ביקורות ספרים על הספר אִמרות משפחה

נטליה גינצבורג הייתה קודם כל סופרת איטלקייה מחוננת, אבל לא פחות מכך היא הייתה אישה מרשימה שחיה חיים מרשימים והכירה לאורך כל חייה אישים איטלקים חשובים הכרות אישית. השילוב הזה – סופרת טובה שחיה חיים מעניינים והכירה אנשים חשובים – הוא הסיבה העיקרית שבגללה "אמרות משפחה"/"לקסיקון משפחתי" הוא לדעתי מהחשובים והטובים שברומנים האוטוביוגרפיים. עם פרוץ הרשתות החברתיות ותוכניות הריאליטי לחיינו חלה עלייה מרשימה בכתיבה ובפרסום (לעיתים קרובות במימון עצמי) של ספרי אוטוביוגרפיות וספרים המשתייכים לסוגת האוטו-פיקשן הפורחת, שמשלבת בידיון עם סיפורי אישיים של חי... המשך לקרוא

zooey glass

נעזב מחוסר עניין... המשך לקרוא

רוני pery

טוב, אז לבושתי לא קראתי אף ספר של נטליה גינצבורג עד כה. אך הביקורות המשכנעות של דושקה לא הותירו לי ברירה וכשראיתי את הספר הזה בספריית ביהס העגומה והמשמימה, החלטתי לקחת אותו. (עגומה ומשמימה כי אף תלמיד לא שואל משם ספרי קריאה או קורא בה, רק אולי לצרכי בוק ריפורט). בכל מקרה מדובר כאן בגרסת "הדבר היה ככה", תוצרת איטליה. אני מבינה למה הקוראים האיטלקים התלהבו ממנו, נוסטלגיה היא דבר מלהיב וגינצבורג יודעת לכתוב, אך כקוראת ישראלית די השתעממתי. כל הקטעים הדרמטיים והמעניינים בחיי המשפחה הושמטו ונותרנו עם המון פטפטת טריויאלית וסיפורים משפחתיים חביבים פחות או יו... המשך לקרוא

שין שין

הספר עושה רושם של כמה פיסות פתקים שכתבה נטליה גינצבורג אודות תולדות משפחה אשר לופפו ביחד בסלוטייפ והוגשו למערכת ההוצאה לאור. הסיפורים יפים, השפה עשירה, הטקסטים מעניינים אבל אין 'דרייב' להמשיך ולקרוא בספר, ישנה תחושה קלה של לאות וכבדות, לא מבחינת העלילה עצמה אלא מבחינת חוסר התוכלת, חוסר הקו המנחה, רעיון שעל בסיסו נבנה שאר הסיפור. מדובר ביצירה פשוטה לקריאה, קצרה מאד וניתן לסיים אותה תוך יומיים, למעשה הייתי צריך להושיב את עצמי די בכוח כדי להמשיך לקרוא ... המשך לקרוא

עושים רוח

עזבתי באמצע. חזרה על אותם הדברים מתישה ומשעממת. מתיש.... המשך לקרוא

סבטלנה כהן

איך כותבים ביקורת על ספר שתיסכל אותי, לסופרת גדולה בעלת אישיות מרתקת כמו נטליה גינזבורג? הספר הוא בעצם אוטוביוגרפיה של משפחת לוי ( הגזע של משפחת נטליה), בעליית הפשיזם ועד סוף תקופתם. כסופרת מוכשרת, היא מציירת נפלא כל דמות, אפיזודות קצרות וחיים של משפחה מהמעמד הבינוני שהתנגדה לפשיזם ולמה שמוסוליני ייצג. במרכז עומד האב, דמות מאוד משפחתית , פטריארכלית המבטא עצמו ב..רטינות (רטנני), על כל העולם ואישתו (גם במובן הביטוי וגם על אישתו בפועל). הוא אינו בטל כמו ארצ'י בנקר ( מהסידרה "הכל נשאר במשפחה"), חוקר, פעיל ספורטיבית ופוליטית. אבל, התיאור של נטלייה מכיל מרכי... המשך לקרוא

אורי רעננה

כשאני מתחיל לקרוא ספר, כל ספר, אני מגיע עם מטען ציפיות מהכותב ומהעלילה. לעיתים מתאכזב ולעיתים מתלהב. נטליה גינצבורג מקלה על הקורא את המלאכה בכל הקשור לציפיות: כבר בפתח הדבר היא כותבת מה יש ומה אין בספר: "כתבתי רק מה שאני זוכרת. לכן, אם קוראים את הספר הזה ככרוניקה, אפשר לטעון כי יש בו אינסוף לאקונות. אף שהוא מתבסס על המציאות, אני חושבת שיש לקרוא אותו כאילו הוא רומאן: מבלי לתבוע ממנו לא יותר ולא פחות ממה שרומאן יכול להציע". הואיל והסופרת הציעה בעצמה את קנה המידה לשיפוט איכותו של הספר אנסה לדבוק בכך. הספר מתאר את קורות משפחתה של הסופרת על רקע של האירועים... המשך לקרוא

דן סתיו

לא נהניתי במיוחד מהספר. מעין רישום דקיק של קשרי משפחה ומכריהם, באיטליה בתקופת ערב ותך מלחמת העולם השניה. לצערי התיאורים עשירים בשפה ועניים בעומק הרגשי. התאכזבתי.... המשך לקרוא

איזיס ריבלין

" בבית הורי, כשהייתי נערה צעירה, וישבנו סביב השולחן, ואני או אחותי או מישהו מאחַי הפכנו כוס על המפה, או הנחנו לסכין ליפול, היה קולו של אבי מרעים: "אל תהיו לא־יוצלחים! אם הספגנו את הלחם ברוטב, היה צועק: "אל תלקקו את הצלחות! אל תשפריצו! אל תעשו כתמים!השפרצות וכתמים היו, בעיני אבי, גם הציורים המודרניים, שלא היה יכול לסבול. הוא היה אומר: "אתם לא יודעים לשבת ליד שולחן! אתם לא בני־אדם שאפשר להביא לִמקומות!והיה אומר: "אתם, עם כל ההשפרצות שלכם, אם הייתם יושבים לארוחה בבית־מלון באנגליה, תיכף־ומיד היו מסלקים אתכם. לאנגליה רחש הערכה גבוהה מאוד. היא היתה בעיניו המופת הכ... המשך לקרוא

חמדת