בעולם אחר מעבר להרי החושך הייתה טירה ובתוכה מראה ושמה "המראה האפלה". ברגע שמביטים בה כל הכעסים של המביט יוצרים ישות אחרת, מרושעת. יום אחד צייד ושמו דניאל הסתכל במראה ובלי שידע נוצרה ישות מרושעת ושמה איוול. מאוחר יותר דניאל הסתובב בטירה בחיפוש אחר אדם, או חיה לצוד.
לבסוף התגלה איוול לעיני דניאל. דניאל שאל: "מי אתה?" "אתה" ענה איוול באדישות דניאל שאל: "למה אתה מתכוון?" "הכעס שלך, ברגע שהבטת במראה, נוצרתי" "המראה ההיא שהייתה ליד החלון?" שאל דניאל בתמיהה "כן" "איך זה ייתכן שמראה רגילה יצרה אותך?" "זאת אינה מראה רגילה כלל. לא שמעת על המראה האפלה?" "א... א... אתה מתכוון שהמראה הזאת היא המראה האפלה?" אמר דניאל בפה פעור. "בהחלט!" "אז מה אתה רוצה ממני?" "להרוג אותך!" צעק איוול והתנפל על דניאל בכוח רב, הוא שלף את חרבו והרג את דניאל.
דניאל התעורר בפתאומיות כמו מסיוט מפחיד, דניאל התפלה שהוא חי אך העדיף לשכוח זאת וברח מהטירה מבלי להסתכל לאחור.
הסיבה שדניאל לא מת היא שכל אדם נושא בקרבו גם את הטוב וגם את הרע. העובדה שאחד לא יכול להתקיים בלי האחר, אף אחד אינו לגמרי טוב או לגמרי רע. טוב ורע הם כמו שני חצאים של השלם, תהרוס אחד ותהרוס גם את האחר.
לבסוף התגלה איוול לעיני דניאל. דניאל שאל: "מי אתה?" "אתה" ענה איוול באדישות דניאל שאל: "למה אתה מתכוון?" "הכעס שלך, ברגע שהבטת במראה, נוצרתי" "המראה ההיא שהייתה ליד החלון?" שאל דניאל בתמיהה "כן" "איך זה ייתכן שמראה רגילה יצרה אותך?" "זאת אינה מראה רגילה כלל. לא שמעת על המראה האפלה?" "א... א... אתה מתכוון שהמראה הזאת היא המראה האפלה?" אמר דניאל בפה פעור. "בהחלט!" "אז מה אתה רוצה ממני?" "להרוג אותך!" צעק איוול והתנפל על דניאל בכוח רב, הוא שלף את חרבו והרג את דניאל.
דניאל התעורר בפתאומיות כמו מסיוט מפחיד, דניאל התפלה שהוא חי אך העדיף לשכוח זאת וברח מהטירה מבלי להסתכל לאחור.
הסיבה שדניאל לא מת היא שכל אדם נושא בקרבו גם את הטוב וגם את הרע. העובדה שאחד לא יכול להתקיים בלי האחר, אף אחד אינו לגמרי טוב או לגמרי רע. טוב ורע הם כמו שני חצאים של השלם, תהרוס אחד ותהרוס גם את האחר.