אז, לאחרונה יצא לי לעבור על הטירה הנעה (הספר, לא הסרט, חלילה) שוב, ואנקדוטה מעניינת היא ההתפתחות של סופי במהלך הספר: בהתחלה היא מאמינה באמונה שלמה שהחוקים של סיפורי אגדות - למשל, שבמשפחה של שלושה ילדים, הבכור/ה והשני/ה תמיד יכשלו איפה שהצעיר/ה יצליח/תצליח. כיוון שכך, בתור הבת הבכורה, היא לא מעזה לצאת לעולם לחפש את מזלה. רק אחרי שמרתה מערערת את תפיסת העולם שלה ומכשפת השממה הופכת אותה לזקנה היא מוכנה לצאת - אבל גם אז, כמו שזה נראה, היא לא התנערה לחלוטין מהאמונות הישנות שלה. מישהו עומד להצטרף ולהביע את דעתו?