“האביר, השד והבתולה - מבחר סיפורים עבריים מימי הביניים.


ספר זה שמרבית סופריו הם אנונימים, הוא אנתולוגיה של ספרות חולין עברית מימי הביניים. ישנם מספר אתגרים ספרותיים שממגנטים אותי וזה אחד מהם, ספרות חולין עברית שנכתבה לפני המהפכה של אליעזר בן יהודה. כבר כתבתי פה ביקורות על הרומן הראשון שנכתב במקור בשפה העברית 'אהבת ציון' של אברהם מאפו (1850), על המחזה העברי הראשון 'צחות בדיחותה דה קידושין' של יהודה סומו (1550) ועל התרגום הראשון של רומאן לעברית 'עלילות האביר אמאדיש די גאולה' (1541).
הספר הנוכחי מכיל את הכתבים המקוריים, ללא כל עיבוד, של סיפורים ותרגומים שנעשו בתקופות שונות לאורך ימי הביניים (מדובר על תקופה ארוכה שחלשה על כאלף שנה), וממיקומים גיאוגרפים שונים על פני הגלובוס, והמשותף לכולם: עברית!
העברית הזו היא מן הסתם מוזרה. לא פעם נתקלים במה שיצטייר כיום כטעויות תחבריות, הניסוחים מוזרים והנושאים מספקים הצצה מרתקת לעולם התכנים של קהילות יהודיות שונות בימי הביניים. מפליא לגלות שהקהילות הללו, למרות בידודן וקנאותן לשמירת יחודן, כן שאבו ספרות ממקורות נוצריים ומוסלמים באזורים הם חיו. ישנם מספר דוגמאות לכך בספר, תרגום עלילות אלכסנדר מוקדון (באנתלוגיה מובא החלק השני) , תרגום 'עלילות האביר אמאדיש די גאולא (באנתלוגיה מובא רק הפרק הראשון) ותרגום לעלילות המלך ארתור (המלך ארטוש ע"פ התרגום).
'ספר השמד הטבלה העגולה של המלך ארטוש' הוא העתיק ביותר מבין הכתבים שבספר והקלף עליו נכתב מצוי כיום בספריית הותיקן. התרגום, ע"פ הקדמת המתרגם והמעבד עצמו, נעשה בשנת 1279, ולפני שעלילות ארטוש מתחילות כותב המחבר מעין התנצלות על החיבור החילוני, ומתרץ את עשייתו במספר סיבות:
א. בריאות רופפת שגרמה לו לפחד פן יפול בחולי השחורה שהוא חולי השטות אשר טוב ממנו המוות, ולכן העביר כך את הזמן להפיג צערו.
ב. שאין בספר שיחות חולין ולכן אין סיבה להרחיקם.
ג. כדי שילמדו חוטאים דרכי תשובה וישובו אל השם.
לא כל הסיפורים בספר באותה רמה. חלקם דיי משעממים אם מסתכלים רק על הפן הסיפורי. לעומת זאת ישנם סיפורים נהדרים. שדים, אבירים, דיבוק ושלל אמונות טפלות שהיו להן אחיזה משמעותית בתודעה של הקהילות היהודיות. יש המון אירוניה שאני תופס את העולם הזה על כל המאגיות שלו כמרתק. ועם זאת, לפעמים כשאני נתקל בסרטונים של איזה רב שמבלבל את השכל על אשה שתחלה בעקרות משד שייכנס לה דרך הנקבים אם תדרוך כף רגלה בבית קברות, בא לי לתלוש את השערות מהראש מתסכול על שאלו פני אחוז לא קטן מהחברה הישראלית כיום.
לסיכום, ספר נהדר למי שרוצה טעימה ראשונית ממה שאני מגדיר, החוליה האבולוציונית החסרה של ספרות העברית.”