צבע טרי # הביקורת הסודית קבוצה ציבורית
צבע טרי הוא יריד שנתי לאמנות עכשווית. פרויקט הגלויה הסודית מתקיים ביריד ובמסגרתו מוצגות למכירה במחיר אחיד עבודות אמנות מקוריות של אמנים ותיקים וצעירים, בעילום שם. רק לאחר הרכישה יגלו הרוכשים מיהו האמן.

אני, שונרא החתול, מציעה לקיים יריד וירטואלי שכזה בסימניה, שבו יוצגו ביקורות ספרותיות בעילום שם. מי שירצה להשתתף ביריד ישלח את הביקורת שלו לחבר בקבוצה אשר יפרסם אותה בקבוצה בעילום שמו של המחבר.
בכותרת ההודעה יופיעו שם הספר ושם הסופר ואחר כך תופיע הביקורת.
חברי הקבוצה יצטרכו להעריך מיהו המבקר ולכתוב כך: לדעתי זו ביקורת של... חושחש הבלש.

ההוגה, החוזה, המייסדת, הנשיאה, ראש הקבוצה, המנכ"ל, המזכ"ל, הרמטכ"ל, המפכ"ל, יו"ר הדירקטוריון ויו"ר אגודת הידידים של הקבוצה היא שונרא החתול.
הידעת: בשביל להזמין חברים לקבוצה - שלח להם קישור: .
חברי קבוצת צבע טרי # הביקורת הסודית
הצג הכל מציג 10 מתוך 22 חברים
בת 17
קיבוץ בהרים הקפואים
בת 16
איפשהו
בן 100
העולם הבא (וטוב שכך)
בן 45
מודיעין
בת 18
מקום טוב כלשהו
בת 18
המקום שממנו באים הרגשות
בת 19
עולם המשאלות
בת 16
FAR FAR AWAY~
בן 14
עיר המתים
בן 18
אי שם
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 5 מתוך 9 דיונים שעל הקיר
snow fox לפני שנתיים ו-10 חודשים
נפילת הממלכות/ מורגן רודס

זו לא הפעם הראשונה שאני נפגשת עם הספר. מסתכלת על דמות בברדס שבכריכה כשהיא מחזיקה פגיון. או קוראת את התקציר הלא ברור ובודקת את מספר העמודים.
ראיתי אותו בעבר, לפני שנתיים בערך. כשאחד מחברי לכיתה קרא אותו. ומי יודע, אולי גם הייתי משאילה ממנו וקוראת גם. אבל שלושה מילים שהיו כתובות בכריכה האחורית הרתיעו אותי
"משחקי הכס לנוער"
שמעתי הרבה על משחי הכס. ספר על רצח ומוות ועלילה מסובכת. לא נשמע לטעמי בכלל. אז הקפדתי להתרחק ממנו, ולהבטיח לעצמי לא לגעת בו.
ועכשיו, כשאני מסתכלת לאחור. אני לא מבינה איך פספסתי את הספר הזה.

אז איך בסוף הגעתי למצב שאני קוראת אותו?
בגלל שבספרייה הקטנה שלנו, שמביאה ספרים פעם במיליון שנה בערך, נגמרו כל הספרים שרציתי לקרוא.
אז שוטטתי בספרייה, מחפשת איזה ספר שיעניין אותי, ורגע לפני אני מתייאשת לחלוטין ולוקחת ספר שקראתי כבר, נתקלתי בו. בספר ההוא, כבר כמעט שכחתי ממנו. זה הספר שהשוו אותו למשחקי הכס.
בהיתי בו כמה שניות, היד הושטה לכיוונו, מתמהמהת באוויר לכמה שניות. שאלתי את עצמי האם כדאי לי.
בסוף החלטתי שאין לי מה להפסיד, ולקחתי אותו. קוראת שוב את התקציר שקראתי כבר בעבר. ושמה אותו על דלפק הספרייה.

כבר בעמוד הראשון הבנתי שזה מסוג הספרים ששואבים אותך לתוכם, ולא טעיתי, כי תוך כמה דקות נשאבתי לספר. לא הצלחתי להפסיק לקרוא.
הספר מספר על ארבע בני נוער משלוש ממלכות במדינה בשם מיטיקה, כולם באים ממקומות שונים, וכל אחד מהם צריך להתמודד עם מציאות אחרת לגמרי. ואי אפשר שלא להזדהות עם כל בני הנוער האלה בשלב מסוים, לא משנה אם הם באות מהצד שפותח במלחמה והשלטון בו אכזר, או מהצד המותקף שהשלטון בו אדיב. הדמויות שלהם כל כך אמינות, אנושיות ופגיעות. וראים שבעיצוב של כל אחת מהן הושקע מאמץ רב. וכמובן שיש דמות שאהבתי יותר ודמות שאהבתי פחות. אבל הזדהיתי עם כולן באיזשהו שלב בספר.

אין לי מושג כמה הספר מקורי, כנראה שלא קראתי מספיק ספרים שעסקים בנושא הזה כדי לשפוט באמת, אבל העלילה סחפה אותי לתוכה, כל הזמן קרה משהו, לא היה אף פעם רגע יבש או לא מעניין. כל הזמן נשארתי במתח כזה ורק רציתי לקרוא עוד ועוד. ואם תשאלו אותי, ספר טוב הוא ספר שרק רוצים לקרוא ממנו עוד ועוד.

והכתיבה מדהימה, היא מפורטת ומלאה בתיאורים של נופים, אנשים, מחשבות ורגשות. מהסוג שאני כל כך אוהבת. ובנוסף הסופרת מצליחה להישאר אובייקטיבית בין כל נקודות המבט ולא לבחור דמות אחת אהובה ואז להתמקד רק בה, וזה משהו שממש קשה לעשות.

אהבתי את הסוף, הוא נשאר פתוח והוא השאיר אותי צמאה לעוד וגרם לי להצטער שהספר המשך לא נמצא לידי.

שורה תחתונה, נפילת הממלכות הוא ספר מרתק עם עלילה סוחפת. דמויות אנושיות עם מאבקים אנושיים להפליא וכתיבה מפורטת, מומלץ!
no fear לפני שנתיים ו-10 חודשים
גרייס... נראה לי... אני לא בטוחה. אני חושבת שגרייס.
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים ו-10 חודשים
אין לי מושג, אבל יש לי שיטה.
לא אמרתי כלום שונרא.
SHIRA לפני שנתיים ו-9 חודשים
אני לא יודעת אם להיעלב או לא בגלל שאף אחד לא זיהה שזו הביקורת שלי. כנראה שלא כתבתי מספיק ביקורות באמת כדי שיזהו את צורת הכתיבה שלי
no fear לפני שנתיים ו-9 חודשים
אופס :/
SHIRA לפני שנתיים ו-9 חודשים
זה בסדר XD
~RAIN~ לפני שנתיים ו-11 חודשים
מגנוס צ'ייס ואלי אוסגרד - להב הקיץ/ ריק ריירדן

אני לא מאמינה ששוב נפלתי למלכודת של דוד ריק.
ברצינות, אנשים. הבנאדם כותב ספר, התחלה של סדרה, ולפי ההיכרות שלי איתו זו גם תהיה סדרה של חמישה ספרים מינימום, ואני פשוט הולכת וקוראת את זה. מיד. כשזה. יוצא.
ועכשיו, מה? עכשיו נשארתי תקועה כאן, לא בדיוק במתח מטורף אבל בהחלט בתיאבון בריא לעוד, ונידונתי לחכות שנה שלמה עד שהספר הבא יצא. אם אני אקרא באנגלית כלומר, אחרת זה עוד חודש-חודשיים ><
הייתי צריכה לדעת טוב יותר. האם לא קראתי כבר מספיק ספרים של דוד ריק כדי לדעת שהוא יתעלל בנו? כן, כן קראתי. אז למה? למה שכחתי את כל כללי הזהירות?
התשובה היא, הייתי בטוחה שריק איבד את זה. אחרי דם האולימפוס, שהרי היה כל כך מאכזב, והספר הבא שיוצא הוא התחלה של סדרה חדשה, שהקשר שלה אל הגיבורים האהובים שלנו הוא מינימליסטי בטירוף, טוב, לא חשבתי שאני אתאהב. לא חשבתי שאשאב. לא חשבתי שזה יתפוס אותי ככה.
הייתי צריכה לדעת טוב יותר.

זהו ריק ריידן במיטבו, חבריידה!
ההומור המושחז, הקצב המטורף, הדמויות הססגוניות, האומץ, אפילו התבניתיות הזו שמאפיינת את ספריו חזרה, ולמען האמת אין לי שום בעיה איתה. אבל יש יותר. יש דברים בספר הזה שלא ציפיתי להם. לא ציפיתי לשמות של הפרקים, אחרי חמישה ספרים שלמים שבהם ריק מספר את פרקיו בספרות רומיות, בלי שמות שיתארו את מה שקורה. לא ציפיתי לגיוון של הדמויות. לא ציפיתי לכמה שאני אוהב את הדמויות. לא ציפיתי לכמה העולם הנורדי מסובך, ולא ציפיתי שריק ישליך אותנו כמעט לבדנו למים העמוקים, בלי להסביר את היסודות של המיתולוגיה למי שבצעירותו קרא את מנהרת הזמן במקום ספרות גבוהה שכזו. וזה מה שהוא עשה ><
לא ציפיתי עד כמה חלקים מסוימים ירגשו אותי, לא ציפיתי עד כמה הספר יצחיק אותי, וגם זו הייתה טעות מצידי, כי התנהגתי עם הספר הזה כמו טירונית גמורה. מה איתי? אני הרי מכירה את הטרול הזקן. הייתי צריכה לצפות את זה.
הייתי צריכה לצפות את זה.

אח, איזה טרול רשע!
אי אפשר להגיד שהספר נגמר במתח עצום, אבל הוא בהחלט נגמר בצורה שגרמה לי לרצות להתגלגל על הצד, לשלוף מהשולחן את הספר הבא בסדרה שלקחתי מבעוד מועד מהספרייה, ולהתחיל לקרוא.
חבל שהוא יוצא רק עוד שנה. אעא.

בכל מקרה, הנקודה שלי היא שמי שחשב שריק ריידן איבד את זה, יכול לחשוב שוב. וזה מעולה, כי יש לו עוד כמה ספרים להוציא, וזה מעולה, כי הוא אחד הסופרים האהובים עליי.
חשוב לי לציין שוב רק עד כמה הספר הזה מצחיק. אני לא רוצה לעשות לכם אובר-הייפ חלילה, אבל תסמכו עליי שהוא באמת מצחיק עד כדי כך. רבים וטובים הם הספרים שגורמים לי לגחך או לחייך, והם באמת מצחיקים, אבל הספר הזה גרם לי להתגלגל מצחוק בקול, צחוק שמרעיד את קירות הבית. וזה לא ביטוי. אני רצינית לגמרי. כל פעם שקרה משהו מצחיק בספר (וזה קרה בערך אחת לעמוד) הייתי צוחקת בקול. ואת הצחוק הכי טהור שלי, לא הצחוק שיוצא לי כשאני עצבנית, שנשמע כמו הצחוק של אחותי, או צחוק מרושע לאיד. צחוק מתגלגל שגרם לאמא שלי להביט בי מזווית העין במבט שיש לאימהות כשהילדים שלהם נהנים.
מהשמות המושלמים של הפרקים, עד למשפטי המחץ הקטנים שמגנוס מפזר (כן, בראש שלי הוא מגנוס, אפילו שבעברית תרגמו למגנס. אני קוראת את זה בראש שלי כמו ו' נעלמת.) הכל קורע.

אין לי הרבה מה להגיד, לא בלי שאעשה ספוילרים.
זה ספר קלאסי של ריק. הוא מצחיק, הוא מותח, יש בו הרבה קרבות והרבה כמעט-מוות והרבה מפלצות שמעורבות בתקריות הכמעט-מוות, יש שם אפילו כמה חברים ישנים שקופצים לביקור ומתנהגים בדיוק כמו עצמם, יש בו אפילו רגעים שיגרמו לכם להגיד "אוו" מתוק כזה ולהרגיש את הלב שלכם נמס.

ספר מעולה. אהבתי. אני אלך עכשיו. פיס, איימ אאוט. ביי.
Lali לפני שנתיים ו-11 חודשים
נופי!!!!
מישי לפני שנתיים ו-11 חודשים
זה באמת נשמע כמו נוף. אבל פה ושם צורת ההתנסחות לא מסתדרת לי עם נופי.
אולי זאת נוף שניסתה לגרום לנו לחשוב שזאת לא היא?
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים ו-11 חודשים
הכלאה של נופי וקאט.
קאט, את קוראת ריק ריירדן?
"אני הרי מכירה את הטרול הזקן" XD
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

לדעתי זו ביקורת של.... חושחש הבלש.
וזה הריח לי מוכר כבר בהתחלה, אבל המילה ״חבריידה״ סגרה סופית את העסקה. ושם גם הפסקתי לקרוא. לבינתיים.
אז גם אני וגם חושחש הבלש בטוחים שמי שכתב או כתבה את הביקורת הוא... היא... הוא... היא... נופיר!
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים ו-11 חודשים
נוף. בדקתי בדף של רייני, ונוף נכנסה לשם ביום של פרסום הביקורת.
מישי לפני שנתיים ו-11 חודשים
חח אני כמעט בטוחה שזו רמאות XD
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

פפריקה, תחמנית אחת. זו לא תעלומה בלשית ואין צורך לרגל ולחפש רמזים.
אני אחשוב על העונש המגיע לך.
ילדת~כוכבים לפני שנתיים ו-11 חודשים
נופיי~

חיחיחי^^ אולי גלות זמנית או משהו 0: בעצם, זהו אינו תפקידי. אבל יופי של קבוצה. כן. ולילה טוב~
SHIRA לפני שנתיים ו-11 חודשים
נופר, כבר מהמשפט השני זיהיתי אותה
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

חשבתי על עונש חינוכי לפפריקה. העונש החינוכי הוא שעליה לגייס לקבוצה לפחות מבוגר אחד, אבל אחד כזה שיהיה לטעמי.
מוּמוּ לפני שנתיים ו-11 חודשים
נוף!!
no fear לפני שנתיים ו-11 חודשים
אני חושבת שזו רייני ^^

סתם. עליתם עליי. יש בכלל טעם להסתתר? XD
קריקטורה לפני שנתיים ו-10 חודשים
נוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
זיהיתי אותך מהמשפט השני.
לדעתי זאת מחמאה, שיש לך סגנון כל כך אישי שמזהים אותו על הדקה.
ולדעתי זה מחמאה שהביקורת הזאת היא הכלאה של שתינו. *מסמיקה*
*לא יכולה להסמיק, כהה מידי*
*תתעלמו*
שונרא החתול לפני שנתיים ו-10 חודשים
העונש של פפריקה מבוטל.
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

ברכות לפפריקה שכתבה את הביקורת הסודית הראשונה. מי שטרם הגיב וטרם נתן לה לייק, הביקורת שלה נמצאת בביקורות האהובות.
תודה לגרייס. תודה לכל מי שניחש, לכל מי שצדק וגם למי שלא. תודה לחושחש הבלש ולמוישל׳ה זוכמיר.
של מי תהיה הביקורת הסודית הבאה?
no fear לפני שנתיים ו-11 חודשים
אם הוא יגיב כאן, ההפתעה תיהרס, שונראתי. (דא.)
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

הביקורת של פפריקתנו נמצאת במקום הראוי לה שהוא... טאם טאם טאם טאם טאם - המקום הראשון!
מחכה לביקורת הסודית הבאה.
גרייס לפני שנתיים ו-11 חודשים
"חנן פורת? מה השאלה," אמר אבא שלי. "מלח הארץ. זאת השאלה הכי קלה שיש."
ככה אבא שלי אמר.

בנסיעה משפחתית ארוכה ומעצבנת שיחקנו את משחק ההגדרות. במשחק הזה, הראשון פונה למי שיושב לידו ונותן לו דמות / מצב / שם עצם / תואר כלשהו. השני צריך להגדיר במקום את מה שניתן לו בשתי מילים. הדרך היא טובה לשאול היא לבחור בדברים חמקמקים, לא ניתנים להגדרה או רבי צדדים. הדרך הכי טובה לענות היא להתחכם.

דוגמאות?
- הסכסוך הישראלי פלסטיני.
- לא זז.
- שלהבת (אחותי הקטנה).
- דייייייייי! (הגדרה מעולה, אגב.)
- נתניהו.
- זיגזג.
- להיתקע עם הזרת בעמוד של הסלון.
- החיים דפוקים.
- הנסיעה הזאת.
- לא נגמרת.

וכן הלאה וכן הלאה.
כשבחרתי את חנן פורת, חשבתי שעשיתי לאבא שלי חיים קשים.
אנחנו מדברים על אדם שהיה לוחם, ורב, ומשורר, וחלוץ, וחבר כנסת, וחבר קיבוץ.
אדם שהיה מראשי גוש אמונים, שכשאבא שלי היה בגילי היה אליל הנוער הדתי לאומי, שהוביל את השיבה לכפר עציון ואת ההתנחלויות בכלל, שבסוף ימיו היה חולה וחלש אבל בכל פעם שהתחיל לדבר התלהט כמו עמוד אש.
דמות רב צדדית ומרשימה.
כן, מלח הארץ בהחלט מסכם את זה, לצערי.
אבל בסוף ניצחתי, עם הגדרה קולעת ללוחמת סייבר. נראה אתכם מוצאים אותה.

זמן קצר לפני מותו ראיין את חנן ינון מגל, אז כתב הערוץ הראשון.
- אתה מפחד מהמוות?
- כהוא זה לא מפחד! ענה חנן בנחרצות. הוא היה חיוור ונראה רע, אבל העיניים שלו נצצו כמו תמיד.
- איך אתה רוצה שיזכרו אותך? שאל מגל.
חנן סיפר לו סיפור חסידי:
- הרבי אמר לתלמידיו: אני עומד להסתלק מהעולם. אם תשאלו איך הייתי רוצה שיראו אותי, אומר לכם: לא הייתי רוצה שיזכרו אותי כאדם צדיק וכאדם קדוש, הרי לא הייתי כזה. גם לא הייתי רוצה שתזכרו אותי כאדם טוב. אני יודע על כמה דברים שעשיתי שלא היו טובים. אם תוכלו לזכור אותי במשהו, תזכרו אותי בדבר אחד: שרציתי להיות טוב... שרציתי להיות טוב...
הלא את זה אני יכול לומר בלב שלם: רציתי להיות טוב.

זמן מה אחרי מותו הקרינו בגוש עציון סרט לזכרו תחת השם 'רציתי להיות טוב'.
הלכתי להקרנה עם אבא שלי.
הסרט ההוא היה, במידה מסוימת, סרט על תולדות הציונות הדתית מסבסטיה והלאה.
היו שם הריקודים, עם חנן והרב לוינגר על הכתפיים, לאחר הפשרה עם הממשלה;
היו שם ראשי מועצת יש"ע, כמעט כולם;
היה שם הפינוי מגוש קטיף;
והיה שם גם הראיון האחרון ההוא עם ינון מגל.

בשלב הזה שמעתי מישהו בוכה לידי. זה היה אבא שלי. אחת הפעמים היחידות בהיסטוריה שראיתי אותו בוכה. חנן היה בשבילו מודל, דוגמה ומופת, דמות נערצת. לראות אותו מתרסק לרסיסים... זה היה מעל ומעבר.

ליום ההולדת הבא שלו קניתי לו שני ספרים: את 'חנן פורת - סיפור חייו', ביוגרפיה יבשושית משהו; ואת 'רציתי להיות טוב', אוסף סיפורים מלא אור וטוב, שמצליח לשקף במשהו את האדם שהיה.

ליום ההולדת הבא שלי אני קונה לי ספר על חנן פורת. ספר ילדים, למעשה.
את 'ככה אבא שלי אמר' כתבה בתו של חנן פורת.
הוא כתוב בחן ובהומור, מגובה העיניים של ילד.
הוא מספר על אבא לא רגיל שקורים לו דברים לא רגילים.
אבא שהוא הכי חזק בכפר עציון, שלא מפחד מאנשים כהוא זה, שמצליח לשכנע אנשים בכל דבר ומופתע כשזה לא עובד על אשתו, שישן בסוכה עטוף בניילונים, שמצטט שירה ותנ"ך ומבקש 'הבו לי את הבריח העליון', שיש לו להט לא מתכלה גם כשהכוחות מתכלים.

מלח הארץ.
ככה אבא שלי אמר.
לפני שנתיים ו-11 חודשים
הנהנההההנמנמנ נ נמננמנמנמנמ

פפריקה ריין מישי
פפריקה מישי?
ואו
לפני שנתיים ו-11 חודשים
פנסי.
◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕ לפני שנתיים ו-11 חודשים
מישי!
קריקטורה לפני שנתיים ו-11 חודשים
מישי. או פפריקה. התלבטות קשה.
נדמה לי שיותר פפריקה.
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

כבר אחרי שתי המילים הראשונות הייתה לי הרגשה שזו הביקורת של פפריקה.
אני מתאפקת עם המחמאות עד לפרסום הרשמי.
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

נו, מי מגלה את התשובה ומתי?
וכפי שאעק ברדק 42 הציע, הביקורת האנונימית הראשונה תתוגמל במבול של לייקים, ועלינו לדאוג לכך שהיא תיכנס היישר למקום הראשון.
(זה מגיע לה גם בלי קשר)
זה שאין לנקוב בשמו לפני שנתיים ו-11 חודשים
אחלה ביקורת. גם אני חושב שזו פפריקה, אבל מי בכלל המתמודדים?
matrix לפני שנתיים ו-11 חודשים
פפריקה
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים
נו, מתי כבר פפריקה תגיע ותכריז שזו הביקורת שלה?
no fear לפני שנתיים ו-11 חודשים
פפריקה

אגב, לא צריך בהתחלה לומר את שם הספר?
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

צריך.
אני מרעננת את הההנחיות
בכותרת ההודעה יופיעו שם הספר ושם הסופר
בגוף ההודעה תופיע הביקורת
חברי הקבוצה יצטרכו להעריך מיהו המבקר ולכתוב כך: לדעתי זו ביקורת של... חושחש הבלש
matrix לפני שנתיים ו-11 חודשים
אבל לדעת זו ביקורת של פפריקה!
את לא תכפי עלי דעה!
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

lol
אבל גם חושחש הבלש כותב לא רע בכלל.
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים ו-11 חודשים
מצטערת... הייתי בלי אינטרנט.
זה כל כך אני? למה? ספרו לי מה כל כך מובחן בכתיבה שלי. אני די סקרנית.
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

אם הייתי יודעת מהו סוד הכתיבה שלך, הייתי גונבת לך אותו. סתאאאם.
קשה להסביר. יש בך מין תמימות חריפה וחריפות תמימה. את פשוט פפריקה, וזה לא פשוט בכלל.

פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים ו-11 חודשים
תמימות. תמימות!
אני שוקלת לבצע צילום מסך ולשלוח את זה לכל רשימות התפוצה שלי.
אני נחשבת הציניקנית מספר אחת במשפחה ובחברה. אמא שלי מספרת שבגיל 7 הסתכלתי על פרסומת של רשת כלשהי, 'יש לנו מטרה אחת והיא שיהיה לכם טוב', ואמרתי מייד "יש להם מטרה אחת והיא להרוויח כסף".
תמימות? אני? טעות בכתובת :)
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

נו, אמרתי שקשה להסביר. אבל לא אמרתי סתם תמימות אלא תמימות חריפה.
תמימות חריפה היא האחות המנומסת של הציניות. שתיהן ילדות שובבות מבית טוב.
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים ו-11 חודשים
את זה אני מקבלת. ילדה שובבה מבית טוב, זאת בהחלט אני.
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

צריך לומר תודה גם לגרייס אז תודה לגרייס.
מישי לפני שנתיים ו-11 חודשים
אני? איך הגעתם לזה? :O
שנים שלא כתבתי ביקורת..

וברור שזאת תילי (תילי זאת פפריקה, שונרא). מההתחלה ידעתי. וכשהיא דיברה על משחק משפחתי שנשמע לי מוכר איכשהו, וגוש עציון, כבר ידעתי ממש P:
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים ו-11 חודשים
סיפרתי לך על המשחק הזה? לא זכור לי
או שזה אריאל?
מישי לפני שנתיים ו-11 חודשים
אני חושבת שאחד מכם הזכיר את זה מתישהו D:
זה שאין לנקוב בשמו לפני שנתיים ו-11 חודשים
חייב להגיד שהרעיון גאוני. ואולי אחרי שננחש מיהו בדיוק כותב הביקורת, אפשר יהיה לייעץ לו כל מני דברים בקשר לביקורת (כמו מה אפשר לשפר, למשל), וככה, כשהוא יפרסם אותה, היא תצא אפילו יותר טובה מלפני כן...

אבל יש רק חיסרון אחד: כשכותב הביקורת יפרסם אותה ב'סימניה' זו כבר לא תהיה הפתעה, ואנחנו נדע בדיוק מה כתוב בה.
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

ברור שהרעיון גאוני כי זה רעיון שלי. כל רעיון שלי הוא גאוני (וגם כל ראיון שלי הוא גאוני) מפני שאני גאון. וגאון לא צריך שאף אחד ייעץ לו שום דבר. בתור גאון אני יכולה לייעץ כל מיני דברים למי שמעז להציע לגאונים הצעות שיפור. והעצה הראשונה שאני אייעץ לו היא שלא יציע הצעות שיפור לגאונים.
זה שאין לנקוב בשמו לפני שנתיים ו-11 חודשים
לפני שנתיים ו-11 חודשים
רעיון הוא רעיון
וכל הרעיון הוא
לעשות משהו עם הרעיון
ובינתיים הכל נשאר בגדר רעיון
זוזו ^-^
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

זשל"ב, כמנהלת כל יכולה יש לי אנטי מחיקון ואני יכולה לקרוא גם את מה שמחקת.
זה שאין לנקוב בשמו לפני שנתיים ו-11 חודשים
אה, כן?
אז אם יש לך אנטי מחיקון ואת כזאת 'כל יכולה', אז אולי תוכלי להגיד לי מה כתבתי לפני שמחקתי?

אז הנה לך התשובה, "שונרא הכל יכולה": גם אם באמת יש לך מכשיר כזה שנקרא 'אנטי מחיקון' שמסוגל לקרוא את מה שמחקתי, את בחיים לא תצליחי לקרוא.
ולמה? פשוט מאוד, כי לא כתבתי כלום. כן, כן, לא כתבתי כלום, מה ששמעת. פשוט לא ידעתי איך להגיב לתגובה שלך, אז שלחתי תגובה ריקה, כי בכל זאת הרגשתי צורך להגיב כדי שתדעי שהייתי פה. מה שנקרא, "פתק לבן".
ובפתק לבן, כמו שאת יודעת, אי אפשר לדעת מה כתוב.
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

במקרה כזה אין צורך באנטי מחיקון אלא בכלי נוסף שעומד לרשותי והוא משקפת לייזר. משקפת לייזר יכולה לקרוא גם את מה שלא כתוב בפתק לבן.
ומה שלא היה כתוב בו זה כדלהלן: "שונרא, אני לא יודע איך להגיב לתגובה שלך אז בינתיים אני לא אכתוב כלום ורק אשאיר פתק לבן שמעיד על כך שהייתי פה."
אני מבינה שאתה מפקפק ומזלזל בעניין של "שונרא הכל יכולה" וברצוני להודיעך שלרשותי עומדים שני כלים נוספים: מצנפת הפקפוקים ושרביט הזלזולים.
זה שאין לנקוב בשמו לפני שנתיים ו-11 חודשים
ולי יש מסיר פקפוקים ומסיר זילזולים של חברת סנו.
no fear לפני שנתיים ו-11 חודשים
ולי יש הרבה כסף כי אני מנהלת את החברה ממנה קניתם את כל הציוד הזה XD
שונרא החתול לפני שנתיים ו-11 חודשים

טוב, מספיק עם השטויות. מה עם ביקורת סודית?
מה דעתכם שנציע פרס לראשון שהביקורת האנונימית שלו תתפרסם פה?
הצעות לפרסים נא לכתוב כאן.
לפני שנתיים ו-11 חודשים
פרס,
או קי פשוט מאוד
תהילת עולם
כולם נותנים לו לייק :0
קישורים רלוונטים
 |  הוסף קישור הצג הכל מציג 0 קישורים רלוונטים
סרטוני הקבוצה
 |  הוסף סרטון הצג הכל מציג 0 סרטונים

אירועים
 |  הוסף אירוע הצג הכל מציג 0 אירועים של חברי הקבוצה
ביקורות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 3 מתוך 1379 ביקורות ספרים
שחקן מספר אחת? ספר מספר אחת! (טוב, אולי אחרי הארי פוטר ועוד כמה ממש ממש פנומנליים...) ולמה? א. יש בו עולם וירטואלי שלם ומגניב, מלא בחוקים,... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

**** לפני בערך שנתיים חזרנו מטיול בת מצווה מושלם בצפון איטליה. כשנכנסנו הביתה, אחד הילדים שלי התיישב על הספה ומירר בבכי. למה חזרנו בכלל,... המשך לקרוא
48 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
אלון דה אלפרט לפני ארבעה שבועות


פעם חלמתי חלום. ובחלומי (או שיותר נכון, בסיוטי) אני פותח לי את את דלת ביתי. ואת מי אני רואה שם, מקדמת את פניי? את אמא שלי. אבל שם, בסיוט הזה, הי... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
זה שאין לנקוב בשמו לפני ארבעה שבועות



ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
הצג הכל מציג 8 מתוך 560 ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
עודכן לפני חצי שנה


רשימות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 6 מתוך 29 רשימות ספרים
SHIRA בת 16 מאיפשהו
SHIRA בת 16 מאיפשהו
שונרא החתול בת ממנהרת הזמן
שונרא החתול בת ממנהרת הזמן
שונרא החתול בת ממנהרת הזמן
שונרא החתול בת ממנהרת הזמן

ספרים משומשים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 8 מתוך 11 ספרים משומשים
עודכן לפני 4 שנים ו-11 חודשים




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ