סוף הסיפור (משחק תפקידים) קבוצה ציבורית
*פרק חדש נפתח!!

~סוף הסיפור- החלק השלישי והאחרון בטרילוגיה, מתחיל!~
בחלק הזה, האחרון בטרילוגיית 'סוף הסיפור', אתם כבר לא יכולים לסבול את גן העדן שלי. אתם מתמרדים נגדי ולכן מתחילים לכתוב ספר, את סיפור חייכם. אתם בוראים את העולם המושלם (והמעניין) שבו תרצו לחיות ונשאבים לתוכו.
הבעיה היא שמישהו פורץ אל גן העדן וגנב את הספר, למרות שמירתו היסודית של זשל"ב.
סכנה נשקפת לחייכם אם הגנב לא ייתפס במהרה.
השיא נמצא כאן.
בהצלחה!

~סוף הסיפור- החלק השני בטרילוגיה, התחיל!~
בחלק הזה הדמויות האהובות (קיירו, ילה, קליאו, ונוודת) ממשיכות את הרפתקאותיהם רצופי הסכנות.
עכשיו, כשהם בגן העדן הפרטי שלי הם נהנים מכל טוב ואני סוף כל סוף יכול להיות מאושר.
אבל... הרגע הזה לא יכול להמשך לנצח. לכולם מתישהו נמאס מהשלמות, והם רוצים קצת אקשן.
הדבר הזה יוצר בעיה מפני שבגן העדן הפרטי שלי אין את האקשן שהם מחפשים ויום אחד הם מודיעים לי שהם רוצים לעזוב.
איני יכול לסרב מפני שנשבעתי להם שלא אכריח אותם להשאר אם הם לא ירצו.
בהתחלה אנחנו נפרדים לשלום. הם מחפשים אקשן בעולם הזה ואני נשאר בעולם הבא שלי, אך כשעוברים כמה ימים, השעמום והגעגוע נותנים בי את אותותיהם ואני מחליט לחפש אותם.
אבל נראה שזה לא כל כך פשוט.
החבורה חיפשה אקשן. ולצערי גם מצאה אותו.
והפעם אני לא זה ששולט בזה. הפעם זה אקשן אמיתי.
הירשמו בהמוניכם!!!

כולנו רגילים לראות את הגיבורים (גם הטובים וגם הרעים) בספרות ובקולנוע בספרים ובסרטים. אך מה קורה כשהדמויות האהובות (והשנואות) עלינו, משתחררות מהספרים ומהסרטים שבהם הם מופיעים, לעולם שבו כל בני האדם חיים?
בלאגן. כאוס. זה מה שקורה.
הדמויות מרגישות כלואות ולא שיכות לעולם בני האדם. עם כל שניה שעוברת, הן נחלשות. ואם זה לא מספיק, בני האדם מנסים לכלוא אותם במקום שנקרא "הוליווד"- עיירה תיירותית שבה כל מני בני אדם מכל קצוות העולם, מגיעים לשם בכדי לצפות בדמויות האגדתיות.
למרבה המזל, שום דבר מזה עדיין לא קרה.
עדיין לא.
אבל ככל שהזמן עובר, לבני האדם יש סיכויים רבים יותר לממש את חלומותיהם ותשוקותיהם לכלוא את הדמויות, להביא אנשים מכל רחבי העולם, ולעשות מיליונים!
הדמויות לא יכולות לחזור מהעולם שבו הם חיו לפני כן. כל הספרים והסרטים שממנו הן באו- הושמדו. הם רק צריכים לשרוד.

הדמויות הן בעצם אתם.

הסיפור נפתח בתחושת תקווה. הוא נפתח כשכל אחד מכם (גם הטובים וגם הרעים) שומע קול שאומר לכם שלא כל הספרים והסרטים שלכם הושמדו.
נשאר עותק אחד מהם!
כאן תצאו עם ניצוץ של תקווה, למסע למציאת הספר (או הסרט) שלכם.
על מנת להצליח, אתם צריכים לשכוח מכל הריבים ביניכם ולהתייצב מול האויב האמיתי: בני האדם!

אך לפני זה, תשלחו לי בפרטי את דף הדמות שלכם:
דמות:
מין:
גיל:
מראה חיצוני:
כישורים:
צד (טובים או רעים):
סיפור רקע:

וזהו, אפשר להתחיל!

~זאבה~
דמות: ילה בלק נייט
מין: נקבה
גיל: 18 ו9 חודשים
גזע: חצי אלפית
מראה חיצוני: שער בצבע שחור כפחם עם פסים זהובים טבעיים, עין שחורה כמו ברחה של מים שחורים ועין שמואל בצבע ירוק מתכתי ועור שזוף. גופה גבוהה, גמיש, חטוב ויפה. פניה בעלות תווי פנים עדינים אך תקיפים והאוזניים שלה מעט מחודדות.
היא לובשת חלצה בצבע ירוק כהה שמבליט את הניגוד בעיניה, מכנס ג'ינס כהה ומשופשף ונעליים בצבע צהוב חרדל.
כישורים: היא מתרפאת מהר יותר מבני אדם, שולטת בקסם, חכמה, בעלת זיכרון צילומי והיגיון פשוט.
צד (טובים או רעים): טובים
סיפור רקע: ההורים שלה נעלמו באופן מסטורי ומאז היא מנסה למצוא אותם, יש שאומרים שזה הטביע אותה אך אחיה הקטן החזיר אותה למציאות ומאז היא לא אותו אדם. היא שקולה ורגועה ותמיד עושה את הכל די בדיוק אך בניגוד גמור החדר שלה מבולגן תמיד כדי שמי שמחטט שם לא יצא כלום.

~no fear~
דמות: קיירו (מאינקרסרון)
מין: זכר
גיל: אוי, בן כמה הוא היה? נראה לי 16...
מראה חיצוני: עיניים כחולות, שיער שחור (אני חושבת) אצבע ממתכת
כישורים: אהמ... טוב בלחימה?
צד (טובים או רעים): רעים (מוחעחע!)
אופי: עוקצני, אנוכי, יהיר, אמיץ, נקמן ושומר טינה, ערמומי, פראי, לא סלחן, לא רך, עקשן, חסר אמפתיה, חסר רחמים, אבל נאמן ובעל לב טוב.

~ray of light~
דמות: דיימון סאלבטור (מהסדרה, יש לציין)
מין: זכר
גיל: 147
מראה חיצוני: שיער חום כהה, מעט זיפים, עיניים בצבע תכלת-אפור, עור בהיר מאוד, גבוהה, שרירי.
כישורים: מהיר מאוד, חזק בצורה לא טבעית, יכולת לסשע מישהו בעזרת שיני הערפד שלו.
צד (טובים או רעים): זה תלוי בתפיסת העולם של המתבונן.
סיפור רקע: הוא היה צאצא למושל העיר, ויש לו אח בשם סטפן. הוא הפך לערפד, ביחד עם אחיו, על ידי ערפדית הורסת בשם קתרין פירס.
אביו לא היה מעוניין בו יותר אחרי שהפך לערפד, ותיכנן להרוגו, אך הוא רצח אותו לפני.
הוא ואחיו נקלעו לסכסוך עתיק עקב מחלוקת בנושא רצח אדם. דיימן בעד, וסטפן נגד.

~פורמיילאב~
דמות: ביאטריס / טריס פריור
מין: נקבה
גיל: סביבות ה-16
מראה חיצוני: נמוכה יחסית, שיער שטני, עיניים בהירות.
כישורים: היא מפוצלת- יכולה להבין תוך כדי סימולציה שזה רק סוג של חלום ולא אמיתי, יודעת להלחם.
צד (טובים או רעים):טובים ^_^
סיפור רקע: החברה שבה היא חיה מחולקת ל-5 פלגים : כנות, ידידות ,אומץ לב, אוריינות והקרבה עצמית , טריס נולד בפלג "הקרבה עצמית". בגיל 16 יש מבחני התאמה , בדר"כ המבחנים צריכים להראות תוצאה חד-משמעית אבל במקרה שלה המבחן הראה 3 תוצאות-היא מפוצלת. בסוף היא בוחרת לעזוב את הפלג בו נולדה ולעבור לפלג "אומץ לב".

~reaper~
דמות: קריספין, מכונה בשם בונז (ציידת הלילה)
מין: זכר
גיל: 250 שנות אדם
מראה חיצוני: יפה בצורה לא אנושית; שיער בלונדיני קצר ופרוע. עור בצבע שמנת מבהיק, פנים זויתיות, עצמות לחיים גבוהות, ועיניים חומות עמוקות. רזה, גבוה, ומחוטב. לבוש שחורים בדרך כלל, עם ז'קט עור.
אופי: אדיש בדרך כלל, ציני, בעל חוש הומור שחור, אכזרי בקרבות, מקלל הרבה, ניגש ישר ולעניין, בעל מוח אסטרטגי.
כישורים: לחימה, תעופה, מהירות-על, כוח פיזי רב, ריפוי עצמי מהיר.
צד (טובים או רעים): רעים.
סיפור רקע: הפך לערפד לפני כמעט 250 שנה, ראה הרבה בחייו, והתאהב בבחורה במאה ה-21 בשם קאת'רין קרופילד (שעליה הספר נכתב). בונז שכיר חרב וצייד ראשים, הוא עובד תמורת סכומים גבוהים.

~קטניס~
דמות: קטסה מ'מחוננת'
מין: נקבה
גיל:16 (נראה לי)
מראה חיצוני: עיינים בצבע אחת כחול ואחת ירוק
כישורים: כוח הישרדות והריגה
צד (טובים או רעים): טובה
סיפור רקע: ההורים שלה מתו והיא גרה אצל דוד שלה שהוא אחד המלכים של שבע הממלכות,החבר הכי טוב שלה זה בן דוד שלה שעושה כל הזמן שיקויים,אול וגידון הם גם חברים שלה וגידון מציע לה נישואים.

~הומורה~
דמות:קליאונה [קליאו] בלוס
מין:נקבה
גיל:16
מראה חיצוני:שער בלונדיני,נמוכה יחסית,עיינים כחולות ירוקות,
כישורים:עקשנית,מומחית ללחימה בפגיון,תמיד מצליחה להשיג את מה שהיא רוצה
צד (טובים או רעים):טובים
סיפור רקע:נולדתי באורנוס, הממלכה הכי שופעת והכי ירוקה מבין כל הממלכות של מיטיקה [אורנוס,פאלסיה ולימרוס] אחותי הגדולה מתה ממחלה והשאירה אותי כיורשת של כס המלכות של אבי. אבל הצ'יף באסילוס ונמלך גאיוס,המנהיגים של פאלסיה ולימרוס תקפו את אורנוס וכבשו אותה כך שגרתי בצללים כדי שלא יתפסו אותי

~elbereth~
דמות: סוניה (מ"גילדת הקוסמים")
מין: נקבה
גיל: בערך 16
מראה חיצוני: קטנה, שיער חום, לבושה בגלימה חומה של מתלמדים בגילדת הקוסמים.
צד (טובים או רעים): טוב
סיפור רקע: נערת רחוב שבהתקוממות נגד גילדת הקוסמים שנהגה לנקות את הרחובות מעניים ואנשי ביבים הגלו אצלה כוחות קסם. לאחר שהקוסמים רדפו אחריה זמן רב היא נתפסה וגילתה את הפנים המורכבות של הגילדה. היא הצליחה להפליל קוסם אופל ונמסרה לחניכה אצל קוסם שמודע לבעיות המעמד הנמוך יותר מהשאר.

~קרן תקווה~
דמות:וין מהערפילאים
מין:נקבה
גיל:16
מראה חיצוני:ממש נמוכה 1.30 שער שחור קצר ועיינים אה....אפורות נראה לי
כישורים:היא ערפילאית כלומר היא שולטת בכוחות של כל 14 המתכות [סיפור ארוך אינלי כוח לפרט]
צד (טובים או רעים):טובים
סיפור רקע:היא הייתה נערת רחוב שגויסה לפעולה מאוד מסוכנת להפיל את האדם ששלט כבר 1000 שנה באימפריה והיא הצליחה להרוג אותו

~מישי~
דמות: ''וואנדה'' ['גוף מארח']
מין:נקבה
גיל: 17
מראה חיצוני: המון שיער [בלונדיני] מנומשת פה ושם, קטנה, בעלת עיניים אפורות שכשמאירים אותם רואים חישוק כסוף זוהר [סימן המראה שיש נפש בתוך הגוף המארח]. מטר שישים וחמש אולי?
כישורים: רגשנית מאוד - המומה מהרגשות האנושיים החזקים. מקריבה מעצמה לסובבים אותה בצורה קיצונית. נאמנה.
צד (טובים או רעים): טובים
סיפור רקע: נפש, הגיעה מכוכב אחר. הייתה בהתחלה בגוף של בת אדם שנקראת מלאני - והתחברה אליה. יצאה למסע אחר העבר של מלאני, והבינה שהמעשה שעשו הנפשות בכיבוש העולם לא היה הכי טוב.. היא גילתה לבני האדם שהכירה את הסוד הכי גדול של המין שלה - איך להעביר/להוציא נפש מהגוף המארח - ולכן היא עכשיו בגוף אחר, ולא בגוף של מלאני.

~סטיב~
דמות:פרסי ג'קסון
מין:זכר
גיל:16
מראה חיצוני:עיניים ירוקות, שיער כהה, חולצה של מחנה החצויים, נעלי ספורט, מכנסיים.
כישורים:שליטה ביכולות שלו.
צד (טובים או רעים):טובים.
סיפור רקע: הסיפור של פרסי (למי שמכיר, למי שלא מכיר שיקרא פרסי ג'קסון).

~קריפ~
דמות:סמאל
מין:בן
גיל:אין
מראה חיצוני:כשל אדם(ככה זה מלאכים של היהדות המקורית)שיער שחור עיניים כחולות וחיוור
כישורים:אלוף סכינים(הראה יש את סכינו)
צד (טובים או רעים):טובים
סיפור רקע:מלאך המוות של היהדות המקורית(בלי המדרש והתלמוד וכל זה)שליח אלוהים ואחד מגיבורי העל שלי אך פה הסיפור קצת השתנה מהיותו סתם גיבור בעצם שגילה שהוא לא סמאל האמיתי ודמות ספרותית של ילד בן 13 שוחרר מתפקידו אך עם זאת נהיית בעיה.כולם יכולים לראות אותו ועכשיו מטרתו לצאת מגן עדן כדי למצוא את הילד בן ה-13 שיחזיר אותו לסיפור(הוא מאמין שאם הוא ימצא אותו הוא יחזור לא באמת יודעים אם זה אפשרי)

~חצויה~
דמות :ריינה בת בלונה (מגיבורי האולימפוס)
מין:נקבה
גיל :בין 15 ל-16
מראה חיצוני :עיינים כהות ושיער שחור
כישורים :חמושה בפגיון זהב ומיומנת בו ,תמיד יש לצידה את כלבי המתכת שלה אורום וארגנטום ,יודעת לקרוא אנשים ותמיד מסתירה את מה שהיא חושבת,מנהיגה טבעית
צד :טובים
סיפור רקע :חיה עם אחותה על האי של קירקה עד שהוא נשדד ואז נפרדה מאחותה ועברה לחיות במחנה יופיטר ושם הפכה לפראיטור ,בגדו בה הרבה בחייה .

~מישהי עם כנפיים (מע"ך)~

~טוקיקו קסג'י~
דמות:וונסה דאל
מין:נקבה
גיל:16
מראה חיצוני:שער בלונדיני מחומצן,שזופה ועיינים חומות
כישורים:להפוך לבלתי נראית ו...לפרוץ דלתות?
צד (טובים או רעים):טובים..אני מניחה...
סיפור רקע:אינלי כוח או זמן...תקראו את הספרים 'המעגל' ו'האש' ותראו.

~ירח לבן~
דמות: אדמונד טריירין.
מין:זכר
גיל:14
מראה חיצוני:שער בצבע כסוף מבריק קלוע בצמה ארוכה אך מעט משערו מפוזר על מצחו, עור בגוון שמנת ועיניים כחולות בהירות ויפות. הוא גבוהה, רזה ולא שרירי בעליל.
אין לו הבעה על פניו, עיניו מעט מלוכסנות, אפו מעט נישרי ושפתיו דקות כמו שני קווים ישרים.
הוא ילבש חולצה ארוכה, רפויה ושחורה, מכנס ג'ינס שהוא חושד שהוא מעט גדול עליו ומשקפי ראיה. המשקפיים בצבע ירוק כהה, הצורה של העדשות עגולה והמשקפיים לא ממש בולטים.
כישורים: מוח חריף, כשפות אוויר-שמקורה בתנועות- ומהירות גבוהה.
צד (טובים או רעים):נע בין רע לטוב.
סיפור רקע: הוא כמעט נהרג 6 פעמים. הוא יתום, חצי משוגע ובעל חיבה לנחשים-הם הרגו את אחותו הקטנה-.
יש לו חיבה יתרה לרעלים ופיתח נוגדנים לרובם.







הידעת: בשביל להזמין חברים לקבוצה - שלח להם קישור: .
חברי קבוצת סוף הסיפור (משחק תפקידים)
הצג הכל מציג 10 מתוך 26 חברים
בן 100
העולם הבא (וטוב שכך)
בת 26
חלום אבוד
בת 25
המקום שממנו באים הרגשות
בן 23
הארץ התיכונה
בן 25
חלום של פסיכופת
בת 26
שומקום
בן 25
ארץ החתולים
בת 23
שבע הממלכות
בת 19
שום מקום
בת 25
קופסת עפרונות *מע״ךתאומה*
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 5 מתוך 81 דיונים שעל הקיר
מישי לפני 5 שנים ו-1 חודשים
הו.
*נחנק*
no fear לפני 3 שנים ו-3 חודשים
וואו... נוסטלגיה. געגועים, אפילו.
גרייס לפני 6 שנים ו-5 חודשים
שניה רגע, נפתח פרק חדש? מה קורה? מה התכנון?
זה שאין לנקוב בשמו לפני 6 שנים ו-5 חודשים
הי, מה קורה? איזו נוסטלגיה... וואי, אם אתם רוצים אתם יכולים להשתלט על הקבוצה ולהחליט בעצמכם מה יהיה, כי אני כבר מזמן זה לא בראש אצלי
זה שאין לנקוב בשמו לפני 9 שנים ו-9 חודשים
~הפרק האחרון והסופי~

בפרק הראשון, בפרק שבו הכל התחיל, 3 דמויות בשם 'קיירו', 'ילה' ו'ללי' (למען האמת, זה התחיל עם יותר אבל באיזשהו שלב זה מה שנשאר) ניסו למצוא את הספרים שמהם הם הגיעו - כל אחד והספר שלו (ובהמשך גם זשל"ב הצטרף לסיפורם. כלומר, אני).
לאחר מסעות ארוכים ותלאות קשים שבמהלכם נפגשנו עם פיראטים שקפצו מעצים, ביקרנו בעיר הרוסה ופגשנו את ג'יי קיי רולינג (אני לעולם לא אשכח את הרגע הזה...), כל אחד מאיתנו הגיע לספר שלו.
אבל משהו השתבש: גם אחרי שהגשמנו את השאיפה שלנו לחזור לספר שלנו, לבית שלנו, לא הרגשנו מרוצים. הרגשנו משהו שחסר.
הרגשנו געגוע. געגוע אחד לשני.

הגיע הזמן שכולנו נגור סוף כל סוף בבית שאליו אנחנו נרגיש שייכים, אבל שלא נרגיש גם געגוע אחד אל השני.
הגיע הזמן שנכתוב לעצמנו ספר. ספר משותף, שכולנו נהיה דמויות בו. שכולנו ניטול חלק.

ולספר הזה קוראים 'סוף הסיפור'.
זאבה~ לפני 9 שנים ו-9 חודשים
ילה-

הקוסם-נוסח-הארי-פוטר-שנוף-דמיינה החזיר כל אחד לספר שלו. לא רציתי את זה.. פחדתי על קליירי שלי. לאן היא תלך? היא הרי לא שייכת לשום ספר..
אבל כל זה לא שינה לקנהשנ"ד. הוא אמר לי שהבת שלי תהייה במקום שבו היא אמורה להיות ושלח אותנו בחזרה לספרים שלנו. אבל אחרי כמה זמן.. איבדתי את הרצון לחיות. הרגשתי כל כך חלולה.. רציתי את קיירו, את קליירי, את דודה ללי.. למה כולם נלקחים ממני?
.
.
.
.
שכבתי על כמה כריות ובהיתי בקיר עם הצבע המתקלף. הגוון הכחול שלו דמה לגוון של עיניו של קיירו. דמעות זלגו מעיניי אך לפתע, בשונא משאר הפעמים, מישהו ניגב את הדמעות.
"חבל לראות אותך בוכה.. את כל כך יפה, את לא צריכה את הדמעות." שמעתי את קולו המוכר והרגשתי משהו בי שבער למגע שלו.
הסתובבתי והתבוננתי בו. ליטפתי את פניו באצבעותיי. הייתי חייבת לוודא שהוא שם באמת.
"קיירו," לחשתי וחיבקתי אותו. "אין לך מושג כמה התגעגעתי אלייך."
"גם אני התגעגעתי אלייך." הוא לחש לאוזני. קברתי את פניי בין זרועו לצלעות והרגשתי את ידו מלטפת את שערי. אהבתי את זה. את הליטוף העדין והאוהב הזה, הרגשתי את אצבע המתכת שתמיד פיגרה קצת מאחור וכמעט תמיד הייתה קרה. זה קיירו, קיירו שלי.

3>
no fear לפני 9 שנים ו-8 חודשים
אני לא יודעת מה לכתובבבב
פוונסי לפני 9 שנים ו-8 חודשים
אפשר להיצתרף? לא? אני מניחה שלא:(
זאבה~ לפני 9 שנים ו-8 חודשים
תתארי את אהבתך לילה(אהבו של קיירו לילה)
no fear לפני 9 שנים ו-8 חודשים
~זה יהיה כל כך קיטשי ><
ומצטערת, היוש, אבל אני חושבת שלא. זה לא בדיוק משחק תפקידים יותר, זה בעיקר פשוט בשביל ארבעתנו, סתם בתור סגירת מעגל. את לא תביני מה קורה. זה קצת, טוב, זה מרגיש לי מוזר להגיד שזה פרטי, אבל זה כן, בצורה כלשהי. זה פשוט הפך להיות המקבילה הקבוצתית לבדיחה פרטית, בערך. זה לא משהו אישי :/~


לפתע, הייתי שוב בכלא. באינקרסרון, עם האנשים האלה שפעם קראתי להם החברים שלי והיום אני לא זוכר את שמם, האנשים האלה שנראים כמו מסיפור אחר, שהם באמת מסיפור אחר, סיפור אליו אני לא שייך יותר. ואיפה החברים האמתיים שלי? האנשים מהסיפור האמתי שלי? איפה ילה? וקליירי וללי?
הרגשתי כאילו העולם קורס עליי. אפילו לא אמרתי להן שלום.
ואז שמעתי בכי מימיני. בכי מוכר. בכי שהייתי שומע פעם הרבה, בלילות כשהיה לה סיוט, או כשקליירי הייתה בצרה, בכי שידעתי תמיד איך להתמודד איתו.
פניתי אליה וליטפתי את לחיה, ניגבתי את הדמעות מעיניה. לא האמנתי שהיא שם. מלמלתי לה מילות ניחומים חסרות משמעות, רק כדי להשמיע לה את קולי. לא יכול להיות שהיא כאן. איך היא הגיעה לכאן? אבל כל זה לא שינה. העיקר שהיא כאן. הייתי צריך לדעת שהיא תמצא דרך, שהיא תמצא אותי, גם אם אני בכלל בסיפור אחר. היא תמיד תמצא אותי, ולו רק כדי שאוכל להיות שם ולנגב לה את הדמעות.
היא חיבקה אותי, וזה הרגיש הכי טוב בעולם. זה הרגיש כמו הבית. כמו כל מה שהיא בשבילי.
"אין לך מושג כמה התגעגעתי אליך," היא אמרה לי. אבל היה לי מושג. היה לי מושג כי התגעגעתי אליה בדיוק באותה מידה, וידעתי כמה זה כואב, כמו להבה בתוך החזה שלך או חור שחור ששואב את נשמתך מבפנים. "גם אני התגעגעתי אליך," לחשתי בתשובה. אהבתי אותה. אהבתי אותה כל כך. אהבתי את הפגמים הקטנים שבה, כמו הצבעים השונים של שתי עיניה. וגם היא אהבה אותי. ולדעת את זה, את העובדה הזו, הרגיש כל כך טוב. ולהחזיק אותה ככה, בין ידיי, כל כך חזק עד שהיא לעולם לא תיעלם לי, הרגיש כל כך טוב. היא הייתה שלי, באותו רגע. ילה שלי.
זה שאין לנקוב בשמו לפני 9 שנים ו-8 חודשים
עד עכשיו אף אחד עוד לא שם לב שהגעתי. קיירו וילה ביחד, מחובקים. ללי נמצאת עם עצמה. אם הייתי יכול לתאר בכמה מילים את ההרגשה שלי באותו רגע, כשראיתי את החבר'ה האלה סוף סוף, אחרי משהו כמו 7 חודשים שבהם כל אחד היה לבד, אז זה היה הולך ככה: "וואו, סוף סוף. כמה טוב לראות אתכם!"

היוש אני פדופיל - קודם כל, אני שמח מאוד על כך שאת רוצה להצטרף למשחק התפקידים שלי! אבל צר לי לאכזב אותך, המשחק כבר אוטוטו נגמר :(
no fear לפני 9 שנים ו-8 חודשים
איפה מישייייייי
זאבה~ לפני 9 שנים ו-8 חודשים
מישייייייי דודה מישי קוראים לך לכאןןןןןן

וסורי היוש, זה.. משהו פרטי כזה..
ונוף, קיירו וילה הם זוג כזה חמודדדדד
אין דרך שבא הם לא יוכלו להיות קיטשים3>
no fear לפני 9 שנים ו-8 חודשים
מישייייייייי
מישי לפני 9 שנים ו-8 חודשים
אעאעעע לא רוצה לא רוצה לא רוצההה
למה דווקא כשאין לי זמן אתם ממשיכים???..
בבקשה בבקשה תחכו עם זה.. *מבט מתחנן*
no fear לפני 9 שנים ו-8 חודשים
טוב *מבט רחום ומלא חמלה לגבי עומסך הרב*
*כמו כן, לי יש סבלנות*

זאבונת? זה בסדר מבחינתך לחכות למישמיש?
זאבה~ לפני 9 שנים ו-8 חודשים
יאפ^^
מישי לפני 9 שנים ו-9 חודשים
*אנחה*
*חיוך נוסטלגי*
זה שאין לנקוב בשמו לפני 9 שנים ו-9 חודשים
:)

(מחייך גם)
no fear לפני 9 שנים ו-9 חודשים
(גם אני)
זאבה~ לפני 9 שנים ו-9 חודשים
(כנ"ל)
no fear לפני 9 שנים ו-9 חודשים
אוקיי, אני פשוט אגיד את זה - רוצים לעשות עוד פרק אחד אחרון, רק פרק סיום, רק כדי לסגור את זה אחת ולתמיד באופן יפה? אני חושבת שמגיע לנו לפחות את זה. המשחק הזה היה חשוב כל כך לארבעתנו. פרק אחרון?
זאבה~ לפני 9 שנים ו-9 חודשים
כןןןןןן
פרק אחרון! אתה חייב לנו זשי
זה שאין לנקוב בשמו לפני 9 שנים ו-9 חודשים
יאללה, אם זה מה שאת רוצות, אז בכיף :)

זאבה~ לפני 10 שנים ו-4 חודשים
התעודדי, מי שרוצה הלצטרף אל חברתנו הקדושה יכול לנסות בקיץץץ כי זשלון הבטיח לי בקיץ שנמשיך את המשחקק!!!!^^
זה שאין לנקוב בשמו לפני 10 שנים ו-4 חודשים
זה נכון.

אני מקווה.

בקיץ אמשיך גם את הדיון האחרון שנפתח, והאמת היא שדי שכחתי ממנו, עם כל הלחץ של הלימודים...
זאבה~ לפני 10 שנים ו-4 חודשים
;(
זאבה~ לפני 10 שנים ו-4 חודשים
החופש הגדול זשי! הוא כבר כאן!
זה שאין לנקוב בשמו לפני 10 שנים ו-4 חודשים
בקרוב.

ובינתיים, תזכירו לי קצת מה קורה, כי שכחתי הכל...
no fear לפני 10 שנים ו-4 חודשים
נתקלנו בבוגארט.
זאבה~ לפני 10 שנים ו-4 חודשים
ומנסים להחזיר אצת זכרונך האבוד זשי~
קישורים רלוונטים
 |  הוסף קישור הצג הכל מציג 0 קישורים רלוונטים
סרטוני הקבוצה
 |  הוסף סרטון הצג הכל מציג 0 סרטונים

אירועים
 |  הוסף אירוע הצג הכל מציג 0 אירועים של חברי הקבוצה
ביקורות ספרים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 3 מתוך 951 ביקורות ספרים
ראשית, ולפני הכל, רציתי לברך שהגענו ליום הזה, היום שבו כל חטופינו החיים יצאו מעזה, ובתקווה שגם שאר אזרחי ישראל כמו החטופים יחזרו מארץ מדממת... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

טרי הייז: הי מאמי, אני יודע ששנינו עייפים וממש מתים ללכת כבר לישון, אבל יש לי בעיה שמציקה לי ורציתי לבקש את עצתך. אשתו של טרי הייז: בבקשה, ספ... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת

כשהתכוונתי להעניק לספר הזה 5 כוכבים, עצרתי לרגע וחשבתי לעצמי: אולי לא מתאים לדרג ספר כזה, כאילו היה ספר מתח והרפתקאות מן המניין, מן מוצר ביד... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
זה שאין לנקוב בשמו לפני חודשיים



ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
הצג הכל מציג 8 מתוך 347 ספרים שיש לחברי הקבוצה בבית
עודכן לפני 7 שנים


רשימות ספרים של חברי הקבוצה

ספרים משומשים של חברי הקבוצה
הצג הכל מציג 2 ספרים משומשים
עודכן לפני 11 שנים ו-9 חודשים




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ