ביקורות ספרים על הספר הרומנטיקן

בפרו המודרנית המשגשגת, המחבר, ורגס יוסה, וזוכה פרס נובל לספרות, משחזר לנו דמויות שפגשנו כבר בעבר. כבר פגשנו את מנהל הביטוח המתוסכל מבחינה אמנותית, דון ריגוברטו, ודמויות אחרות - הסמל הערני ליטומה המכיר את ההיסטוריה של רבות מהדמויות המופיעות בעיר החוף פיורה, שבה למד ורגס יוסה בבית ספר יסודי ואחר כך חזר בחיים ובסיפורת. הרומנטיקן הוא מלודרמה בסגנון הטלנובלה האופיינית לאמריקה הלטינית. כמו יוצר הדמויות שברומן, מדובר בגברים מזדקנים - האחד נשוי באושר, והשני מחזיק פילגש ועדיין תוהה אם בנו הבכור הוא באמת שלו. החיים כופים על שני הגברים לצאת מאזור הנוחות של... המשך לקרוא

טרי

כיף, בעיקר כיף. ממכר ומצחיק. בעל חברת ביטוח בן שמונים שרוצה להתחתן עם המשרתת שלו. בעל חברת אוטובוסים ומשאיות שהבטיח לאביו לא להתפשר על כבוד, ומחזיק מאהבת, נסחט לשלם כופר. יהיו שיחשבו שזו טלנובלה (מסוג חכם אמנם, ואפילו פוליטי). ״הרומנטיקן״ לא משתווה ליצירות מופתיות של ורגס יוסה, גם אם מזכיר סגנונית את ״דודה חוליה והכתבן״. אני פשוט אוהבת אותו, את האווירה הפרואנית, את כתיבת המתח, תיאור מעמדות וקרבות ירושה משעשעים, משטרה מגושמת, ובעיקר דמויות שהתגעגעתי אליהן.... המשך לקרוא

oriti

התאכזבתי נורא ציפיתי להנאה גדולה בעקבות "דודה חוליה" שהיה פנומנלי בעיניי ו"תעלוליה של..." שהיה מקסים; ונפלתי. למה? נראה לי שלא כתוב טוב, מייגע, אפילו משעמם... בקיצור, חוץ מבעמוד האחרון ממש, שהחזיק אותי במתח, לא נהניתי. ... המשך לקרוא

היערנית

יוסה יודע לספר סיפור. הדמויות מלאות חיים ותוססות, הדיאלוגים מבריקים, התאורים ציוריים, העלילה מלאת עניין ותהפוכות, הקריאה ברומן מהנה ומשעשעת, אין רגע דל ברומן הזה...זאת הזדמנות גם להתוודע לפרו המודרנית, לריבוד החברתי והגזעי הקיים בה, ולשינויים שמדינה זו עוברת בשנים האחרונות. מצאתי את עצמי לא פעם סקרנית ו"מציצה" לראות מה יהיה בהמשך... דווקא משום ההנאה המרובה שבקריאת הספר, התאכזבתי מחלקו האחרון, מהירידה ברמת העניין שהספר מעורר ומארכנות מסוימת ובעיקר מהסוף שלא היה משכנע, לטעמי, ונתן תחושה שליוסה נגמרו הרעיונות והוא מנסה איכשהו לסיים את הספר. וחבל!!... המשך לקרוא

choulaw

הטלנובלות שייכות לכאורה לנישת ה"גילטי פלז'ר " (ביטוי מעצבן יש לציין) ובתרגום חופשי לעברית- הנאה טעונת אשמה. ביטוי זה מיוחס לכל אותן הנאות המהולות באשמה שיש לאנשים בכל מיני תחומים בחיים: טלוויזיה, אוכל, סרטים, מוזיקה, קניות ולמעשה כמעט כל "חטא" שגורם הנאה אבל משום מה קשה לאנשים להודות בכך כי לא נעים, ולאחרים קשה להכיל את זה ולכן זהו עונג שרווי ברגשי אשמה או מבוכה. בכל הקשור לבידור ותרבות אזי בשם ה'אינטלקטואליות' או ה'התיפיפות', תלוי איך מסתכלים על זה, לאנשים לא נעים להודות שהם אומנם רואים "עובדה" אבל קורצים ל "אח הגדול' כי זה "ניסוי טלוויזיוני חברתי מרתק";... המשך לקרוא

Tamas

למה קניתי את הספר הזה? אולי, למרבה המבוכה, התבלבלתי בין מריו ורגס יוסה לאנטוניו מוניוס מולינה? או שזכרתי במעומעם את "בשבחי האם החורגת"? "כתיבתו החושנית", מתפייט גב הספר. אבל החושניות כאן נקראה לי כמו זיכרון רחוק של זקן שמרייר מול בחורות עסיסיות. בקיצור, בכל ה"חושניות" הזאת אין שום דבר מחרמן. העלילה לא משכנעת, הדמויות חסרות כל עומק והדיאלוגים מקרטעים. אני קצת מתביישת שקראתי עד הסוף, אבל זה באמת קריא. משהו בכל זאת שיהיה. ... המשך לקרוא

כרמיתה

שני סיפורים שזורים העלילת הרומנטיקן, סיפורים אנושיים מהחיים הפרואנית, האחד סניור יאנקה איש עסקים מכובד, בעכל חברת הסעות ויותר מכך בעל כבוד עצמי רב וערכים. הוא נשוי לאישה כבוייה מגדל שני בנים, האחד גרינגו לבנבן שחושד כי הולבש עליו בידי אישתו שהיתה בהריון כשאולץ להינשא לה והשני מחמדו בין דמותו, גם מאהבת עסיסית הוא מחזיק מהצד ולחיזוק גם אשת כשפים ולחשים. ברגע שהוא מקבל מכתב סחיטה עם איור של עכביש, מתחילים לחול סביבו מחול שדים שאין לעצרו, החום הפרואני מורגש, הכבוד, הרחוב הריחות העסקים האיומים ומה לא. הסיפור השני חל במרחק רב משם, בעיר אחרת בפרו, ריגוב... המשך לקרוא

רונדנית

# טלנובלה - את זה הוא אמר, אני רק מצטטת. יש לז'אנר הזה כללים ידועים: הוא מביא גיבורים שאפשר להזדהות איתם, מספר סיפור שיוצא לדרך, מתעכב להתבונן בפרחים ופרפרים, מנסה לשמור על מתח, מתחבר לסיפורים אחרים ונפרד מהם, לוקח את הזמן, ובסופו של דבר (אחרי 254 פרקים, שחקנית ראשית שנכנסת להריון ושחקן ראשי שחוזהו מסתיים) מחבר את הקצוות ואת הגיבורים לאיזה מין קשר שמשאיר כמובן פתח להמשך, סוף. בספר הזה יש מכל וכל. חשדות ותככים, פשיעה אלימה וגם עלובה, סקס, שקרים, פנטזיות, יחסי ילדים-הורים ולהפך, סודות... אפשר לומר שכל סיפורי התנ"ך מצאו דרכם לספר שאינו עב כרס במיוחד. אז מה יש ל... המשך לקרוא

yaelhar

כמעט משום מקום וכמעט משום זמן מופיע לו הסיפור היה הזה. יש שימשילו אותו לסיפור של מאבקים בין דוריים והפערים הבלתי אפשריים, שלא לומר מצערים, בין בנים להורים. אלא שזה לגמרי "סיפור" וחבל לפרש אותו. כדאי לקרוא, ליהנות ולהמשיך הלאה. יוסה יודע לספר סיפור, נכון שלא תמיד מעניין, אבל יודע. הסיפור זורם בשני קווים, שבניגוד לקווים מקבילים, הם נפגשים בסוף. איך נפגשים לא אגלה, אבל אם אתם נתקלים בספר, הוא בהחלט מהווה אתנחתא לא מכבידה על המוח, אבל לא משהו המכונה במחוזותינו קליל וסתמי. לו היה כזה, היה נקטל כבר בשורה הראשונה של הסקירה הזו. פליסיטו יאנקה, הוא בעל חברת הסעות... המשך לקרוא

מורי

אל הספר הגעתי בעקבות האזנה לתכנית קולאז' ברשת א'. שעת קריאה המשלבת האזנה לספרות (סוגים שונים) ומוסיקה. כשהאזנתי לפרק הראשון וקצת מהפרק השני, אמרתי לעצמי זהו, אני חייבת לקרוא אותו. שתי עלילות , הראשונה , פליסיטו יאנקה בעל חברת הסעות מצליחה ומשגשגת, מקבל מכתבי איומים לתשלום דמי חסות על מנת שיוכל להבטיח כי חברתו תמשיך לשגשג ולא ייפגעו בני משפחתו. פליסיטו גבר נשוי שבנה עסק מצליח ביושר ובהגינות. הוא מחליט לפעול על פי מצפונו ועקרונותיו, ולא להיכנע לדרישות הסחטנים. במהרה העניינים יוצאים מכלל שליטה. עלילה שניה, ריגוברטו עומד לפני פרישה לגמלאות, מתבקש על י... המשך לקרוא

צילה

מריו ורגס יוסה, חתן פרס נובל לספרות לשנת 2010. ב-1963 פורסם ספרו הראשון, "העיר והכלבים", בו הוא מתאר את חוויותיו באקדמיה הצבאית. בדיעבד זה הספר שפרסם את מריו ורגס יוסה בעולם, וזיכה אותו בקהל מעריצים רב. יצירותיו מגוונות וכוללות: קומדיות, תעלומות רצח, היסטוריה, מותחנים פוליטיים וארוטיקה. ידוע שרוב יצירותיו הספרותיות נגעו בפוליטיקה, והוא אף היה מתומכיו של פידל קסטרו, עד שחזר בו ונטה לצד הימני ליברלי של המפה הפוליטית. היצירה האחרונה שקראתי מיצירותיו "תעלוליה של ילדה רעה" וכמו רבים אחרים – אהבתי. ב"רומנטיקן" מריו ורגס יוסה מגולל שני סיפורים נפרדי... המשך לקרוא

לי יניני

מקסים, מצחיק, משעשע,מפתיע,קולח - לא מספיק? ספר כיפי לגמרי. אהבתי מאוד. יוסה מתכתב בספר זה עם כמה מגיבורי ספריו האחרים - הסמל ליטומה מופיע בכמה ספרים אחרים שלו בצורה אחרת, דון ריגוברטו ודונה לוקרסיה והילד פונצ'יטו הם גיבורי הספר "בשבחי האם החורגת". העלילה מקסימה ומכניסה את הקורא לעולמה של עיירה קרתנית בפרו על מכלול הרכילות, ההווי והדמויות המאפיינות אותה. דמויותיהם של 2 הרומנטיקנים - דון ריגוברטו מחד ופליסיטו מאידך - מציירים דמויות שקל מאוד להתאהב בהם ולקנא על מידותיהם ועקרונותיהם. זוהי באמת טלבנובלה אבל כל כך מקסימה....... המשך לקרוא

רוני

כשנופל לידי רומן של סופר פרואני, שנכתב מתוך התרבות הפרואנית- הלטינית, אני מתחילה מיד בהכנות הנדרשות. ממקמת את עצמי בבית קפה של אחת מהערים המדוברות, לובשת את הבגד היותר מתאים למקום ולאקלים, מזמינה את המשקה הפופולרי, בדרך כלל משקה אלכוהולי כמו ה"פיסקו" של פרו למשל, ומתחילה להתרשם מהסובב אותי. ורק כשאני כבר מספיק דביקה מהלחות (וזה קורה די מהר באקלים הטרופי או הסוב-טרופי כשחם וגשום כל השנה) ושתויה למחצה, דרוכה ומסוקרנת, חשופה ומשוחררת, ממש כמו בציטוט למטה של וארגס, אני מצליחה להקשיב לקולות ולהריח את החריפות המדגדגת האופיינית למקום, בקיצור אני מתחילה לע... המשך לקרוא

אירית פריד

הספר קיבל חשיפה גדולה ומסע פירסום רחב יתכן וזו הסיבה שהתאכזבתי. יתכן וסיבה נוספת לאכזבה היא התרגום. יש ספרים הנותנים את ההרגשה שקריאה בשפת המקור תהיה שונה מהתרגום, אבל לצערי אינני קוראת ספרדית והאופציה בעברית נותרה היחידה עבורי. הסיפורים לא ריגשו אותי ולא מצאתי בהם שום נקודת מבט יחודית. כמו כן החיבור בין שני הסיפורים היה מאולץ ולא נתן שום תוספת לעלילה. מהכרותי את החיים במדינות דרום אמריקה, הסיפורים באמת משקפים את החיים שם אבל לא יותר מזה. ואופיני לסופרי האזור שאין בסיפורים שום פואנטה ושום סוף מרגש או מפתיע אלא סגירת מעגל בלבד. לסיכום כדאי לקרוא ... המשך לקרוא

אסתר

איזה ספר נהדר, כתיבה יפהפיה, סופר מוכשר, נהניתי מכל רגע! אהבתי מאד את ספרו "תעלוליה של ילדה רעה" וניגשתי לספר הזה עם ציפייה גדולה ואכן לא התאכזבתי. יש פה שני סיפורים שמתנהלים במקביל. שני הסיפורים מתרחשים בפרו ולכאורה אין קשר ביניהם. רק ממש לקראת סוף הספר, מתברר הקשר המשפחתי בין דמות מסיפור א' לבין דמות מסיפור ב', בהחלט חיבור יפה ומפתיע. שני הסיפורים מלאים הומור, הדמויות מקסימות וממש הרגשתי שבא לי להכיר כל אחת ואחת. יש בסיפור מכל וכל: מריבות משפחתיות, סכסוכי ירושה, בגידות, סקס, מאהבות, יחסים בין הורים לילדים, מקרים של אלימות ועוד. קצת על תוכן הספר: הסי... המשך לקרוא

תושיק