ביקורות ספרים על הספר כלום לא נשכח - מותחן פסיכולוגי

... המשך לקרוא

אלון

ספר מתח פסיכולוגי מיוחד במינו ומופלא בצורת כתיבתו כמעין יומן של הרופא המטפל באותה בת עשרה ג'ני קרמר שעברה אונס נוראי ביער הסמוך לבית בו בילתה במסיבה, היא פצועה גופנית ונפשית, תוך כדי הטראומה שעברה הומלץ לה לעבור טיפול תרופתי אשר ישכיח ממנה כל זיכרון לאונס שעברה. הטיפול התרופתי אשר מוחק כל זיכרון ממוחה עדיין שולח איתותים שאי אפשר להתחמק מהם, אשר גורמים לה לרצות במותה. וכאן נכנס אותו מספר, ד"ר אלן פוסטר הפסיכיאטר שתפקידו עקב בצד אגודל לשחזר את זיכרונה של ג'ני ע"י תחושות, ריחות, קולות צלילים ואוירה, טיפול שגם הוא שנוי במחלוקת במידת הצלחתו. אלן הפסיכ... המשך לקרוא

רונדנית

כלום לא נשכח, ונדי ווקר סוגה: מותחן פסיכולוגי (לא בטוח שהייתי מגדיר כך בעצמי) במילה אחת: על ספת הפסיכיאטר דירוג: 4 כוכבים בקצרה: נערה בת חמש־עשרה מתגלה בשולי היער חבולה ומטושטשת לאחר שהותקפה בברוטליות ונאנסה. בבית־החולים מקבלת ג‘ני טיפול תרופתי שנוי במחלוקת שמוחק ממוחה את הזיכרונות מאותו לילה. אבל במשך החודשים הבאים, בעוד הפצעים בגופה מתאחים, מסתבר שלאובדן הזיכרון יש מחיר. ד“ר אלן פורסטר, פסיכיאטר מומחה לטראומה, מאמין שכדי לאחות את הפצעים בנפשה, על ג‘ני לזכור מה קרה באותו לילה. אך גם לשחזור הזיכרון יש מחיר וסודות מהעבר ומההווה מתגלים ויוצרים ט... המשך לקרוא

Mero

נניח שהייתם עוברים חוויה טראומטית מאוד, והיו מציעים לכם טיפול תרופתי שימחק את הזיכרון הרע, הייתם מסכימים? אולי כן ואולי לא. תלוי בכושר העמידות הנפשית שלכם, ברצון לשמר את אישיותכם כפי שהיא, בהבנה שזיכרון רע הוא חלק מן הפסיפס שמרכיב את מכלול החוויות שלכם. לג'ני קרמר לא היתה אפשרות בחירה. בעודה שוכבת מורדמת אחרי אונס אכזרי (מתי אונס איננו אכזרי, אמנם יש גם דרגות בברוטליות, ועל כך בהערה המסכמת שלמטה), אמה נוטלת בשמה את ההחלטה. הלוא ג'ני היא נערה בת חמש עשרה, ילדה, יש לומר, שהוריה מעדיפים כי לא תישא על גבה את החטוטרת הזאת למשך שארית חייה. אבל הטיפול התרופת... המשך לקרוא

אפרתי

אני נמצאת בערך באמצע הספר ושואלת את עצמי :" מה זה בדיוק הספר הזה? ספר מתח? ספר עיוני בנושא "מחשבותיו ומסקנותיו של רופא הנפש? ואולי מה...? בת אדם חובבת ספרי מתח עם עומק עלילתי לוקחת לידה ספר שעל גבו כתוב"מותחן פסיכולוגי מסחרר ואינטליגנטי..." ומחכה למשהו אינטליגנטי ומסחרר, ומקבלת במקום כל מיני ניתוחים פסיכולוגיים של הדמויות מפי מספר פסיכיאטר שעד עכשיו מצטייר כדמות יהירה ומלאה בעצמה... לא רוצה לקלקל וגם לא סיימתי לקרוא וזה לא הוגן כלפי הספר והקוראים, אבל יש לי איזו מחשבה מטורפת לגבי "מיהו האיש הרע" מה גם שעל העטיפה כתוב שזהו מותחן "שמפליא לתעתע בקורא עד לסו... המשך לקרוא

טל

טראומות והנזק שהן גורמות לאישיות נדון כבר מזוויות רבות. אנחנו מתעניינים בהן מאד. התפיסה המקובלת היום אומרת שצריך "להוציא" את האדם מהטראומה, שלא יישבר או "יתקלקל" בעקבותיה. (לעלות על הסוס מיד אחרי שנפלת) כמובן יש מדרג לטראומות ואונס נמצא גבוה המדרג, יחד או לפחות קרוב, לטראומה בשדה הקרב. לא נחמד היה לו היה אפשרי להעלים בעזרת קצת כימיה את הטראומה מהזיכרון ולהמשיך בחיים כאילו לא היתה טראומה? זו הדילמה הראשונית - ולא העיקרית - בספר הזה. ג'ני קרמר בת 16, ילדת שמנת מעיירה אמידה, נאנסת באכזריות רבה במסיבה, זה הפיתרון המוצע להוריה הממהרים לקבל אותו מסיבות שונות... המשך לקרוא

yaelhar

... המשך לקרוא

כשספר מתואר כ"מותחן" אתם מצפים שיהיה בו מתח, שלא תוכלו להניח את הספר מהיד ולפעמים אולי תרגישו את הנשימה שלכם נעצרת, או אולי פתאום תשימו לב שאתם מרפרפים מהר על הכתוב כדי להגיע למה שקורה בסוף, נכון? נכון. אז את כל זה ועוד לא תמצאו בספר הנוכחי שמתואר כמותחן. מה כן יהיה לנו פה? תיאור קשה של אונס הפותח את הספר ובהמשך דיאלוגים של מה שסיפרו כל המעורבים בפרשה (ההורים, החוקר, הנאנסת) למספר (שזה הפסיכאטר שטיפל בנאנסת). אין פה יותר מדי מתח. יש סוף מפתיע שבדיעבד הייתי אמורה לחשוב עליו בעצמי אבל מצד שני אני כמעט אף פעם לא מצליחה לגלות את הפושע אז זה לא אומר כלום על הספר... המשך לקרוא

גלית

זה מתחיל באונס של ילדה בת 15 אבל לא סובב רק סביב זה, יש המון התפתחויות, גילויים והפתעות, במיוחד בסוף. הספר מסופר מנקודת מבט של הפסיכיאטר, הילדה בהתחלה קיבלה תרופות כדי לשכוח את הזיכרון הטראומטי שהיה לה, האונס, היא מגיעה לפסיכיאטר כדי שיעזור לה להשיב את הזיכרון ולגלות מי הוא האונס באמצעות ריחות, מילים, קולות. ממליצה בחום!... המשך לקרוא

MOR-LI:)

ספר מתח פסיכולוגי, העלילה מעניינת ומפתיעה , הספר זורם אבל אחת כמוני שקוראת המון לא נפלתי כי ציפיתי להרבה יותר. הסוף אומנם הפתיע אבל קראתי הרבה טובים ממנו... המשך לקרוא

זלי

אני שונאת תרופות. עד לא מזמן בכלל לא הייתי צריכה לגבש עמדה בעניין אבל בשנתיים האחרונות הפכתי להיות גרוטאה מהלכת ולכן בכל זאת נאלצתי לנקוט עמדה (גם) בנושא הפרמצבטי – אחת מתוך כמה סוגיות רפואיות שנוחתות עליי ללא הודעה מוקדמת כתוצאה מגילי המתקדם. ועדיין, אני מעדיפה לסבול ולא לבלוע כימיקלים. כנראה שאין בי מספיק סקרנות ומן הסתם אני גם לא מספיק חולה כדי למזוג את גופי למבחנה ולראות מה יקרה. אם כאב הראש או הגב משתלטים על ההיגיון, תמיד עוזר להיעזר בעלון לצרכן: עיון מרפרף ברשימת תופעות לוואי יפעל עליי כמו תרופת פלא כי מי ירצה לקחת כדור שהוא, בנוסף לפעילו... המשך לקרוא

פואנטה℗