אראגוןבן 26, שם קיטשי ומטופש מסדרת הספרים שאני כרגע אוהב•
אם את אומרת
תפרסם את הההמשך עכשיו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11
אני אגמור בהקדם האפשרי - בסביבות חודש
יופי אראגון ;)
זה פשוט קצת גורם למי שקורא את הסיפור להשתגע...
כשאני אפרסם את זה במגמה אחרת אולי אני אעשה את זה אבל רוב הסיכויים שלא.
אני אוהב פרקים באורך כזה, אם את חושבת שזה קצר רואים שלא קראת ספרים של קורט וונגט XD.
המבין יבין
דניאל יצא בריצה קלה מהטירה כשלפתע הוא נתקל באיש מוזר, לבוש בגלימה שחורה חלקה וחרב אדומה בוהקת קשורה למותניו. דניאל הסתכל באיש במבט דרוך ושאל בקול חשדן: "מי אתה?" "אני הוא בורָאס , שליט הטירה מֶרגֶן" הצהיר "אתה שליט הטירה הזאת?!" שאל דניאל בקול עצבני "אכן כן" ענה בוראס בכל שלו להחריד "למה אתה כועס?" "אתה יודע טוב מאוד בוראס!" הוא לעס את המילה 'בוראס' בפיו כאילו הייתה מאכל קשה שלא הסכים להתרכך "דווקא לא, ספר לי נא" השלווה של בוראס הרתיחה את דניאל "זאת המראה האפלה, כאילו שלא ידעת את זה קודם!" צעק דניאל "אה המראה האפלה, היא עשתה לי הרבה צרות. תן לי לנחש, הצל שלך ניסה להרוג אותך ואתה שואל את עצמך למה אתה חי?" "כן" אמר דניאל "ואולי אתה תוכל להסביר לי את זה?" שאל דניאל בקול לגלגני "דווקא כן" הצהיר בוראס. תווי פניו הלגלגניים הוחלפו בהבעה מהורהרת "וובכן, יש לי זמן, למה אני חי?".
בוראס סיפר לו על הטוב והרע, שני חצאי האדם על כך שחלק אחד לא יכול להתקיים בלי השני ועל כך שבגלל שהצל שלו הרג אותו, הם התאחדו.
"הבנתי, אבל למה איוול רצה להרוג אותי?" "לצל שלך קוראים איוול?!" צעק בוראס בעצבנות וקם מכיסאו "כן, למה? זה משנה?" שאל דניאל בכמיהה "זה אחד הדברים הכי חשובים באֶסֶלִיַה!" צעק בוראס. בוראס נשם נשימה עמוקה ונרגע במקצת, "האם אתה בטוח שקוראים לצל שלך איוול?" שאל בוראס בקוצר רוח. דניאל הרהר בדבר כדקה ולבסוף אמר בביטחון גמור, "כן" "אוי לא" אמר בוראס בייאוש "מה קרה?" שאל דניאל בדאגה" "טוב, אני מניח שלא יהיה לנו מה לעשות אם לא תדע את זה" אמר בוראס בשקט והסתכל בעצב בדניאל ופתח בדבריו: "ובכן, הכל התחיל לפניי זמן רב מזכור..."
"המראה האפלה" <a href="<a href="<a href="
