ביקורות ספרים על הספר ואולי לא היו
|
קורותיו של זוג צעיר (יתכן גירסה בדיונית של הורי המחברת) בתל אביב של העשור לפני קום המדינה.
סידי ומיקי מתגעגעים לעיירת מוצאם ברומניה, מתמודדים עם קשיי פרנסה, מתיידדים עם כמה וכמה אחרים ששותפים למצבם ולדאגותיהם.
ובכן נושא מעניין: יש. תיאורים ססגוניים של תל אביב דאז: יש. מה חסר? עלילה. אמנם דברים קורים לסידי ולמיקי ויש סיפורי רקע, מעניינים לרוב, על ידידיהם. אבל אין קשט עלילתית — מתח מתפתח, שיא, רזולוציה — לספר ככלל.
בעצם אין כל פסול בזה. רק, לא מה שאני, אישית, מצפה מרומן. אולי אחרים ייהנו יותר.... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
את הספר הזה התחלתי לקרוא בתקופת החגים, למרות שקניתי אותו לפני 8 שנים לא נגעתי בו עד שמצאתי אותו, קניתי אותו באחד מהחנויות הגדולות בתל-אביב.
הסיפור מגולל את סיפור של זוג שעולה ממזרח באירופה בשנות ה30, ומתאר את חייהם בארץ ישראל בעיקר בתל-אביב, כמובן שיש התייחסות גורפת לעיתונות בתל-אביב, אותה תקופה.ספר חמוד, אבל לא יותר תחילתו שיעממה עד שהגעתי לאמצע שלו,מאוד נונשלנטי מתאים בעיקר למטיילים או לאנשים החוקרים את תל-אביב, ורוצים להיזכר בנוסטלגיה הישנה. זה לגמרי ספר שנועד להיזכר ב100 השנה לתל-אביב,תל-אביבים הספר בשבילכם, ואם לא אז לרודפי נוסטלגיה ישראלית.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהדר.
כבר זמן רב לא חשתי תחושה כזו: "שלא ייגמר לי הספר...".
תל אביב שבין 1936- 1945/6, חייהם של העולים החדשים שלפני המלחמה, מרומניה הונגריה פולין ושאר מדינות מזרח אירופה, שעלו מתוך תחושת ציונות, והיו מוכנים לשלם עבור האידאולוגיה הציונית.
שולמית לפיד מעמידה לפנינו שני סוגי אנשים:
הדמויות הספרותיות פרי דמיונה ויצירתה, הנאבקות בצניעות מדהימה, עם חיי היום יום הלא קלים, עם החדשות מאירופה והמפגש עם הניצולים.
והדמויות האמיתיות שחיו אז של סופרים, שחקנים, מנגנים, בתי ספר לריקוד, בתי קפה ועוד...
אני מניח שהתל אביבים בגילאי ה 65-70 ייהנו פי כמה בשל היכרותם עם המקומ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפה ונוגה המתאר את תל אביב בימיה הראשונים. הכתיבה יפה כתמיד בספריה של שלומית לפיד.
לצערי משהו בספר היה די "פרווה" לא הצליח לרגש אותי עד הסוף וליצור חיבור רגשי לדמויות.
חבל שהסופרת לא המשיכה לתאר את המשך חייהם של הזוג בסוף הספר. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ואולי לא היו מאת שולמית לפיד
בספרה "ואולי לא היו" מביאה אותנו הסופרת לתל-אביב של שנות 1934, שנה בה עלו ממזרח אירופה יהודים צעירים שכל מטרתם לבנות את ארץ ישראל.
הסופרת מחזירה אותנו לתקופה בה המטבע היה מיל וגרוש וביצה נמכרה על ידי "תנובה" ב-12 מיל. תל-אביב הייתה תוססת. בתי קפה לאין ספור: גינתי, פילץ, סמדר, סבוי ועוד, בלווית מוסיקה לריקודים וזמרים ממיטב השירים. בתי קולנוע עדן, גן-רינה ואחד-העם בו הוקרן "עלי בבא". תיאטראות "המטאטא", "הקומקום", "אוהל שם" שהוצג בו "החייל האמיץ שווייק", בכיכוב מאיר מרגלית שהסופרת מתארת: "איש קטן, ממש כלום, פרצוף מעוך, קירח. הפה? גרשי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שולמית לפיד נולדה ב"דיוק" (ולא במקרה) בשנה בה עוסק בספר.
יצאתי מקריאת הספר די מאוכזב.
צורת הכתיבה, מזכירה מתנה קטנה שעטופה בשכבות של עטיפות - פותחים בהתלהבות ולפעמים מתאכזבים.
ציפיתי ליותר.
נכון שנעשתה כאן עבודה איסוף לא קטנה וליקוט של מושגים כולל כתיבת הפענוח שלהם עם * בשולי הדף.
זהו בעצם אמור להיות ספר המייצג תקופה.אבל לא התרשמתי ,לא התרגשתי, ולא נותר לי טעם של עוד.
אפשר בקלות להפוך את הספר ל"אנציקלופדיה" של מושגים ורעיונות משנות ה-30.ולא יותר.
לא ממליץ לקרוא אותו.נראה לי ספר מוזמן עם דמיוות חסרות עומק...וכח משיכה.הסיפור קטוע וגם הסוף חסר לי .
ו... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יופי של סיפור על ימיה הראשונים של תל-אביב. מעוגן ברחובות העיר ובדמויות שפעלו בה - מה שהופך אותו לאמיתי ומשכנע.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
סיפור פשוט על תל אביב העיר הקטנה המתפתחת, על ארץ ישראל כמה שנים לפני מלחמת העולם השנייה, ובמיוחד על זוג צעיר, לאה ומיקי שמגיעים ממזרח אירופה לארץ חדשה - ארץ ישראל.
הרצון להיות עובד כפיים ולבנות את הארץ, מצוקת העבודה והעוני, ההווי המיוחד שמתפתח בעיר הצעירה והתוססת תל אביב (הווי שממשיך ומתפתח עד ימינו אלה - כשמונים שנה מאוחר יותר מתחילת הסיפור), כולם מתוארים בספר קליל שנקרא בשטף.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש ספרים שפשוט תופסים אותך ברגע ויש כאלה שלוקחים קצת זמן. הספר הזה משתייך לקטגוריה השנייה.
סידי ומיקי עולים מטרנסילבניה בשנות השלושים ומגיעים בסופו של דבר לתל אביב. מיקי, אידיאליסט ממשפחת רבנים מיוחסת, מעוניין לבנות ולהבנות ומחפש עבודות בנייה. סידי מגדלת את שושנה ועובדת בעבודות מזדמנות. שניהם הגיעו לארץ להגשים את האידיאלים ונתקלים בסוג של ניפוץ חלומות. הספר עוסק בהם ובחבריהם, אבל בעיקר בתל אביב של שנות השלושים, שכבר אז כנראה הייתה סוג של בועה...... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שיקוף מופלא של תל אביב הצעירה. הסופרת המנוסה מצליחה להעביר את תחושות החלוציות של תל אביב הצעירה יחד עם רגשות האשם והגעגועים למשפחה עם זחילת רסיסי המידע על זוועות השואה, ותחושת העננות הנוצרת ומעיבה על המשך חיי השגרה של העיר, שעד אז היתה מנוכרת למה שנעשה בקרב יהודי אירופה, למרות זרם הפליטים המגיע אליה בתום המלחמה. הקורא מצטרף לעשור גורלי של גיבורי הספר לאה (סידי)ומיקי וממש חי איתם את עיצוב דמותם והשתנותם לאור המטמורפוזה שעוברת על כל החברה הישראלית שמורכבת מאנשי העליה השלישית שהקדימו להגר ארצה בטרם השואה ולעשות ריסטרט בחייהם. אהבתי לקורא ונסחפתי..... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר יפה המתאר את תחילתה של העיר תל אביב, בתחילת הספר קשה להתחבר לסיפור, לא קולח מספיק,
אך בהמשך זה משתפר וזורם..
סך הכל ספר יפה. הסופרת בכשרונה מאפשרת לנו לחוות לרגע קט את תקופת שנות השלושים והארבעים במדינה. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יותר סקיצה לספר מאשר ספר שלם. הדמויות רדודות, האירועים המתוארים חסרים רצף. עוד ספר של שולמית לפיד הרחוק שנות אור מ"גיא אוני".... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אם הייתי צריך להאניש את הספר הייתי מכנה אותו "טוב לב" - אוירת הספר טובה, גם שמתוארים קשיים, תהפוכות גורל (וזאת למרות שתקופת הספר היא השואה...). וזו אינה מגרעה. התקופה האפלה היא רקע לחיי הדמויות בארץ, שלמרות הקושי והכאב מתפקדים היטב ומשדרים אופטימיות.
האנשים המתוארים בו הם טובים, ואלה שלא, הסופרת לא מפרטת אודותם ולא מעמיקה בעלילותיהם.
ספר שנעים לקרוא אותו.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חשיבותו של הספר הזה היא בכך שהוא נותן משהו מהטעם והניחוח של מה שנקרא "הישוב" בתקופת המנדט הבריטי - ואין לזלזל בכך. נעשה פה שימוש בשמות אמיתיים של מקומות ואנשים ומהבחינה הזו זה די מעניין. אלא שהסיפור עצמו איננו "משהו"... דמותה של גיבורת הסיפור היא די חד-ממדית והיא "יותר מדי רגילה". קורים לגיבורי הסיפור בדיוק אותם דברים שקרו לעשרות אלפי עולים אחרים לארץ ישראל באותה תקופה...
העניינים שעליהם מספר הסיפור הם די שוליים. ואפילו המבט ההיסטורי המעניין כשלעצמו יוצא בסופו של דבר די מבולבל
אנחנו עוברים בסיפור משנה לשנה ממש בלי להרגיש כולל פרוץ מלחמת העולם השנייה... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
- יפה מאוד (עדה ב.)
- מעניין למדי (אורה פ.)
- חלק מהסיפורים ידוע, מעניין (שולה ג.)
- טוב! (דוב ו.)
- פחות (מרים)
- לא כל כך עניין אותי (מרים ש.)
- מאוד מצא חן: כתוב כל כך טוב! (רחל ל.)
- ספר טוב, קליל, לא כבד (דפנה)
- מעניין: על שנות ה-30 וה-40 בארץ. אני אוהב את שולמית לפיד. (חיים פ.)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
עד אשר צללתי לנבכי העלילה לקח לי זמן אך משנכנסתי התאהבתי. אהבתי לקרוא על ההתפתחות של מיקי ולאה ,ההתפתחות של העיר העברית התרבות השפה הביגוד הבילוי של שעות הפנאי התמונות וכד. העצב שלאחר המלחמה התאחדות המשפחות החלקיות הפשע המתהווה או המיובא וכד. אהבתי... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
התרגשתי מאוד בקריאת הספר. הדהים אותי לקרוא על תל אביב בחיתוליה שהייתה למעשה עיר של צעירים, ללא משפחות,מאוכלסת באידיאולוגים או פליטים, ערב רב של שפות ותרבויות. קצת כמו תל אביב של היום אבל כל כך שונה. הספר מגולל את סיפורם של זוג צעיר שעלה לארץ מהונגריה טרם פרוץ המלחמה לישראל ממניעים ציוניים. בארץ מצאו את עצמם מסיבות אלו ואחרות בתל אביב. הספר מתאר את המאבק בין האידיאולוגיה החלוצית לצורך הבסיסי להתקיים ולהשאיר את האידיאולגיה קצת מאחורה. בין דפי הספר מגולל סיפורם היפה של הזוג הצעיר ביתם הקטנה ומכריהם ובעיקר הצלחתי לחוש את הנואשות של הדמויות להיטמע, לה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאת: פרופ' עמיה ליבליך
.....
"זהו מסע אחר, בלי לעזוב את ספת הבית. לזה הייתי קוראת הרחבת הנפש. אבל לפעמים מחזיר אלינו ספר פרקים כמוסים מהאוטוביוגרפיה שלנו שלא זכרנו. ממש ממלא חורים בסיפור האישי, נניח השלמת הנפש, אולי הטלאת הנפש. זוהי חווית קריאה מהפנטת, כאשר ספר נותן קול למחשבותינו ומילים לזיכרונותינו, או כשהוא עונה לשאלותינו שנותרו ללא מענה, ללא משיב. אנו מרגישים תגובה מעין "ואוו, בדיוק כך זה היה אצלי, בביתי, כנראה!" זה בדיוק מה שקרה לי בספר שלפנינו.
לספרה של שולמית לפיד אין בעצם עלילה. כולו פרקי הווי של העולים החדשים בתל אביב של סוף שנות השלושים ושנות ה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשבאירופה משתוללת החיה הנאצית, אלה שהשכילו לברוח ממנה מנסים לשרוד בתל אביב הצעירה
אני אוהבת את כתיבתה של שולמית לפיד אך לא נותרתי עם ה"וואו" של גיא אוני. יש הרגשה של כתיבה מתונה יותר, מעין מי מנוחות כזה, יומיומיות שכזו שלא כ"כ מעוררת רגשות ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה. ספר ראשון שאני קוראת של שולמית לפיד.
אני אישת אוהבת ספרים על סיפורים מתקופת קום המדינה.
הספר מספר בעצם על סידי ומיקי זוג שעולה לארץ בתחילת שנות השלושים.
הם בעצם מגיעים לתל-אביב הנבנית וחייהם כמו של הרבה עולים מאוד קשים.
מי שאין לו פנקס אדום קשה לו למצוא עבודה.
סידי מצליחה מכל דבר קטן לנצל עמ"נ להביא אוכל לבית, יש להם ילדה קטנה וסידי לא מוכנה שלא יהיה לה במה להאכילה, אבל היא מצליחה כל הזמן להמציא.
בנוסף ישנם כל השמועות על המלחמה באירופה ועל זוועות, והאין ידיעה גם מקשה על החיים.
בכל מקרה אני מאוד ממליצה על הספר. אני אנסה עוד ספרים מפרי עטה.
מ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הייתי צריכה לסגור אותו.
הדמויות לא עניינו אותי, לא הזדהתי ולא התעניינתי יותר מידי בסיפורים ובבחייהן. השנים האלו של תל אביב ואנשיה לא באמת עושים לי את זה, אני נהנת יותר מסיפורים על ירושלים או המעברות בקופה הזו וזה היה עוד ספר על אנשים שנמלטו לפני שמלחמת העולם השניה תפסה אותם, על תלושי מזון וישראל שרק התחילה.
כן כן, אני יודעת- פיספסתי את העיקרון- כך נראו חייהם ואין צורך בעלילה יוצאת דופן כדי המחיש.
נשארת איתנה בעמדתי- מפני שלא היתה לי בעיה לסגור אותו ולהתחיל וגם לסיים ספרים אחרים ואז לחזור, לקרוא עוד שני דפים, להשתעמם וללכת לישון בקלות.
יש לתל אביב את ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש משהו מאד חזק כשקוראים את הספר של שולמית לפיד על חיי משפחה בתל אביב של אמצע שנות ה-30 ועד מחצית שנות ה-40 של המאה ה-20.
ביד אומן מתארת באוטנטיות רבה שולמית לפיד את קורותיהם של לאה (לשעבר סידי), ילידת כפר בהונגריה עם בעלה מיקי שעלו לארץ לקיום חיי פועלים בשנת 1934 , כשברקע הפשיזם המתחזק באירופה וההתנכלויות ליהודים בגרמניה.
השניים מגיעים לתל אביב של אחרי הפרעות ומתקשים במציאת עבודה ורעב מלווה אותם בדאגתם לילדתם שושנה.
לצד מצבן המפשחתי מתוארת תל אביב (כבר אז היא הייתה מדינת תל אביב) כמרכז תרבותי, בו נדרשים תושביה לדבר עברית, בו רואים הצגות של המטאטא, יוצאי... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשראיתי את הספר אצל חברתי אמרתי לה מיד כשהיא מסיימת אני רוצה את הספר. פתחתי את הספר גלשתי לדפים הראשונים ואחרי זמן קצר סגרתי אותו. הרגשתי כאילו לא התחברתי לספר. למחרת לא הפסקתי לחשוב על הדמויות, על סידי, על מיקי, על שושנה, מה קורה להם? מה איתם?
חיכתי שהלילה ירד שאוכל להמשיך ולקרוא ומאותו רגע לא יכולתי להניח את הספר מידי. הרגשתי כאילו אני שם רואה את תל אביב נבנית, את תל אביב מתפתחת, חברה של סידי ומיקי, כאילו סידי מספרת לי את סיפורה. הייתי חלק בלתי נפרד מהם והכל בזכות כתיבתה של שלומית לפיד, כתיבה המאפשרת לקורא להיות חלק, להיות שם..
חובה לקריאה. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר ליודעי ח"ן
נתחיל בשבחים.
שולמית לפיד כותבת יפה ואני אוהב את כתיבתה.
לכן הסיפור על תל אביב מציג צפיפות ודחיסות, הן של אנשים והן של בעיות כלכליות ואידאולוגיות.
הסיפור מציג גם את משפחת לפיד ובמאזכר את טומי(מיקי בספר) האב בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת.
הבעיה היא הדחיסות בשמות מפורסמים ומקומות שאינם מוסיפים לסיפור אלא אמצעי להזכיר לאנשים שמכירים או נתקלו בהם.
אין תחושה כי בעקבות זאת מישהו רואה וחש את כיכר מוגרבי או אפילו כסית. הקריאה בספר נתנה לי הרגשה של בהילות לדחוס שמות ומקומות כי ...לא יודע למה.אולי כי המחברת קראה עליהם בעיתוני התקופה ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מ"גיא -אוני "של ש.לפיד -המרתק ,שהשאיר בי כקוראת וכאשה
כוויות תודעתיות היסטוריות ופמיניסטיות-הספר הנוכחי הזה
אינו מעניק כל חווית קריאה.רק אוושה חיוורת ,אנמית לאותה
תקופה היסטורית בא"י- שנות ה-30 של העיר ת"א.
העיר הפועלית שבה מנסה דור צעיר שבא משם, מעבר לים
ממזרח אירופה,לממש את האידאליים הציוניים בעבודה ובחיי
הזוגיות שלהם ונתקל במציאות חיים קשה.ללא השתייכות
פוליטית מתאימה {אם אין פנקס אדום דהיינו אין השתייכות
מפלגתית מתאימה}אין עבודה, המגשימה את החלום הציוני
להיות פועל ולבנות את הארץ.וללא עבודה -באים הרעב
הפיזי,העוני המחפיר,והתסכ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
