ספר המסות "פנים וחוץ" (LEnvers et i Endroit) ראה אור באלג'יריה בשנת 1937, בהיות קאמי בן 22 בלבד. שני עשורים חלפו עד שניאות קאמי לתת את הסכמתו להדפסה נוספת של יצירת ביכורים זו. בהקדמה המלווה את המהדורה החדשה, דן קאמי בהרחבה ביצירתו, זו שכבר ראתה אור וזו שעתידה להיכתב. ומודה ששורשיו נעוצים ב"פנים וחוץ": "אשר לי, יודע אני שהמעיין שלי נמצא ב"פנים וחוץ", באותו עולם של עוני ושל אור, שחייתי בו זמן רב..."

תפיסת עולמו הקיומית של קאמי, הנשענת על הגותו של הפילוסוף קירקגור, מעוגנת בשמו של הספר: "פנים וחוץ״. על-פי השקפת עולם זו, קיימת דו-צדדיות בכל הסובב אותנו: אין בעולם שאנו חיים בו דבר הנושא אופי מוגדר וחד-צדדי. העוני המנוון, למשל, שקול כנגד אוצרות הטבע השווים לכל נפש: שמיים זרועי כוכבים, ים פתוח; השמש הצורבת אמנם מכלה, אך משמשת גם כמקור של אור ופריון. האדם מהלך כל חייו בין שני הקטבים: בין האור, החום והיופי מצד אחד, לבין חוויות הזיקנה, המחלה והמוות מצד שני. מכאן מסיק קאמי: ״אין אהבה לחיים בלי יאוש מן החיים" (מתוך
המסה ״אהבה לחיים"). משאת נפשו כסופר, אומר קאמי בהקדמתו, היא לשוב ולשיר את אהבתו לחיים, שהחושך והאור שולטים בהם בערבוביה, ולחזור ולמצוא את האיזון שהתברך בו בספרו הראשון והמשמש מושא חלומותיו ומודל לכתיבה העוסקת בפן מסוים של אהבה.

אלבר קאמי

אלבר קאמי, Albert Camus 1913, מוֹנדוֹבי, אלז'יריה - 1960, וילבּלֶוֶן, צרפת, חי את שנות ילדותו באלז'יריה, בתנאי עוני. כשאלבר קאמי היה בן שנה נהרג אביו במלחה"ע הראשונה, והוא גודל בידי אמו, כמעט חירשת-אילמת, ובידי סבתו. ב- 1935 הצטרף אלבר קאמי למפלגה הקומוניסטית, אך כעבור שנה פרש ממנה. בשל בריאו... המשך לקרוא

שם הספר
הזר - שיבה לטיפזה - ספריה לעם #319
המיתוס של סיזיפוס
אדם הראשון - ספריה לעם #415
הנפילה / גלות ומלכות
הַדֶּבֶר (1963)