ושמואל בונים כבמאי בסתו 1969. לא תמיד אפשר להכיר את מחברם של הרומנים הקשים ``זכרון דברים`` ו``סוף דבר`` בקומדיות שכתב. בעוד הוא אוחז ומנהג את משפטי הפרוזה שלו ביד ברזל, כופה על שפעת היצירתיות המתפרצת שלו מבנה מהודק ועקרונות מחמירים, מבלי להסיר מהם את שליטתו אפילו להרף עין - הרשה לכישרון הקומי הצבעוני שלו ולשליטה המופלאה שהיתה לו בלשון העברית לחגוג בחגיגת זיקוקי די נור במחזותיו. במחזות הרשה לעצמו גם לשאול חומרים ותבניות מיצירות קלאסיות כמו התנ``ך, כתבי ההסטוריונים העתיקים, או הדרמה הקלאסית: אריסטופאנס, מולייר ואחרים. החומרים והעלילות הקלאסיים איפשרו לו לגעת במציאות ההווה באון שונה לחלוטין משעשה זאת בפרוזה שלו - להאיר אותה מבחוץ ממרחק המאפשר לראות את פנימיותם של הדברים, את האמת, מעבר ללבוש הזמן והמקום. במיוחד ניכר הדבר בשתי הקומדיות המקראיות-הסטוריות: ``כתר בראש`` ו``אוכלים``, אשר מציגות את המציאות באור קרוב לנו כל כך מבעד לפריזמה קומית-אירונית. ``מעשה ירושלמי`` הוא מחזה שטרם הוצג. מעין רומאנסה על הפרת שבועה ועונשה על יסוד אגדה יהודית מן המאה השתים עשרה, המתאימה למיוזיקל, לאופרה או ליצירת מחול. ``המאנדראגולה`` - הוא עיבוד חופשי מאד וצבעוני לקומדיה הרנאסנסית, שעשה יעקב שבתאי לתיאטרון חיפה ב1971-. ``מתום פרשת חייו שניה של הנס וואלדמאר`` - נכתב ב1963-. זהו המחזה הראשון של יעקב שבתאי. הוא מציג ישראלי יליד גרמניה הבא לבקש את ירושת משפחתו 11 שנים אחרי תום מלחמת העולם השניה. המחזה בעל הנימה הלירית-גרוטסקית-מקאברית הוגש לא גמור למועצה לתרבות ולאמנות וזכה בפרס הראשון בפברואר 1964. יעקב שבתאי לא סיים אותו מעולם. כאן הוא מובא, כמות שנשאר במגירת שולחנו. ע.ש. ספרי יעקב שבתאי האחרים שיצאו בהוצאת ``סימן קריאה הקיבוץ המאוחד`` הם ``הוד פרץ ממריא`` - אסופת סיפורים, ``זכרון דברים`` ו``סוף דבר`` - שני הרומאנים, וכרך המחזות ``נמר חברבורות ואחרים``....

5.
6.
מחזה "מעשה נורא ומשעשע בקרפד, אשר יצא לחפש את הים להד"ם וכל אשר ארע לו,כולל סוף טוב." ...

7.
שבעת הסיפורים התל-אביביים של יעקב שבתאי, שכונסו בספר זה, נכתבו במחצית השנייה של שנות השישים, לפני שמחברם פנה לכתיבת הרומאן החדשני 'זיכרון דברים'. הם מחזירים אותנו לא רק לשכונת נורדייה, של הצריפים המצופים יריעות זפת בלב דיזנגוף, אלא אל כישרון הסיפור המעורר-השתאות של שבתאי הצעיר.      גיבורי הספר, שהמציאות שלהם-עצמם סוריאליסטית בעליל, כמו ממריאים מתל-אביב הקטנה, הריאליסטית, ומן הארץ אוכלת יושביה, אל גובהי הפנטזיות של שינוי העולם, והארץ, והחיים האישיים. כך הם הופכים למטאפורה למציאות הישראלית כולה, שבה כל יריית אבן-פינה היא גם עמידה ליד בור פתוח.     הסיפורים נדפסו בעבר, יחד עם סיפורים נוספים של שבתאי, בספר 'הדוד פרץ ממריא' (ספרי סימן קריאה, 1985). לקראת הדפסתם המחודשת הוכנסו בהם שינויי עריכה קלים....

8.
9.
10.
11.
12.
13.
מחזה. עלילת "נמר חברבורות" מתרחשת על חולותיה של תל-אביב, העיר העברית הראשונה, העיר הלבנה שקמה מן החולות. המחזה מספר את סיפורה של קבוצת אנשים שנקלעה לארץ חמה, קשה ומדברית וחולמת על אופרה וקרקס....


איזה מחקר הרבצתי בעקבות הכריכה של הספר הזה, לא ייאמן. זה הלך ככה: חשבתי להוסיף אותו לרשימת "אומנות על הכריכה", אבל בשביל זה אני צריכה להיות ב... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב
o.k יש את דמותו של גולדמן, עו"ד די מובטל. יש את צזר האומן הצלם שגר בסטודיו ויש את ישראל שחי בסטודיו שלו. צזר שוכב עם תהילה , אך נשוי למישהי אחר... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
יעקב שבתאי, יוצר עברי נהדר. קריאה בספריו, ובפרט ב"סוף דבר" כמו גם "זיכרון דברים", היא קריאה חווייתית הממחישה באמצעים ספרותיים את החיים עצמם. ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
שנות השבעים. דור הבנים של מקימי המדינה כבר בני ארבעים. הם נולדו לפני קום המדינה, חלקם עוד השתתפו במלחמת העצמאות, אבל הם כבר לא שם. הדור הזה ש... המשך לקרוא
32 אהבו · אהבתי · הגב
לסבול או לחדול – כרוניקה של 'התאבדות עליזה' בגיל 37, בעקבות התקף לב קשה, נפלה על יעקב שבתאי זיקנה מוקדמת, ועננה של מוות החלה לרחף מעל ראשו כ... המשך לקרוא
46 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ