![]() |
אלבר קאמיאלבר קאמי, Albert Camus 1913, מוֹנדוֹבי, אלז'יריה - 1960, וילבּלֶוֶן, צרפת, חי את שנות ילדותו באלז'יריה, בתנאי עוני. כשאלבר קאמי היה בן שנה נהרג אביו במלחה"ע הראשונה, והוא גודל בידי אמו, כמעט חירשת-אילמת, ובידי סבתו. ב- 1935 הצטרף אלבר קאמי למפלגה הקומוניסטית, אך כעבור שנה פרש ממנה. בשל בריאותו הרופפת (הוא חלה בשחפת) לא גויס לצבא ב- 1939, אך בסוף 1941 הצ... המשך לקרוא |
1. |
מרסו, פקיד צעיר שחי באלג'יר, אינו בוכה בהלויית אמו, רוצח אדם "בגלל השמש", ועל שני אלו נשפט ונידון למוות "בשם העם הצרפתי" - סיפור תמוה ומוזר, ששום דבר אינו מובן בו לאשורו ואף - על - פי - כן הוא מרתק ונקרא בנימה עצורה מתחילתו ועד סופו.
"הזר", שהוא הרומן הראשון של אלבר קאמי, יצא לאור ב - 1942 ונמנה עם הידועות שביצירות הספרות המודרנית: "הקוראים נ...
|
2. |
רומן מופת של אחד מטובי מספריה של צרפת שהוכתר בפרס נובל.
סיפור רב מתח על מגפה המשותללת בעיר אוראן ועושה שמות בהמוניה הנכנעים
לגורלם ועל קומץ עקשנים העומדים על נפשם ומנסים להילחם בנגע.
בתיאור המגפה, אשר ניתן לפרשה כביטוי אליגורי לפגעי החברה והתקופה, נרמז
ה"אני מאמין" של סופר-לוחם, מאנשי המוסר הדגולים בדורנו. ...
|
3. |
באחת ההקדמות לספרו כתב קאמי: "המיתוס של סיזיפוס מנסה להשיב על בעיית האיבוד - לדעת כשם שהאדם המורד מחפש פתרונים לבעיית הרצח: וזה כן זה בלא להסתמך על ערכים נצחיים אשר נעלמו, אולי זמנית, או סולפו באירופה של ימינו - - - מותר ואף הכרח הוא לשאול: היש משמעות לחיים? לכן מותר להתיצב גלוי עיניים נוכח בעיית ההתאבדות. התשובה הבוקעת מבעד לפרדוכסי...
|
4. |
מרד האדם נגד תפלות קיומו - נגד המוות, הרצח, אי - הצדק והעדר התבונה: זעקתו לאושר, ונסיונותיו הבלתי נלאים למרוד בגורל ובאלוהים ולכונן בעולם מלכות שכולה טוב: העפלותיו ונפילותיו - נבחנים על ידי אלבר קאמי במחשבה משוחררת מכל דפוס של שיגרה, ביושר אינטלקטואלי שאינו יודע פשרות ובעצמת רוחו של אמן יחיד ומיוחד. בספר רב - השראה זה על מצבו המוסרי, ...
|
5. |
אלבר קאמי, מגדולי סופרי אירופה במאה עשרים. נולד ב1913-, במונדובי, אלג`יר. פילוסוף, שחקן, מחזאי, מסאי, מספר, לוחם המחתרת הצרפתית האנטינאצית. ב1957- זיכו אותו סיפורים אלה: ``גלות ומלכות`` ו``הנפילה`` בפרס נובל לספרות. תאונת דרכים שמה קץ לחייו והוא בן 46 שנה. העימות עם שאלות הקיום האנושי, החירות, הבדידות, הזרות, מצבו של האדם, משמעות החיים - אלה הם מ...
|
6. |
לספר הזה סיפור מיוחד: הוא ראה אור בצרפת שלושים וארבע שנים לאחר מותו של הסופר ואיש־הרוח הנודע בתאונת דרכים. אין זה ספר ששלמה מלאכתו אלא כתב־יד שקאמי עבד עליו בתקופת חייו האחרונה, ובמותו הוא נמצא בילקוטו. לפרסומו קדמו לבטים רבים וקשים, אך משיצא לאור נתקבל ברחבי העולם בהתרגשות ובהתלהבות, הן בזכות יפי הכתיבה והן בזכות היותו תעודה איש...
|
7. |
באוראן שבאלג'יריה, עיר מסחר מכוערת למדי וסתמית, "עיר מודרנית בתכלית", פורצת פתאום מגפת דבר וקוטלת יום-יום בייסורים נוראים המונים מתושביה. תחילה העניים הם שמתים בפרווריה הצפופים והמזוהמים, אבל אחר-כך משליטה המגפה את "דין הצדק" שלה בלי משוא-פנים, ומכחידה עשירים כעניים, סוהרים כאסירים, זקנים כצעירים- כולם עומדים נגדה חסרי- אונים. אבל ...
|
8. |
"איני מתעב אלא את הרוצחים. כל מי שיחפוץ לקרוא את המכתבים לידיד הגרמני מתוך היבט זה, דהיינו כמסמך של המאבק נגד האלימות, יסכים עמי, כי יכול אני לומר כעת שאינני מכחיש מן הנאמר בו ולו גם מילה אחת."
ארבעת המכתבים לידיד גרמני, שנכתבו בזמן הכיבוש ונועדו לפרסום מחתרתי, כבר טומנים בחובם את המשנה של הדבר ושל האדם המורד. המכתבים חוסים תחת הגות...
|
9. |
אלבר קאמי מוכר לנו כסופר, כמחזאי וכמסאי שנון. הטענה המרכזית בספר היא שקאמי הינו גם פילוסוף המציג משנה סדורה בשאלות היסוד של הקיום האנושי. ייחודה של הגות זו, שהיא צומחת מתוך המצוקות והאתגרים שהקיום האנושי מציב בפני כל אדם. השאלות שקאמי מתחבט בהן הן שאלות קונקרטיות ביותר: האם יש משמעות לקיום? האם יש משמעות לערכים בעולם ללא אמיתות ...
|
10. |
"[...] על הגשר עברתי מאחורי דמות שרכנה מעל למעקה ונראתה כמביטה בנהר. מקרוב יותר יכולתי להבחין בדמות אשה צעירה ודקה, לבושה בשחור. [...] צעדתי כבר כחמישים מטר כששמעתי את הקול – שלמרות המרחק נשמע אדיר בדממת הלילה – קול של גוף נחבט במים. נעצרתי באחת, אבל לא הסתובבתי. כמעט מיד אחר-כך שמעתי צעקה, ששבה ונזעקה כמה פעמים, נסחפה גם היא במורד הנהר, ...
|
11. |
כשהתפרסמה המסה "הרהורים על הגיליוטינה" לראשונה, בשנת 1957, עדיין מילאה הגיליוטינה בצרפת את תפקידה, ועונש המוות הופעל על עבירות על חוקי המדינה ובעיקר על עבירות שבוצעו בזמן מלחמת אלג'יריה. רק בשנת 1981, יותר מעשרים שנה אחרי מותו של אלבר קאמי עצמו, בוטל עונש המוות בצרפת. אבל בארצות רבות עונש המוות עדיין קיים, בפועל או שלא בפועל, והדיון בענ...
|
12. |
מיתת אושר אלבר קאמי תרגום אהרון אמיר השאיפה להגשמת האושר בטהרתו והתשוקה למצותו עד תום בכל רגע ורגע של החיים, עד לעצם שעת המיתה-אלה דוחקים בגיבור היצירה לנטוש את כל המסגרות המקובלות התוחמות את חיי האדם בחברה המודרנית, ואף לחרוג מן הנורמות המוסריות הבסיסיות ביותר. אחרית דבר והערות ז'ן סארוקי אלבר קאמי:1913-1960:סופר צרפתי, מנציגי האקזס...
|
13. |
14. |
ספר המסות "פנים וחוץ" (LEnvers et i Endroit) ראה אור באלג'יריה בשנת 1937, בהיות קאמי בן 22 בלבד. שני עשורים חלפו עד שניאות קאמי לתת את הסכמתו להדפסה נוספת של יצירת ביכורים זו. בהקדמה המלווה את המהדורה החדשה, דן קאמי בהרחבה ביצירתו, זו שכבר ראתה אור וזו שעתידה להיכתב. ומודה ששורשיו נעוצים ב"פנים וחוץ": "אשר לי, יודע אני שהמעיין שלי נמצא ב"פנים וחוץ", ...
|
15. |
הספר כולל שתי מסות שראו אור לאחר זכייתו של אלבר קאמי בפרס נובל לספרות: הנאום מן ה10- בדצמבר 1957, שנשא קאמי עם קבלת הפרס, וההרצאה ``האמן ותקופתו`` שנשא כעבור ארבעה ימים באוניברסיטת אופסלה. שנת 1957 היתה שנה קשה לאלג`יריה, מולדתו של הסופר. בצוק העתים, סבר, משענתו היחידה של סופר היא אמנותו. האם לפנינו בריחה של האמן משדה הקרב של הפוליטיקה אל מג...
|
16. |
מוות מאושר הוא הרומן הראשון שכתב אלבר קאמי, הוא היה אז בתחילת שנות העשרים של חייו. קאמי גנז את כתב היד לטובת כתיבת ספרו הנודע "הזר", שבמובנים מסוימים נשען על אותו רומן גנוז ונובט ממנו.
מוות מאושר ראה אור בצרפת בשנת 1971, כעשור לאחר מות המחבר. זהו חלון הצצה נדיר לרגע היוולדות הגותו וסגנונו של אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים.
״מי שי...
|
17. |
18. |
גלות ומלכות הוא ספרו האחרון של אלבר קאמי שראה אור בחייו, זמן קצר לפני זכייתו בפרס נובל לספרות. ששת הסיפורים שבו הם פסגה ומיצוי של יצירתו. כולם נוגעים בנושאים שבלב כתיבתו וחייו של קאמי, ובה-בעת הם שונים באופן קיצוני זה מזה, הן בתוכן והן בסגנון. בכפיפה אחת דרים כאן מיסיונר שיצא מדעתו בשבי הפגאנים, ואמן פריזאי שמנסה באופן קומי להמשיך ו...
|
19. |
20. |
יצירת המופת "הזר" של הוגה הדעות והסופר אלבר קאמי- במהדורת תרמיל
מארסו גיבור הספר מתאר את קורותיו בגוף ראשון, מן היום בו מתה אמו עד לפני הוצאתו להורג, לאחר שהסתבך במקרה רצח של ערבי......
|