ביקורות ספרים על הספר די כבר עם השקרים שלך

הקשבתי פעם לראיון של אישה, סמי-ידוענית כלשהי, היא סיפרה שבשנות נעוריה חיפשה את דרכה הרוחנית, שתעזור לה להבין את עצמה ואת דרכה בעולם. בשלב כלשהו פנתה לבודהיזם והתנסתה בסדנת ויפאסנה בת שבועיים, היא חזרה משם עם התפרצות אקנה בפנים, שלטענתה, נבעה מחוסר היכולת לדבר. כל המילים והתסכולים שעלו בראשה בגילאי ה-20 המוקדמות שלה, התפרצו מהפנים כמתקפת מוגלה ופצעים המשוועים לצאת ולהתגלות. אין לי שום יכולת להבין איך אדם יכול לשתוק לאורך זמן רב כל כך. כשהייתי בכיתה ט' נדלקתי נואשות על מישהו שכבה מעליי, ספורטאי חתיך שכמובן לא ראה אותי. יום אחד, הוא הזמן אותי לבוא אליו ... המשך לקרוא

וונדי פן

לפעמים, לא צריך לבדות מן הדמיון, בכדי להוציא ספר לאור. לפעמים סיפור החיים שלנו, המכיל אירועים שעברנו במהלכם, יכולים למלא ספר שלם, סוער, מלא בדרמות ורגש. וזה בדיוק המקרה של הסופר הצרפתי פיליפ בסון. מדובר בספר אינטימי, ישיר ומלא בכנות. נקי מגימיקים ושטיקים. בסון פותח בפני הקוראים את הלב שלו. הוא מתאר את חייו בשנות ה-80, תלמיד מצטיין בלימודים אך פחות חברתית, המתאהב בבחור מקובל וספורטיבי. אותו בחור, שמו תומא, ניגש אל בסון במפתיע ומזמין אותו לפגישה. הפגישה נעשית במקום מבודד, כדי שאף אחד לא יראה, ושם בסון חווה את מלוא כוחה של האהבה והתשוקה. אז כן, פיליפ בסון ... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

את הספר הזה מצאתי עם עוד כמה ספרים על ספסל ברחוב ואני תמיד שמח למצוא מציאות כאלה... מדובר פה בסיפור שכתוב בסגנון אוטוביוגרפי, על אהבה עזה בין שני נערים! מכיוון שמדובר בסופו של דבר בספרות יפה, קשה לדעת אם אכן זוהי אמת וסיפור האהבה הזה אכן התקיים במציאות בין המחבר לאהבת נעוריו... אבל קשה שלא להיות מרותק למאמצי ההסתרה והקשר המיני הסודי בתחום שמהווה טאבו של שני נערים. שלפחות אחד מהם איננו ממש בטוח בכיוון המיני שאליו יילך. יש פה משהו מכמיר-לב וטרגי כשהאהבה הזאת נגמרת. קשה שלא להרהר על המקריות שבה קורים הדברים בחיים ולאן לוקחים אותנו החיים... ומה היה קורה אי... המשך לקרוא

סדן

לפני הכל, זה הרגע לקרוא לכל אותם קוראים שנמנעים מלקרוא ספרות גאה, 'חכו ותפסיקו לרוץ לכיוון השני, זה לא כמו שזה נראה לכם (חוץ מזה, אני רואה אתכם רצים, ואין בזה שום דבר מחמיא)'. חכו, בעיקר כי מדובר בספר חובה לכל מי שמסתובב בימינו על הכדור הזה. התאורים המיניים כאן עדינים עד נסתרים ובהתאם רכי הבטן והעין לא יתקשו לבלוע אותם. הסיפור לעומת זאת, ינער את כולנו (מנוערת היטב וממשיכה). כמה אי ודאות, כמה פחד (לא חשש, פחד של ממש) כיישות הטרוסקסואלית מראש ועד בוהן, מעולם לא ייחסתי חשיבות או עניין מיוחד, לתהליך העומד בפני נער שמגלה את נטיותיו החד מיניות. בעולם ה... המשך לקרוא

Misskipod

מה קרה פה? מישהו יכול להסביר לי איך ספר יכול להשאיר כאילו תחושות של אהבה טהורה מצד אחד וכל כך שונה ולא מקובלת מצד שני? אי אז בשנות השמונים בעיירה כפרית במחוזות נידחים של צרפת. נער גמלוני ומלומד פיליפ בסון בן המורה, תלמיד טוב וילד טוב ליבו נוטה אחר נערים, שם ממול בבית ספר לוכד את עינו נער מחוספס תומא אנדרייה מבטו מהורהר וסיגריה תמידית בין אצבעותיו. מבטים, גישושים מפגשים חשאיים, הנה ניצתה אהבה אבל הנעורים הסוד המבוכה של אז טרום האיידס ומה יגידו משאירה אהבה זו במסתרים. הגורל הפריד, השנים עברו ומעולם לא נפגשו. פיליפ הופך לסופר ידוע הומוסקסואל מו... המשך לקרוא

רונדנית

בקצה השכונה שלי יש חורשה קטנה. יש בה עצי נוי ועצי פרי וגם חושחש יש, וחורש טבעי ופרחי בר ועשבייה וגם בוגינוויליות פראיות ולנטנות שיצאו משליטה שממסגרות את החורשה בלי כוונה תחילה. בחורף יש בה שלוליות ולפעמים אפילו נגר עילי ביישן שחורץ קלות את פני השטח והם משאירים הרבה דפדפים של שוקולד אדמה כשמתייבש. אני אוהבת את החורשה הזו כי זה בטבע שלי. הרבה בעלי חיים מצאו בה בית. שועלים, קיפודים, צבים, חפרפרות, עכברים, עטלפים וציפורים שמספקות פס קול טבעי לטבע, במיוחד הסיקסקים האלגנטיים והמיינה המצויה שהיא טוויטרית לא קטנה אבל בתכלס היא ציפור די מנייאקית. בקצה החור... המשך לקרוא

שונרא החתול

אין לתאר את התחושות והרגשות שעברו בי כשסיימתי את הספר. בהתחלה, לפי הכריכה ואפילו לפי התקציר הנחתי שזה עוד ספר על שני מתבגרים עם אהבת נעורים וכו'... זה באמת היה, לפחות ההתחלה, אבל אמצע הספר ואת תפנית העלילה שהייתה - זה שינה הכול. הספר היה מעולה, סיימתי אותו בשעה או יותר, נשאבתי לתוכו בכל-כך זמן קצר, בכיתי, גיחכתי ואפילו הזדהיתי מדיי פעם עם המספר. הייתי יכולה להרגיש את התסכול ואפילו ההחמצה בסוף הספר. ספר מעולה.... המשך לקרוא

Angel

"תמיד אהבתי לעשות את זה, להמציא חיים לאלמונים שחולפים ביעף, להתעניין בצלליות האלה, זה גובל באובססיה, נדמה לי שזה התחיל כבר בילדות, כן, זה מלווה אותי מגיל צעיר, אני נזכר עכשיו, זה הדאיג את אמי, היא נהגה לומר: די כבר עם השקרים שלך". פיליפ בסון הוא סופר צרפתי פורה ומפורסם (אומנם לא לי) שלראשונה בחייו, כך נדמה, החליט להפסיק לבדות ולספר סיפור אחד אמתי שקרה לו עצמו: בעיירה קטנה בצרפת של 1984 נרקם רומן בין פיליפ בסון בן השבע-עשרה, תלמיד מצטיין ובנו של מנהל בית ספר, ובין תומא, נער הלומד בכיתה המקבילה וגר בחווה של הוריו בקרבת העירייה. הסיפור מסופר בדיעבד, ממרחק של ש... המשך לקרוא

zooey glass

"זו היתה אהבה, ברור... מעולם לא הייתי מאושר כל-כך, ואני יודע שלעולם לא אהיה מאושר כל-כך". עיירה קטנה בדרום מערב צרפת אינה מקום להומוסקסואלים. השנה אמנם 1984 וכבר לא סוקלים בכיכר העיר, אבל החיים עם הגילוי והבושה אינם חיים. כך מצבם של פילים בסון, אז תלמיד בן 17 ובנו של מנהל בית הספר היסודי המקומי, ותומא אנדרייה, אף הוא תלמיד בכיתה אחרת, באותו בית ספר תיכון. בסון הוא המעט נשי, הלא ספורטיבי, תלמיד מצטיין, דברן, חי חיים טובים ומוגנים. בכיתה המקבילה, כמעט עולם מקביל, תומא יפה התואר, בן חקלאים, מצוי בין חבורת בנים ורדוף בנות, מעט נבדל מהם בשתיקתו. אין מה שמקשר בין השני... המשך לקרוא

מורי

כל כך בחטף נגמר הספר הזה (והמכתב הזה שמסיים אותו) שקראתי תוך יממה, ועדיין כמות הרגש האצורה בו מעוררת בי השתאות. לכאורה רק סופר סנטימנטלי מימים עברו מסוגל לרקוח סיפור כזה (שאם רק נחליף את מינו של אחד מגיבוריו יכול היה להיות סרט סוחט דמעות בשחור לבן), ובכל זאת זה ממואר לכל דבר, ורק העובדה שההוצאה לאור בחרה (בניגוד למקור הצרפתי) שלא להציג את אותה תמונה קורעת לב על הכריכה, חומלת עליך ומאפשרת לך לדמיין שזהו רק סיפור, ובכך לרכך את הכאב. ולא, למרות פשטותו הישירה זה איננו ספר סנטימנטלי: בסון שולף מזכרונו בקפידה זכרונות מימי ילדותו ונעוריו, ובוחן אותם בכנות ובפ... המשך לקרוא

עמית לנדאו

ספר אוטוביוגרפי, אינטימי, עמוק ומרגש על כמיהה. כתוב בכישרון על שני נערים המגלים את זהותם המינית, בשנות השמונים של המאה הקודמת. הסופר הצרפתי פיליפ בסון הקדיש את הספר, לזכרו של תומא אנדרייה שנפטר בגיל 50 (1960-2016). ראשית העלילה בראיון של פיליפ בסון עם עיתונאית, אודות ספרו שיצא לאור "להחליט להיפרד", בלובי בית המלון בבורדו. פיליפ יודע את התשובות לשאלות. תשובותיו קולחות בקלות. תוך כדי כך הוא התבונן בעוברים ושבים, עד שאחד הגברים שהיה עם גבו, הציף תמונת חיים שלא יכלה להתקיים. פיליפ נוטש את העיתונאית ודולק אחר הדמות, הוא מניח את ידו על כתפו ו... הכול התחיל ... המשך לקרוא

לי יניני

הספר אמנם קצר, קליל וקראתי אותו בשעתיים, אבל אין ספק שהוא מצליח לגעת בהרבה נקודות. זהו סיפורם של שני נערים שחיים באותו המקום ומגלים את זהותם המינית יחדיו. הראשון מקבל את זהותו המינית ואילו השני מתכחש לה ונלחם בה לאורך כל חייו. הספר מספר את מהלך חייהם של השניים ואת ההשפעות של הבחירות שלהם. ספר די כואב. ממליץ בחום. ... המשך לקרוא

סתם אחד

ספר שכתב הסופר לזכרו של תומא, נער שבו התאהב בהיותו בן 17. זהו סיפור על התבגרות והתאהבות של שני נערים המגלים ביחד את המיניות שלהם, כאשר אחד יוצא מהארון ומגשים את עצמו ואילו השני חי בשקר עד סוף ימיו. בסון הסופר הצהיר על היותו הומוסקסואל וחי בזוגיות עם גבר אבל תומא חי בשקר כל חייו, הקים משפחה ונולד לו ילד. למרות שכל אחד המשיך בחייו, סיפור האהבה ביניהם השאיר חותם חזק על שניהם ולא הרפה לעולם. הכתיבה קולחת, לעיתים בוטה אבל כנה מאד. ספר מאד רלבנטי וחשוב, ממליצה בחום! מכיוון שהספר נכתב לזכרו של תומא וזהו סיפור אמיתי, האירועים כבר קרו והסוף ידוע מראש אבל מי שב... המשך לקרוא

תושיק

זהו סיפור אמיתי של הסופר והבמאי הצרפתי פיליפ בסון – אהבתו הראשונה לבחור מהעיירה הקטנה בה הוא גדל. הסיפור מתחיל בשנת 2007 כאשר פיליפ עורך ראיון עם עיתונאית בלובי של מלון בבורדו ולפתע הוא רואה דמות מהעבר. הוא ניגש ומסתבר לו שמדובר בבנו של אהובו הראשון. פיליפ גדל בעיירה קטנה ושמרנית בצרפת בשנות השמונים, שנים בהם לא היה נהוג להיות משהו שונה. בטח לא הומוסקסואל. הוא מתאהב בתומא, נער בגילו חתיך השכבה ומלך הבנות ומבחינתו זו התאהבות מרחוק בלבד. ברור לו שאין שום סיכוי לאהבה הזו אבל לחלום תמיד אפשר. יום אחד פונה אליו תומא ומבקש להיפגש איתו ביחידות. מכאן מ... המשך לקרוא

רובינה

"דיי כבר, נמאסתם"! אילו פיליפ בסון היה שואל לדעתי, זה השם שהייתי מעניקה לספר. לא קראתי ספר למעלה מחודש ימים, חיכיתי כל כך לשבת הזו, לקחתי פסק זמן, אוויר לנשימה, ארוחת ערב שישי הסתיימה ואני ניצלתי את השקט לקריאה. כמו תמיד, אני "נופלת" בכך שאני שוכחת לקרוא את התקציר, מאז שהתחלתי לקרוא דיגיטלי, אני שוכחת ללחוץ על הלינק שמפנה לתקציר, זה משפיע גם כשאני מחזיקה ספר ביד, אני פשוט לא טורחת להפוך. פיליפ בסון החליט לשתף את כל העולם ואשתו בסיפורו האישי, הטרגי, לאורך כל הספר (תנשמו לרווחה יותר נכון ספרון) 160 עמודים, שבהם הוא מתאר את ימיו כנער מבולבל בן 17 מאוהב עד עמק... המשך לקרוא

רחלי (live)