"בחדר זר" הוא ספרו של אחד מהסופרים הדרום-אפריקאים הבולטים כיום, דיימון גאלגוט (מחבר "הרופא הטוב"). הספר זכה לשבחי הביקורת ונכלל ברשימת הספרים המועמדים לפרס הבּוּקר לשנת 2010.
בחור צעיר ובודד ששמו דיימון יוצא לשלושה מסעות. הסיבה לצאתו לדרך לא ברורה לו, גם אין לו תוכנית מסודרת לקראת כל אחד מהמסעות האלה. הוא יוצא לדרך רק משום שהוא מרגיש שאינו יכול עוד להישאר במקום אחד. הוא מרגיש צורך דחוף לזוז, להתרחק מביתו, לחפש דבר-מה. אלא שהוא אינו יודע מה הוא מחפש, ומקווה למצוא את התשובה באחד המסעות. הוא יוצא להודו, ואז לאירופה ולבסוף למזרח אפריקה, ובכל מסע פוגש מישהו או מישהי שנעשים שותפיו לדרך. אלא שבכל מסע מתייחס אליו שותפו באופן שונה. דיימון מוצא את עצמו פעם בתפקיד המעריץ, פעם בתפקיד המאהב, ופעם בתפקיד המשגיח, ועל פי התפקידים האלה נקראים גם פרקי הרומן. ושלושת המסעות – החיצוניים והפנימיים כאחד – מסתיימים כולם באסון ומשנים את חייו.
במסע הראשון מתלווה אל דיימון צעיר גרמני מסתורי בשם ריינר, שהוא פגש באקראי במסע קודם. עוד לפני יציאתם לדרך נדמה כי בקשר בין השניים רב הנסתר על הגלוי. במסע השני, שאליו יוצא דיימון לבדו, הוא פוגש שלישיית תרמילאים (אח ואחות תאומים משווייץ, וגבר צרפתי), והטיול המשותף מוביל לחברוּת מאופקת וטעונה. במסע השלישי והאחרון לוקח עמו דיימון את אנה, חֲברה מעורערת שזה עתה השתחררה מאשפוז, ובמהלך המסע – העניינים יוצאים מכלל שליטה.
כתיבתו של דיימון גאלגוט מתעתעת בקורא. המספר מדווח בגוף שלישי על קורותיו של דיימון, אך בוחר לעתים לעבור לסיפור בגוף ראשון. שפתו פשוטה וישירה, אך גאלגוט נמנע לחלוטין משימוש בסימני שאלה ובסימון מירכאות לציון דיבור ישיר. התוצאה היא טקסט אינטימי מאוד, עוצמתי וייחודי, שעוסק בהגדרות זהות, בתחושות בדידות קיומית וברגשות עזים של תשוקה, זעם וחמלה