ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 15 בדצמבר, 2016
ע"י אירית פריד
ע"י אירית פריד
כשנופל לידי רומן של סופר פרואני, שנכתב מתוך התרבות הפרואנית- הלטינית, אני מתחילה מיד בהכנות הנדרשות. ממקמת את עצמי בבית קפה של אחת מהערים המדוברות, לובשת את הבגד היותר מתאים למקום ולאקלים, מזמינה את המשקה הפופולרי, בדרך כלל משקה אלכוהולי כמו ה"פיסקו" של פרו למשל, ומתחילה להתרשם מהסובב אותי. ורק כשאני כבר מספיק דביקה מהלחות (וזה קורה די מהר באקלים הטרופי או הסוב-טרופי כשחם וגשום כל השנה) ושתויה למחצה, דרוכה ומסוקרנת, חשופה ומשוחררת, ממש כמו בציטוט למטה של וארגס, אני מצליחה להקשיב לקולות ולהריח את החריפות המדגדגת האופיינית למקום, בקיצור אני מתחילה לעורר בתוכי את הגירוי המתאים- בדמיון כמובן. ובקריאה כמו בחיים, אם אנחנו מצטיידים מראש בנכונות ו"בכלים" הנדרשים, סמוך ובטוח שנצליח להתמודד באומץ עם כל מה שהסופר התכוון להפתיע אותנו בו ולא רק אלא שגם נצליח ליהנות מזה .
ואם השוו את "הרומנטיקן " של מריו ורגס יוסה בן השמונים –חתן פרס נובל לספרות לשנת 2010, לטלנובלה דרום אמריקאית חכמה וסקסית, הם לא חטאו לאמת ובטח שהם לא גימדו את ערכו של הכותב, כי אמריקה הלטינית משקפת במידה מסוימת את החיים ואת המציאות שלה דרך הטלנובלות, היא פשוט מחקה אותה, והריבוד החברתי של המדינות האלה, ההיררכיה של המעמדות והגזעים יכול אולי לפעמים לעורר בנו קצת כעס ואולי גם לקומם, אבל לא ברומן הזה. וארגס ברומן הזה גורם לנו לצחוק. הוא כותב על המציאות של פרו בעסיסיות. על המשפחות הפטריאכליות ויחסי הכוחות בתוכם ומחוצה להם על ה-דון וה-דונה והמשרתות, לצד הפילגשים, וזה נפלא ומשעשע, ומלא בהומור גם כשזה מרושע. כי איך אפשר לחשוב על מדינות לטיניות נטולות תשוקה, נטולות סערה, סקס ובגידה ולקינוח גם נקמה כמובן ...
"הייתי רוצה שהרומנים שלי ייקראו בדרך בה אני קורא את הרומנים של האחרים שאהבתי" הוא התבטא באחד מהראיונות אתו , "הספרים שהפעימו אותי ביותר, הם אלו שהגיעו אלי לא דרך ערוצי האינטלקט או ההיגיון, אלא כישפו אותי. אלו סיפורים בעלי יכולת להשמיד לחלוטין את כל ערוצי הביקורת שלי, כך שאני נשאר שם כולי דרוך וחשוף. זה סוג הרומן שהייתי רוצה לכתוב ! " הוא הדגיש וזה מצליח לו ... "אני חושב" הוא המשיך, "שמאוד חשוב שהאלמנטים האינטלקטואלים, אלו שקיומם הוא בלתי נמנע ברומן, יתמוססו לתוך האקשן, לתוך הסיפורים שחייבים לפתות את הקורא לא דרך הרעיון אלא דרך הצבע והרגשות שהם מעוררים על ידי אלמנטים של הפתעה ועל ידי כל החשד והמסתורין שהם מסוגלים לייצר"
קולח,
מפתה
ומספק .
מומלץ !
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
דני, ענית גם בשבילי . ובכלל השאלה מה טוב ומה פחות טוב היא לגמרי סובייקטיבית כל עוד אף אחד לא מזיק לאף אחד. וללמוד אפשר מכל דבר ומכל אחד ... וגם כשזה הפוך על הפוך ...
|
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
עמיר-
האמת היא כמובן באמצע ואין כאן לחיות נכון או לא נכון. הם וויתרו מזמן על המירוץ לירח, אבל מנגד אנחנו הפכנו לעבדים של החיים ונמצאים על רכבת הרים מטורפת שלא משאירה לנו הרבה זמן לעצמנו. הפכנו משועבדים לחומר וחשבנו שבו נמצא מקור האושר. הם -לא חושבים ולא חיים כך! זה כל ההבדל! |
|
|
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
לאירית וגפ לדני - האמנם יש מה ללמוד מהם?
או שמא האווירה הזו - סבבה, לחוות אותה בביקור, טיול, שהייה זמנית - וברגע, שאלו החיים. חיי היומיום. הלא הם לא מאוד, איך לומר - חכמים, אחראיים, שקולים - you name it
|
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
דני
חבל על הזמן עד כמה שדייקת . שאפו . הכל אמת ויציב. גם אני הסתובבתי לא מעט ברפובליקה הדומיניקנית. ועדיין מסתובבת .יש לי משפחה שגרה שם עשרות שנים ונחשפתי לתרבות הלא מתנצלת ולשמחת החיים ולמחולות המרנגה מתחת לכל עץ רענן. יש הרבה מה ללמוד מהם ולא לחינם הגיעו למחוזות האלו מיטב הציירים .
|
|
|
דני בר
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אירית-
גרנו כמה שנים בוונצואלה, מדינה שיש בה עושר מופלג ועוני מרוד. אחד הדברים שהדהימו אותי היה לראות את התשוקה לחיים שיש לעניים, את השמחה הפנימית שלהם, את היכולת המופלאה ליהנות מכל רגע ולרקוד יום שלם ללא הפסקה, ומידי פעם לאכול מסיר מרק עם תפוחי אדמה שעמד על מדורה בשדה. היה מרתק לראות איך נשיות וחושניות אצל נשים לא קשורות כלל למראה החיצוני שלהן אלא רק להרגשה הפנימית שלהן, או לדרך בה הן ראו את עצמן, ובעיניים מערביות- הן היו רחוקות מזה.. עובד מקומי בשגרירות סירב לעבוד בחלק מסוף השבוע תמורת סכום שהיה שווה לחצי משכורת שלו. אני נדהמתי, אבל הוא הסביר לי את הפילוסופיה שלו על רגל אחת ואמר לי, מה אעשה בעוד כסף? אקנה עוד שעועית? עוד רון (משקה אלכוהולי זול )? עוד ספגטי? יש לי מספיק כדי לחיות. אני רוצה ליהנות מהחיים, לרקוד..לשתות, ועוד כמה דברים :) זו התרבות שעליה כותב ורגס, תרבות יצרית, חושנית, מעמדית, ולא מתנצלת, תרבות שבה לחומר אין ערך רב מידי והוא לא מהווה קנה מידה למידת אושרו של האדם. |
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
תודה גם לך צילה ורץ. אומנם כי כן, לעולם לא נדע לאיזה ספר נתחבר בתקופה כזו או אחרת. וההפתעה בדרך כלל שמורה לנו מעצמנו .
|
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
מסכים - כל ספר צריך את המצב רוח המתאים של הקורא אותו, המעניין שיש ספרים מורכבים אליהם אני מצליח להתחבר בתקופה עמוסה ולוחצת. כך שעד היום אני לא מבין את החוקיות.
|
|
|
צילה
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
גם אצלי הוא ממתין, האזנתי לו בתכנית ספרותית, נשביתי בקסמיו. ביקורתך חיזקה את בחירתי. תודה לך.
|
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
ותודה רבה לכל המגיבים. ושתהייה לנו שבת נפלאה.
|
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
תודה לך חני. אמת ויציב. התשוקה היא נקודת המוצא שלי. תשוקה שיש בה סקרנות, התחדשות, שמחה, נהנתנות, וכבוד גדול מאוד ליופי ולאסטטיקה .בקיצור תשוקה לחיים עצמם .
|
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
אירית יש פה המון תשוקה בכתיבה שלך
נראה לי שהספר השפיע עלייך יופי.
ופיסקו קאפל מוהי אחרי שהזכרת אני חיבת לטעום. את כותבת נפלא בערך כמו ורגס... |
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
למרות שהספרות הלטינית היא עבורי טעם נרכש (שעדיין לא רכשתי...)
אחפש את הספר הזה בזכות המלצתך המשכנעת. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
קראתי בהארץ. אמנע ממנו.
|
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
מחשבות- בעיתון "הארץ" כתבו על "הרומנטיקן" שהוא אולי לא הספר הכי טוב של ורגס אבל הוא מהנה ומפיח בקורא געגועים אל גיבוריו, ואני מוסיפה שלי הוא גרם לתחושה נעימה. לכל אורכו. גם אם היא הייתה זמנית וקצרה . אז תחשב מסלול מחדש וקח בחשבון שתמיד עלולות להיות תקלות בדרך ...
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
השאלה היא, האם זה דומה לתעלוליה או למחברות. הראשון נהדר והשני קשקוש.
|
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת נהדרת. ממתינה לו בתור בסיפריה שלנו.
|
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים ו-10 חודשים)
יופי של ביקורת.
שכנעת אותי לקרוא.
|
21 הקוראים שאהבו את הביקורת
