ביקורות ספרים על הספר הכתרה - תיבת פנדורין #7

אני כל כך אוהבת את סדרת הספרים הזו. מזמן לא הרגשתי ככה. אני נהנית כמו ילדה מכל ספר. הסיבה שאני כותבת ביקורת דווקא על הספר השביעי היא שנכשלתי כבלשית. וזה מאוד משמח אותי. בשנים האחרונות אני בלשית ספרותית מעולה. אני יודעת מי הרוצח כבר בפרקים הראשונים. אני שמה לב לכל רמז (אני חייבת לציין שזה עובד רק בספרים. במציאות רמזים ירביצו לי בפנים עם אלת בייסבול ואני לא אשים אליהם לב) הספרים היחידים שאני לא מגלה בהם מי הפושע הם ספרים גרועים שבהם הסופר "מצניח" פושע בניגוד לראיות ולכל הגיון. בספר הזה, חשדתי בהתחלה בחוטף האמתי. אחר כך השתכנעתי מעבר לכל ספק שהוא לא החוט... המשך לקרוא

אזדרכת

שנים ספורות לאחר שעזב את מוסקבה ורוסיה, בשנת 1896, חוזר אֶראסְט פֶּטרוֹביץ' פַנְדוֹרין, כעת אזרח פרטי ולא יועץ ממלכתי, לרוסיה לקראת הכתרת קיסר חדש, הצאר ניקולאי השני. הסיבה היא שפושע בינלאומי מסוכן ואכזר מתכנן לפגוע בהכתרה ובעצם בשושלת בית רומנוב. לפנדורין חשבון פתוח עם הפושע והוא מנסה לתופסו כבר מזה זמן. סיפור מותח ומהנה, משולב באירועים היסטוריים כדרכו של בוריס אקונין, הפכפך, מפתיע ומהנה ממש עד לרגע האחרון.... המשך לקרוא

אבי

הספר כתוב בצורה כל כך טובה,פשוט תענוג רצוף.העלילה ממגנטת בצורה בלתי רגילה.לפי דעתי אחד הספרים החזקים בכל הסדרה.הציטוט שהכי נגע לליבי היה: "להיוולד בבית המלוכה זה גורל מיוחד.גורל כזה מעניק זכויות שאין דומה להן,אבל דורש גם נכונות להקריב קורבנות שאין כדוגמתם."במידה ומסתכלים אל העבר(התקופה המדוברת בספר) ויודעים מה ההיסטוריה של שושלת רומנוב המדוברת ,המשפט הזה מקבל משמעות מאוד מיוחדת בעיני.... המשך לקרוא

Sim4ik

כמה פאתטי שבגיל 35 (טוב, 36 בעוד יומיים, אבל מי סופר?) יש לך קראש על גיבור מסדרת ספרים (ועוד רוסי)? אז בסדר, זה לא קראש ברמה של זריקת חזיות על הבמה או קעקוע של שמו על הכתף, אבל אם פנדורין היה בשר ודם והיה מופיע, לגמרי הייתי משלמת 1000 ₪ לכרטיס בניגוד להופעה של ברברה סטרייסנד, גם בלחות של אוגוסט בפארק הירקון. הבנתם את הפרינציפ? שנה שלמה אני משגעת את אנשי הוצאת "עליית הגג" בשאלות לגבי הספר האחרון שאמור היה לראות אור בספטמבר. מסתבר שלמתרגם היו בעיות בריאות וההוצאה לאור נדחתה עוד ועוד. ואני? אני ח** של בן אדם. במקום לתת לבן אדם להחלים, מציקה לו בלי סוף... עד שבמאי זה ... המשך לקרוא

נתי ק.

ביקורת, כדאי שתכתב מספר ימים לאחר סיום הספר כי אז הדברים שוקעים ואפשר לבדוק מה נשאר מהספר - זכרון עמוק או מן ערפל זניח. אז אחרי מספר ימים אתן לספר ציון טוב. בעוונותי מוחי קצת התנוון מספרות מתח שכתובה בצורה בינונית ומטה כך שהקריאה בספר ה"הכתרה" היתה בשבילי כמו ללמוד שפה חדשה. כל כך הסתבכתי עם עצמי עד שהייתי צריכה לנהל רשימות כדי להבין מי נגד מי ומה בכלל רוצים ממני. בזאת הספר עשה עימי חסד - הוא פתח אותי שוב לספרות יפה ואומנותית, כזו שעטופה בשכבות קסומות של צבעים, ריחות, סגנוניות ועומק. בסופו של הספר יש מספר עמודים של פירושים ותמונות. אני אישית דילגתי ע... המשך לקרוא

ליאת

הספר השביעי בסדרת תיבת פנדורין. האחרון שתורגם, בינתיים. לא ברור מתי יוצא הבא אחריו. לא ברור איך אשרוד עד שיצא הבא אחריו. אראסט פטרוביץ פנדורין כבר בן 40. לא עוד אותו ילדון תמים בן 21 שהפציע ב"עזאזל". הוא חזק, אמיץ, חכם, הוא אוהב ומתאהב (אבל זה אף פעם לא נגמר טוב). הוא יודע להתחפש כל כך טוב כך שאפילו אמו (אילו היתה בחיים) לא היתה מזהה אותו. אבל לו אמו היתה בחיים כנראה לא היה צריך למצוא לו עבודה כ"יועץ קולגיאלי", ולעולם לא היה מגיע לפרשיות שגרמו לבוריס אקונין לכתוב עליו ספר. כן, אראסט פנדורין הוא כמעט אדם אמיתי בשבילי. אדם שאליו אפשר להתגעגע, ושאותו שמחים לראו... המשך לקרוא

מיכל

תנו לי ספר טוב בלילה שרבי וזהו, לא צריכה יותר מזה. אבל כשהספר מספר על רוסיה הצארית ומלווה בכוסית וודקה קפואה, זה כבר אושר צרוף. לא יודעת מה בתקופה ההיא ברוסיה מושך אותי כל כך. אדונים ומשרתים, שתיינים, בטלנים, אצילים נלוזים, הנשים ההסטריות התלויות לחלוטין בגברים שלהן, הכל שקוע עד צואר בסחי ורפש, רגע לפני המהפיכה הקומוניסטית. ובכל זאת, למרות כל אלו, התקופה הזו מהלכת עלי קסם. אולי כי האנשים שם, עם המדים המגוהצים ושמלות המלמלה המתנפנפות וגם אלו העוטים סחבות, הם חיים, פשוט מלאי חיים. שותים ואוהבים ובוגדים והולכים לנשפים ונלחמים על כבודם. זו הקדחתנות הרוס... המשך לקרוא

בלו-בלו

רומן מתח סביב ההכתרה של ניקולאי השני ספר נחמד... המשך לקרוא

של

פשוט מעולה ! הספר כתוב בצורה אינטיליגנטית, עשירה ומעוררת עניין. מומלץ בחום. ... המשך לקרוא

דולפין

סיימתי את הספר.דובדבן של ספר.יש עכשיו בסטימצקי עוד שני ספרים של אקונין שתורגמו ,נראה שלא אפסח עליהם.כותב נפלא ועלילה מרתקת.הדמות המספרת היא משהו מדהים ,משרת בבית המלוכה הרוסית שמספר מנקודת ראות שלו את הסיפור,ו"על הדרך" נותן לנו מושג או שניים בנפתולי משפחות המלוכה והאצולה ,ושל המשפחות המשרתות אותם ,נהניתי. ממליצה לקרוא.... המשך לקרוא

מתי

רק בקצרה על הספר השביעי בסדרת הבלש פנדורין; אולי הספר הטוב ביותר מכל שבעת הספרים בסדרה, מומלץ לקרוא לפי סדר יציאת הספרים.... המשך לקרוא

Kadugen

יוצא מן הכלל, פשוט יוצא מן הכלל! כתוב בתקציר שאקונין הושפע מווילקי קולינס, ועם כמה שאהבתי את הספרים שלו ("אבן הירח", "האישה בלבן"), לדעתי אקונין עבר אותו בהרבה בספר הזה. הוא גאון. ולגבי ההשוואה ל"שרלוק הולמס" הנהדר של ארתור קונאן דויל: אני בהחלט רואה דמיון גדול, זה מזכיר מאוד את הסיפור על מוריארטי. אני לא אשכח את הספר הזה הרבה זמן.... המשך לקרוא

Talu

בבית היו 19 שעוני אורלוגין ושעוני קיר וכל אחד הראה שעה שונה.הוא גמר אומר לכוונם בעצמו - עניין כזה דורש אחריות ודיוק. לקראת הכתרת הצאר במוסקבה,דוד הצאר מסנט פטסבורג מגיע עם פמלייתו וכמובן רב המשרתים שמנצח על כולם. הוא נדהם מהבית הקטן שארגנו לו (18 חדרים),שאין טבח מיוחד למשרתים ומאנשים שמעיזים לפנות אליו בשמו הפרטי. עד שהלה מצליח לארגן את הפמלייה נחטף הבן הקטן ומופיע פנדורין. מכאן אקונין סוחף אותנו לנסיכות מאוהבות לרוצח בלי יד למועדונים מפוקפקים ,גנבים ,תכשיטי הקיסרית כשעל הכל מאפיל המאבק בין פנדורין לרשויות המקומיות. עוד מעדן על המאה ה -19 מבית היו... המשך לקרוא

הנסיך הקטן

פנדורין היקר, למה לא התוודעת אלי קודם? מילא אני, שלא מצאתי אותך בין מאות אלפי כותרים, אבל אתה? בכל פעם שנכנסתי לחנויות יכולת לרמז לי משהו, ברוסית, באנגלית, בצרפתית, "קחי אותי ולא תתאכזבי..." ואכן, אמנם זה הספר האחרון בסדרה, אבל לעולם לא מאוחר מדי לרכוש את הספרים הקודמים ולהתענג. הספר הכתרה עוסק בחידה בלשית בדיונית מימי הכתרתו של ניקולאי השני, קיסר רוסיה ב-1896. בסיפור מעורבות דמויות אמיתיות, דמויות בדיוניות המחליפות דמויות היסטוריות, ודמויות דמיוניות לחלוטין. כולן משובצות בסיפור המקסים הזה כמו אבני החן בתכשיטי הקיסרית. בהומור דק וסתיאור שנון, טווה בו... המשך לקרוא

אפרתי

**** אין מים זורמים, אין סלולרי, ג'י.פי.אס., בדיקות ד.נ.א., אין חשמל בבתים, אין טלוויזיה או רדיו, אין אינטרנט, אין מכוניות, אין מחשבים, אין אסלות, אין נעלי נייק-אייר עם בועת הליום. אבל יש כרכרות, פגיונות, כרוזים, שמועות, רומנים חשאיים, מועדונים סאדים-מאזוכים, אקדחים תופיים, מעמדות, פושעים ערמומיים בעלי יד אחת, שמלות מלמלה, נשפים, שושלות, מחתרות, פאות לחיים עבותות, דודניות ותחתוניות, יורשי עצר, רבי משרתים, בורדלים, רוכלים, בתי מרחץ, עגלונים, קבצנים מחופשים, יועצים ממלכתיים, סוסים אבירים, שומות, קופייקות, אוצרות כתר... ויש כבוד, הוד, וחן אינסופי. אח, אקונין ... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט