ביקורות ספרים על הספר הבלונדינית שחורת העיניים - תעלומה של פיליפ מארלו

מערכה ראשונה: מנהל בחברת נפט בן ארבעים פלוס, שחלם כל חייו להיות משורר ולכתוב שירים על המלך ארתור, מפוטר מעבודתו, בתקופה שכשאתה מפוטר בגיל ארבעים פלוס זה אומר שהסיפור שלך נגמר. בלית ברירה וכדי לפרנס את אשתו, הוא מתיישב לעשות את הדבר האחד הנוסף שהוא ידע לעשות, שזה לכתוב סיפורי מתח. הוא אוסף כמה סיפורים קצרים שהוא כתב בעבר ושהתפרסמו במגזינים, מערבב אותם קצת, עושה להם "קניבליזציה" והופך אותם לרומן מתח. עד סוף חייו הוא לא הבין מה בדיוק הדבר שקרה לו ולמה זה קרה, ואיך יצא לו רומן המתח הגדול של המאה העשרים - "השינה הגדולה". אבל עד סוף חייו הוא הספיק לכתוב עוד חמ... המשך לקרוא

אביב

פיליפ מארלו קם שוב לתחיה מעטו של בלאק, לאחר שהיה הבלש הקשוח והחביב על ריימונד צ'נדלר הבלתי נשכח. הפעם מארלו נשבע בקסמה של קלר הבלונדינית שנכנסת אל משרדו עם התעלומה על מאהבה המת שצץ במקום אחר, בחיים. בלאק שהוא בעצם ג'ון באנוויל הסופר האירי לקח על עצמו לעורר שוב את הבלש הנודע, הזאב הבודד, לתעלומה אשר גוררת אחריה עוד ועוד תעלומות משנה, גופות, מתחזים ומה לא, בין לבין שזורים גם קטעים וצצות דמויות מין העבר שהופיעו בספרים הקודמים. התגעגעתי לדמותו של מארלו, נהנתי לקרוא והתעלומה בהחלט משובחת. ... המשך לקרוא

רונדנית

אופנה חדשה צצה לה בעולם הספרות, המשכיות וחיקוי של סופרים מתים בז'אנר הבלש. ולמה דווקא בז'אנר הזה? כי רומנים עומדים בדרך כלל לעצמם, אלא אם כן מדובר בשני כרכים או בטרילוגיה, אבל לרוב רובם של סופרי המתח יש סדרות שבהן מככב אותו בלש או צוות חקירה. לפני כמה שבועות העליתי פה ביקורת על סופי האנה, שהקימה לתחייה את הרקול פוארו ויצרה תעלומה בסגנון אגת'ה כריסטי משודרג. בספר שלנו קם פיליפ מארלו לתחייה. נדמה שאת ריימונד צ'נדלר אין צורך להציג בפני חובבי הרומן הבלשי. צ'נדלר הינו מאבי אבות הבלש האמריקאי האפל, ביחד עם דשיאל האמט, מולידו של סם ספייד וארל סטנלי גארדנר , ... המשך לקרוא

אפרתי

אי ידיעת החוק - כך למדתי פעם - אינה פוטרת מעונשו. נזכרתי במשפט הזה, שודאי נאמר על ידי עורך דין כדי להזכיר לאזרחים מהשורה מה טוב להם, דהיינו להתייעץ בזמן עם בעל מקצוע, לא עם השכן מלמעלה, כשקראתי את הספר והתברר לי, בערך באמצע, שבנג'מין בלאק עשה את התרגיל המלוכלך הכה אופנתי היום, וכתב ספר על גיבור של סופר אחר, תוך ניסיון לחקות את סגנונו של האחרון כל הצטדקותי שלא ידעתי לא שווה את המסך בו נכתבה. בנג'מין בלאק הוא הפרסונה הפחות רשמית ונפוחה של ג'ון באנוויל, שכמה מספריו קראתי ואת חלקם אהבתי. באנוויל הוא בעל סיגנון מאד אופייני: הוא מתאר תיאורי יתר, נפוח ובהחלט ס... המשך לקרוא

yaelhar

מאוד אהבתי את הספר הזה. ג'ון בנוויל סופר אירי מוערך ביותר, כותב גם סדרת ספרי בלש תחת השם בנג'מין בלאק - (קראתי את כולם ונהניתי). פה שוב תחת שמו של בלאק הוא "מתחפש" פעם נוספת "ומשאיל" את דמותו של הבלש האלמותי פיליפ מארלו גיבורו של הסופר ריימונד צ'נדלר ויוצר עלילה חדשה "כאילו" שצ'נדלר כתב אותה. למזלי/ או שלא - אני לא יכול להשוות כיוון שאמנם שמעתי על דמותו של מארלו אך כמו שאומר הגשש "טרם הספיקותי" לקרוא אותו. לכן נותר לי רק לשפוט את הספר הזה ולדמיין האם הוא או מצליח לשחזר את דמותו של מארלו כפי שצ'נדלר כתב אותו. כיוון שמאוד נהניתי מהדמות בסיפור, מהתפניות בעלילה, מ... המשך לקרוא

רוני

"זה היה אחד מאותם ימי שלישי אחר הצהריים, בקיץ, מאלה שבהם אתה שואל את עצמך אם כדור הארץ הפסיק להסתובב. לטלפון על השולחן שלי הייתה ארשת של משהו שיודע שמסתכלים עליו. התנועה בכביש זרמה לאִטה מתחת לחלון המאובק של המשרד, ועל המדרכה פסעו בנחת כמה מהאנשים הטובים של עירנו הנחמדת, בעיקר גברים בכובעים, משוטטים בלי מטרה. הסתכלתי על אישה שעמדה בפינה של קָאוּוֶנְגָה והוליווד וחיכתה שיתחלף האור ברמזור. רגליים ארוכות, ז'קט הדוק בצבע קרם עם ריפוד בכתפיים, חצאית עיפרון כחולה כהה. גם היא חבשה כובע, דבר פצפון שנראה כמו ציפור קטנה שנחתה על השֵׂער שלה בצד הראש והתמקמה שם ב... המשך לקרוא

פרל