סטיבן נדלר

סטיבן נדלר

סופר


1.
ספרו הבהיר והקולח של סטיבן נדלר הוא הביוגרפיה המלאה הראשונה של שפינוזה, והוא מבוסס על מחקר ארכיוני מפורט ומדוקדק. הספר אינו מספר רק את סיפור חייו של שפינוזה, אלא לוקח את הקוראים אל לב אמסטרדם היהודית של המאה ה-17, ועם גירושו של שפינוזה מהיהדות גם אל תוך העולם הפוליטי, החברתי, האינטלקטואלי והדתי הסוער של הרפובליקה ההולנדית הצעירה. בלב הביוגרפיה הזאת עומדת השאלה כיצד ההיבטים השונים של חיי שפינוזה – הרקע האתני והחברתי שלו, מקומו בגלות בין שתי תרבויות שונות זו מזו כמו הקהילה היהודית-פורטוגלית של אמסטרדם והחברה ההולנדית, ההתפתחות האינטלקטואלית שלו והקשרים החברתיים והפוליטיים שקיים – מתלכדים ויוצרים את אחד ההוגים הרדיקליים ביותר בהיסטוריה. ברוך שפינוזה (1677-1632) היה אחד הפילוסופים החשובים ביותר בכל הזמנים; ניתן לטעון שהוא היה גם הרדיקלי והשנוי במחלוקת ביותר. שפינוזה, ביוגרפיה שפינוזה, בן למשפחת סוחרים יהודית פורטוגלית שחיה באמסטרדם, גורש מהקהילה הספרדית בגיל צעיר, ככל הנראה בשל עמדות הכפירה שלו. הוא הקדיש את שארית חייו לחיפוש אחר האמת, החירות וחיי המוסר הטובים. הוא חתר גם להגשמת חזונו בדבר "דת אמיתית" ומדינה חילונית וסובלנית. הגם שהספר יהיה מקור רב ערך לפילוסופים, להיסטוריונים ולחוקרים של המחשבה היהודית, הוא נכתב עבור כל אדם בציבור הקוראים הכללי שיש לו עניין רציני בפילוסופיה, בהיסטוריה יהודית, בהיסטוריה של המאה ה-17 או בתרבות של תור הזהב ההולנדי. סטיבן נדלר הוא פרופסור לפילוסופיה וחבר סגל במרכז ללימודי היהדות של אוניברסיטת ויסקונסין במדיסון. שפינוזה, ביוגרפיה מאת: סטיבן נדלר בהוצאת רסלינג, תרגום: דבי אילון, עריכה מדעית: ד"ר גדעון סגל, 390 עמודים. הספר רואה אור בשיתוף פעולה עם מכון שפינוזה בירושלים; בתמיכת מפעל הפיס לתרבות ולאמנות. ...

2.
הפילוסוף ברטרנד ראסל כתב: "שפינוזה היה הפילוסוף האציל ביותר בין הפילוסופים הגדולים, מי שיותר מכולם אפשר לאהוב אותו". אבל כשהתפרסם מאמר תיאולוגי-מדיני, ידע שפינוזה ממה יש לחשוש, והוציאו בעילום שם. בני זמנו של העילוי היהודי המוחרם, לא ממש "אהבו" אותו. אחד כתב: "הספר האַתֵיאיסטי הזה מלא תועבות ... שיעוררו גועל בכל אדם בעל תבונה". ועוד אחד: "זהו ספר שחוּשל בגיהינום", כזה שנכתב בידי השטן בכבודו ובעצמו. לשפינוזה היה הרבה ממה לחשוש – גם לחייו. כשיצא הספר הוא נתפס כשערורייה גמורה. אף אחד לפניו לא דיבר כך על אלוהים, על מוסדות הדת, על מקורות התנ"ך, על ניסים, נבואה, חופש המחשבה והביטוי, סובלנות – כל המוקשים המסוכנים של האמונה היהודית והנוצרית. שפינוזה לא היה אַתֵיאיסט בעיני עצמו. המשוואה המפורסמת שלו "אלוהים, או הטבע", היתה מחשבה פילוסופית כל-כך רדיקלית, עד שעולָה מעצמה השאלה: אם לא אַתֵיאיסט, אז במה האמין שפינוזה? היסטוריון בן ימינו כותב באופן מלבב: ישנן ראָיות, בחייו ובכתביו, כי שפינוזה אכן "האמין שהוא מאמין". ברבע הראשון של המאה ה-21 ממש קשה להאמין כמה המאמר– כפי שהוא מוצג בבהירות בספר שחוּשל בגיהינום– הוא מסמך נועז, שיכול גם היום להצית אלומת אור או דליקה גדולה. לאדם הדתי, לחילוני, למבולבל – כל התחמושת היא כאן בין הדפים, פרי גאונותו ואומץ ליבו של הבחור שהיהדות השׂכילה להוציאו מקִרבּהּ....


ספר טוב עד טוב מאוד. קצת התאכזבתי מהעובדה שמגיעים לשפינוזה עצמו רק אחרי כרבע או שליש מהספר. השליש הראשון מכין את הרקע ההיסטורי והתרבותי המ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
הספר בעיקרו טומן בקרבו ביוגרפיה ה י ס ט ו ר י ת ולא "אינטלקטואלית" (משמע הצגה של הרעיונות והגות) - שימו לב לזה כאן וגם לספרים אחרים (כמו "ההיס... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ