ביקורות ספרים על הספר השועל של יום שני
|
סיפור על משפחה בשכונה ירושלמית בשנות השישים ימים ספורים לפני מלחמת ששת הימים.
במרכז הסיפור ילדה בשם סימי שלא חוזרת הביתה מבית הספר ושוכחת לאסוף את אחיה מהגן. האבא גוייס למילואים ובהיעדרו השכנים נרתמים בחיפושים אחריה.
הספר החזיר אותי לאותם ימי תום שהדלתות היו פתוחות כמו הלב, המדינה הצעירה שקלטה בתוכה עולים חדשים ובשכונה יש מארג של כל העדות, משפחתיות ואף בדידות.
אני התענגתי על הספר הזה כי חייתי בתקופה הזו והייתי בגילה של סימי.
ממליצה.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אבא שלי אהב ללכת ברגל. אני לא יודעת למה אני כותבת את זה בעבר, אבא שלי עדיין כאן איתנו ועדיין אוהב ללכת ברגל. גם אמא שלו, שבשבילי היתה סבתא רחל, אהבה ללכת ברגל והלכה לא מעט. עד שנשברה לה הירך, אבל זה לסיפור אחר. הערפל שנכנס לראש שלי בחסות וירוס הקורונה יצר אצלי הרבה תופעות לוואי. אחת מהן היא זכרונות שוטפים על ילדות אצל סבתא, על הליכה, שלא לומר ריצה, אחריה, ברחובות ירושלמים בעלי שמות של נביאים עתיקים מהתנ"ך עד רחוב אלקנה שלא היה נביא אבל היה אבא של נביא, בואכה רחוב ירמיהו שדווקא כן היה נביא. עוד תופעת לוואי היא חודש אוגוסט עמוס במשימות ששלוש מהן נדחות ברגע ז... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
החיים כפיסת פאזל
ספרה של שולמית אברמסון, השועל של יום שני, הוא על סימי, ילדה שלפתע ללא סיבה ידועה הלכה לאיבוד. היעלמותה הפתאומית, היא הציר המרכזי עליו נעה העלילה, המתמקדת בשכונה אחת בירושלים, בתקופת ההמתנה והחרדה שקדמה למלחמת ששת הימים. האם היעלמותה קשורה לסודות מעברם של תושבי השכונה?
שכונת מגוריה של סימי, גובלת בממילא, שטח ההפקר בין ירושלים המערבית היהודית, למזרחית הערבית. שכונה שדייריה אנשים קשיי יום, או כאלה שבקשו להתרחק מהמרכז ההומה. לכל אחד מהם סוד מעברו המעיק על חייו בהווה.
כל אחת מדמויות העלילה עומדת בפני עצמה, עם נקודות השקה לסימי הילד... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שוב פעם התאכזבתי, לקחתי מהספרייה את שני הספרים שלה, מחברת המילים הקשות ואת השועל של יום שני, קראתי באילוץ למרות שהיה משעמם, ושוב פעם ארוך ומייגע אבל לפחות הסוף היה טוב. יש הרבה סופרים שכותבים מרתק אבל לא יודעים לסיים את הספר כמו שצריך, ופה המצב הפוך, ספר מייגע אבל הסוף טוב.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הימים הם ימי טרום מלחמת ששת הימים. ימי התום שלנו כמדינה צעירה, והתחושה הזו מלווה את הקורא לכל אורכו של הסיפור הזה. יש ספרים בהם הדמויות נוצרו בבירור מתוך זכרונות אישיים, כמו בספר הזה. יש להן נוכחות חזקה, הן מלאות, והן מביאות איתן משב רוח נוסטלגי של אוירה של תקופה שלמה העוטפת אותן כמו ענן המנוקד בנקודות ריח קלוש שאתה מנסה עוד ועוד לשאוף ממנו ודרכו להחיות את הזכרונות.
בשכונה ירושלמית ביום ראשון בהיר אחד נעלמת הילדה סימי ולא חוזרת הביתה מבית הספר.אחיה הקטן מיקו חיכה בגן של הגננת בת שבע לשווא. סימי לא הגיעה לאסוף אותו כפי שנהגה לעשות מדי יום. אבא של סימי... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי לקרוא את הספר וממש היה לי קשה להניח אותו. זה סך הכל יום אחד בחיים של אנשים פשוטים שמתוארים בשפה מיוחדת ורגישה.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפנינו רומן רחב יריעה, המתפרס על פני תקופות זמן ומקומות רבים בארץ ובעולם. הציר המרכזי של העלילה עובר דרך נופיה של ירושלים וסביבתה טרום מלחמת ששת הימים, כאשר הפוקוס מתמקד על חיי מספר משפחות המתגוררות בסמיכות ומתמודדות ,כל אחת בדרכה, בתלאות יום ומשקעי העבר:
-בני משפחת דיין,האב, נהג משאית זבל,המפרנס בדחק את אישתו ושני ילדיו,כאשר הבת סימי היא הגיבורה הראשית, סביבה נעות יתר הדמויות..
-ליכטמן הספר (השטן), דמות טרגית, המקפלת בתוכה תשוקות יצירה וכתיבת רומן לצד חשיפת פצעי העבר בצל השואה והאובדן יקרים לו.
-ונסה האנגלייה ,כמו נסיכה מן האגדות,הולכת שבי אחר בח... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היא כותבת טוב שלומית אברמסון
אם כי הספר סובל מכך שאינו "מהודק" מספיק
פערים גדולים לאורך הספר - הוא מתחיל לאט מתרומם יפה מאד אבל...
מסתיים בצורה מעט הזויה
חבל...... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה.
סיפור שזור על טרום מלחמת ששת הימים כשהגברים מגוייסים לצבא וביניהם יש את חיי היומיום.
יש את בלה שנישאה לדויד שהיום הוא נהג ואוסף זבל. יש להם שני ילדים הגדולה סימי שהספר סובב ביום שבו היא נעלמה עם הבלחות קדימה ואחורה בזמן, אחותה התאומה של בלה צילי.
השכן שהוא ספר וכולם קוראים לו ליכטר השטן על לא אבל בכפו, בגלל עברו בזמן השואה, מגלים שנקרא כך בלי לדעת כמו שקרה להבברבה אנשים אז שניסו רק לשרוד.
העלילה מאוד מעניינת ולא נותנת לקורא מנוח מלהפסיק.
אני מאוד ממליצה לקרוא. מירה... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לוקח לספר זמן להמריא. אמצעו לא רע, סופו די הזוי ומאכזב.
ציפיתי להרבה יותר מהסופרת שכתבה את מעשה תמר שמאוד אהבתי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשהייתי ילדה, מתישו' ביסודי, נתנו לנו לצייר את שנות האלפיים. אני זוכרת שילדים אחרים ציירו חלליות, חייזרים, ואני (לתומי??) חשבתי שלא יהיה שינוי רב. שטבע האדם לא ישתנה במהותו ומשום כך חשבתי שהשינויים יהיו מינורים: אופנה, אולי עיצוב עתידני.
כשקראתי את "השועל של יום שני" אותה תמונה של אז בבית הספר - טורים של שולחנות וכסאות עץ אל מול במה מוגבהת, שולחן המורה עם יומן הכיתה שתפס חצי ממנו ולוח שחור ואבק גירים – חזרה אלי... ומפה לשם, גם אם עדיין אין פה חלליות וחייזרים , מסתבר שלא מעט שינויים חלו כאן.
מעבר לעובדה ששלומית אברמסון מעבירה בצורה מופלאה את תחושת המקום ו... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סיפור קולח וחביב
שנת 1967, ימים ספורים לפני תחילת מלחמת ששת הימים ובשכונה בירושלים אנו לומדים להכיר משפחה - אם, אב , ושני ילדים הבת הגדולה בכיתה ד' ואחיה הצעיר בגן.
הבת היא מרכז הספר, סביבה וסביב הקשר שלה לזוג שכנים ובעיקר לאשה, לספר חובב הסיפורים שחנותו בשכונה, לחברתה מבית הספר ועוד, מסתובב כל הספר.
ברקע נמצא העבר של גיבורי הספר, מהשואה, הרקע המשפחתי וההיסטוריה שכל אחד מהם נושא עמו.
ספר שני שאני קורא של שולמית אברמסון וכמו קודמו (מחברת המילים הקשות), ספר מהנה, נקרא בשטף, ומשאיר טעם טוב
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
תוכן הספר סובל מדמויות לא הגיוניות, יחסים לא סבירים ביניהן, ישנן דמויות מעניינות - החיבור ביניהן בעייתי,
העלילה נמרחת עד כדי שיעמום ואין בה דיוק היסטורי. משהו שם לא זורם ולא נעים ובוודאי שסוף הסיפור, אליו
הפתעתי את עצמי והגעתי - ממש לא הגיוני עד הזוי (במובן הלא חיובי).... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
הציפייה מהספר לעומת תוכנו - אינה עולה בקנה אחד,
הספר מעניין אם רוצים לדעת מעט מאוד על החיים טרום מלחמת ששת הימים בממילא - שכונה בירושלים.
הדרך בה נמצאה הילדה -מאוד פתטית - כל המתח נופל בפגיעה של אנטלגנצית הקורא.
בקיצור מאכזב.
הכותבת פספסה רגע חשוב שם הייתה אמורה הילדה להתגלות ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי את הספר, בעיקר בהיותי ילדה כבת 10 ערב מלחמת ששת הימים.
בעייה אחת שהפריעה לי בספר - חוסר דיוק. בעמ' 227 דויד נוסע באוטובוס וברדיו מתנגן השיר: "שילחי לי תחתונים וגופיות...". הבעייה שהשיר נכתב רק בשנת 1973 במלחמת יום כיפור ולכן לא היה קיים במועד הרלבנטי של הספר.
זה צורם ורצוי לתקן ככל שתצא מהדורה נוספת.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא אהבתי. העלילה לא הגיונית והדמויות ממש רחוקות מהמציאות אפילו הספרותית.
אמנם השפה קולחת ואין ספק ששלומית אברמסון יודעת לכתוב. את ספרה הראשון אהבתי מאוד ולכן כגודל הציפיות - גודל האכזבה.
יש כאן אוסף של דמויות שרובן ככולן אומללות. סימי נתונה בלחץ נוראי של בדידות וצורך בחברה שבשבילה היא מוכנה לכל תעלול אכזרי וסדיסטי.
אביה נאלץ להתחתן עם אשה שפגש פעם אחת בלבד ואינו אוהב אותה. האם רק רוצה לנוח ואינה מסוגלת לאהוב את בתה סימי.
השכנים הטובים מוכנים לשמש שמרטף בעת הצורך אבל אין כל פירוט עליהם מלבד היותם שמרטפים.
השכנה הנכריה אינה יכולה לתפקד ומאז הולדת... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעניין, כרגיל שונה מספריה הקודמים של אברמסון. העלילה נפרשת על אותה תקופת זמן, אך עוקבת אחרי כמה דמויות במקביל.
לא ספר פשוט מכיוון שצריכים לזכור כל פרק על מי ומה מדובר. בסך הכול, ספר טוב ומעניין. ממליצה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
איזה ספר יפה,הפתיע אותי ובגדול.
סימי שהייתה אמורה לחזור מבית הספר עם אחיה,נעלמת.
אמה בלה מתחילה לחפש אותה בעזרת השכנים,היות ובעלה
מילאומניק קיבל צו 8 והוא מגויס,נאלצת בלה לחפש אותה ברחובות,ובין הייתר גם אצל חברתה של סימי אלה ,הבת של האישה המוזרה ,שלא אומרת שלום לאף אחד.
כל העלילה היא בערב יום כיפור.
הסופרת מגלגלת את העלילה בין העבר וההווה בצורה יצאת מן הכלל,ומבלי בכלל ללכת לאיבוד בין דמות לדמות.
זה סוג הספרים שמרגע שפותחים את עמוד הראשון אי אפשר להרפות ממנו עד העמוד האחרון,מיותר לציין שלגמתי אותו בלגימה אחת גדולה.
מומלץ.... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מלחמת ששת הימים בפתח, כל הגברים מגויסים לצבא.
גם דויד בעלה של בלה מגויס, אך ביום שהוא עולה על מדים בדרכו לבסיס בדרום, בתו נעלמת.
זהו סיפורה של שכונה ירושלמית רגילה בתקופת שנות ה-60 של מדינת ישראל.
השכונה השקטה והשלווה הזו חווה רעידת אדמה שמבשרת המלחמה, אך גם סימן טרגדיה אישית הפוקדת משפחה אחת בתוך השכונה.
בלב ירושלים, בשכונה הגובלת באזור ערבי בו השומר בגבול הוא סורי בזמנו ישנה מתיחות רבה והאם הילדה עברה את הגבול האסור? האם נחטפה ע"י ערבים? מה קרה לסימי?
העלילה שזורה בצורה יפה ונוגעת ללב.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
