גאלגוט כותב היטב על יחסים ומתחים בין אנשים ובמצבי קיצון שלהם. תמיד יש מסע ותנועה ברקע שנותנים עומק ועניין לסיפורים האנושיים.
הספר מורכב משלשה סיפורים שונים שמתרחשים בשלוש תקופות שונות בחייו של אותו אדם ששמו דיימון.
הסיפור הראשון הוא סיפור מסעו של דיימון למדינת לסוטו יחד עם חבר גרמני, סיפור מסע בתנאים קשים שמותח אל קצה הגבול את היחסים האישיים שבין דיימון לחברו למסע.
הסיפור השני הוא סיפור מסע בזימבבווה, מלווי וטנזניה וגם כאן העיקר הוא מערכת היחסים שמפתח דיימון עם שותפיו למסע, מערכת יחסים אפלטונית שלא מגיעה לידי מימוש.
הסיפור השלישי הוא הקשה מכולם, גם כאן יש סיפור מסע להודו על רקע היחסים המורכבים והמצבים הקשים המתוארים בסיפור. דיימון יוצא למסע יחד עם חברה מדרום אפריקה, הוא יודע שיש לה בעיות פסיכוטיות קשות והיא על תרופות רבות ובכל זאת בוחר להתלוות אליה למסע להודו. המסע הזה יביא אותו לקצה גבול היכולת האנושית ויאתגר את יחסי החברות בין השניים.
גאלגוט הוא סופר ומחזאי דרום אפריקאי יליד 1963, הספר הזה היה מועמד לפרס "בוקר" בשנת 2010.
גאלגוט הוא הומוסקסואל ונטייתו המינית הובילה אותו להתמקד בסיפוריו במערכות יחסים בין גברים. כנראה שלא הייתי קורא את הספר אם הייתי יודע מראש את הפרטים הללו, אבל גאלגוט כותב מצויין ומעניין וסיפורי מסע אני תמיד אוהב, כמו כן מתח היצרים ההומוסקסואלים אף פעם לא באים לידי מימוש והם נמצאים ברקע והם שם בצורה עדינה וכדי ליצור אווירה ועומק לסיפור.
ספר מומלץ.
