ביקורות ספרים על הספר חולצות אדומות

את סקאלזי הכרתי בעיקר בגלל טרילוגיית מלחמות האדם הזקן (שם מבריק), שמאוד אהבתי, אבל מיצבה לי את דמותו של סקאלזי בתור סופר אקשן בעיקר. מאוד אהבתי את הספרים ואת השדרוג לאורך שלושת הספרים (רק אקשן - אקשן עם קצת עלילה - הרבה אקשן הרבה עלילה), אבל זה בעיקר היה מין גילטי פלז'ר ממש מוצלח. רק מה, חולצות אדומות. לגלות שמי שכתב את זה הוא סקאלזי היה כמו לגלות שהאלטר אגו של מייקל ביי זה כריסטופר נולאן. לא שאני לא אוהב את ביי, זה פשוט.. שונה מידי. כי זה ספר מטא מרהיב עם כמה וכמה רבדים, שאין שום דרך להסביר בלי לתת ספויילרים נכבדים לספר. הדמויות מצויינות ועמוקות, מרגישו... המשך לקרוא

יהונה

להעביר לקטגוראית נוער צעיר או למי שמתחיל לקרא את הז'נר "מדע דמיוני", קשה לדרג אותו לא ממליץ לקוראים בוגרים המכיאים את ספרות המד"ב. מזל שטסימוב לא חי...... המשך לקרוא

avner

# אני אוהבת מדע בדיוני בגלל הרעיונות. כאשר הסיפור בידיוני – ובתנאי שאינו מעליב את האינטליגנציה של הקורא – הוא גורם לו לחשוב. הבסיס הסיפורי הרחוק מהמציאות היומיומית מאפשר לקורא(ת) לנתק את מה שהיא יודעת על ההתנהלות הקיימת ולחשוב על הרעיונות והדילמות באופן טהור. תוסיפו לכך שמדע בידיוני – לא משנה מי גיבורי הסיפור – נכתב תמיד על בני אדם ועל התנהלותם ומצאתם את מקורות העניין שלי בז'אנר. אבל רעיונות הם תנאי הכרחי אך לא מספיק. בשביל ספר טוב צריך סיפור וכתיבה טובה. סקלאזי הוגה רעיון יצירתי ומנסה לבחון אותו מכמה זוויות. הדוגמה הטובה ביותר שאני יכולה לתת ... המשך לקרוא

yaelhar

הרעיון שבסיפור הזה מאוד מקורי ומשעשע. בצידו, יש ביקורת נועזת נגד אחת מסדרות המחמד של אוהדי המד"ב. שהו צעד מאד נועז מצד סופר, אל מול קוני הספרים הפוטנציאלים שלו. לדעתי הביקורת נכונה, ומשעשע להיווכח שזה בעצם מה שגם אני חשבתי כל הזמן. לקראת אמצע הסיפור, הוא נעשה ממש מעניין, בהתאמה לחשיפת אותו רעיון המקורי (רעיון מאוד בידיוני) . אך יש קצת בעיה לסיים את הסיפור. הסופר נוקט גישה "פלורליסטית" לצורך הסיום, וזה כבר היה יותר מדי מקורי ונועז בשבילי. צלחתי רק את הסוף הראשון, היה נראה לי עדיף לשמור את הטעם הטוב של אמצע הסיפור. עדיין ממליץ לחובבי הז'אנר.... המשך לקרוא

האח הגדול

מתחיל מהסוף - הספר הוא סאטירה, וככזה הוא: א. אדיר! ב. לא מתאים לסקאלזי. ולכן כל חובב מד"ב וחובב סקאלזי שמתחיל לקרוא את הספר הזה חייב לדעת מראש שמדובר בסטירה. קראתי תרגום, ולכן אני לא יודע אם הסגנון המרושל, המוחצן, בעל שגיאות קטנות הוא מכוון, או שהמתרגם הכניס אותו. אני אניח שהסגנון מכוון, הוא חלק מהסטירה. סקאלזי צוחק על סדרות טלויזה של מד"ב (בעיקר מסע בין כוכבים ומלחמת הכוכבים) כשבדרך הוא מערב כמה יצירות (אני זיהיתי את חולית). הספר הוא מד"ב "אמיתי" - כזה שלא מדבר יותר מידי על טכנולוגיה אלא בעצם על החברה האנושית, והוא פילוסופי ואת הנקודה הזו אי אפשר לפרש בלי... המשך לקרוא

אמיר

אקדים ואומר שמעולם לא קראתי ספר מד"ב (מהז'אנר הזה), אבל איכשהו הסקירות של אלון דה אלפרט גורמות לי לקרוא ספרים שלא הייתי חושב אפילו לקרוא אותם. גם מעולם לא ראיתי מסע בין כוכבים או סטארגייט. והאמת, יכול להיות בכלל שמסע בין כוכבים זה רק התרגום של סטארגייט לעברית וזה אותו אחד בעצם. עד כדי כך אני מנותק מהז'אנר. חולצות אדומות הוא בעצם סאטירה על הספרים/סרטים האלה (למזלי, אחרת באמת לא הייתי שורד). זאת סאטירה שתקפה בעצם גם לכל סרטי האקשן למיניהם. ג'ון סקאלזי שם במרכז העלילה דווקא את הדמויות המשניות. הדמויות האלה, חסרות השם, שנהרגות רק כדי להבהיר לצופה שברוס ... המשך לקרוא

ניר אזולאי

אני אחת מאותם אנשים שמעריצים את הסדרה “מסע בין כוכבים”. אני לא מאלה שמתלבשים כמוהם והולכים לכנסים וגם לא מדברת “קלינגונית מדוברת”, אלא מהמעריצים השקטים שמכירים את הדמויות בכל הסדרות והסרטים, ופטריק סיוטארט תמיד יהיה בשבילינו קפטן ז’אן לוק פיקרד ולא פרופסור איקס. במהלך התואר הראשון בלימודי תקשורת הוכחתי שהסדרה (על כל דורותיה) הפכה למיתוס מודרני והיא למעשה סדרה חברתית ולא רק סדרת מדע בדיוני. כמו רבים מאוהבי הסדרה הזו או כל סדרות המדע בדיוני למיניהם אנחנו הצופים מכירים את החוקים: 1. הגיבורים של הסדרה אולי ייפצעו קשה אבל תמיד איכשהו ישרדו ובפ... המשך לקרוא

רובינה

**** עוברי אורח שנפגעים באופן אקראי כנזק משני (collateral damage) במלחמת כנופיות או באיזה שוד שהסתבך זה תמיד דבר נורא. אלא אם כן, כמובן, מדובר בחלק מסרט עלילתי, הנפגעים הם שחקנים, ואז הם לא באמת נפגעים, ובסיום יום הצילומים הם מסירים את האיפור וכתמי הדם המלאכותי וחוזרים הביתה לערב רגיל בהחלט. הרי בסך הכול מדובר באנשים שממלאים פונקציה תסריטאית בסרט למטרת בידור המוני. מישהו היה צריך למות, מישהו שהוא לא הגיבור הראשי אלא דמות שולית, Average Joe, סתם איזה אחד, כנראה כי ההרג שלו נדרש ליצירת האימפקט הרגשי המתאים, ולמרות שאנחנו יודעים ש"זה רק סרט" ושמדובר בשחקן ותו לא, א... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

היידה סקאלזי. עוד מוצר מבית היוצר של הסופר המוכשר הזה. למי שיודע למה לצפות אז יקבל את תמורתו. אקשן, הומור, עלילה קולחת. סגר לי את הפינה של שישי אחרי הצהריים. ... המשך לקרוא

יניב