ביקורות ספרים על הספר זיכרונותיה של נערה מחונכת
|
צריך להיות מעריץ או לפחות מעריך מאד של סימון דה בובואר כדי ליהנות ממש מן הספר, אלא אם את.ה פרנקופיל.ית.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אוטוביוגרפיה של הסופרת בשנות ילדותה, נערותה ובחרותה עד לגיל 20. ספר ראשון של בובאר שאני קורא ובהחלט השאיר טעם של עוד.
אין לי משיכה חזקה לספרות הצרפתית אבל עניין אותי לקרוא על הווי החיים בצרפת בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
בובואר מתארת את החברה הצרפתית במחצית הראשונה של המאה העשרים כשמרנית וקנאית. לאורך כל הספר היא מספרת על ההתמודדויות שלה כנגד השמרנות והקנאות, כנגד הדת ובעד חופש הביטוי. הדיון בנקודות אלו חוזר על עצמו פעמים רבות לאורך הסיפור וזו הסיבה היחידה בגללה נתתי 4 כוכבים בלבד.
לעיתים אני שואל את עצמי כיצד היא זכרה כל כך הרבה מידע מפורט על אי... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זיכרונותיה של נערה מחונכת זו למעשה הביוגרפיה של סימון דה-בובואר ב-20 שנותיה הראשונות לחייה. זו עובדה. מה מקפלים זיכרונותיה של סופרת, פילוסופית, פמיניסטית ומסאית מפורסמת זו?
אוסיף עוד עובדה ואומר שזה ספר מופת, כתוב לעילא.
דה-בובואר נולדה ב-1908 בפריז. כבר בצעירותה תחווה את מלחמת העולם הראשונה ובהיותה בת 10, לפני ובעיקר אחרי, היא מתחנכת כמקובל אצל בנות מעמדה, ע"י נזירות. זה אמנם מקובל, אבל מבחינת דה-בובואר חונק. גם כשאינה בבית הספר, אביה ואמה יודעים על כל העובר עליה, מאוחר יותר אף פותחים מכתביה האישיים, שוב כמקובל, ולא מרשים לה שום יציאה מהבית כך סתם, אינם מת... המשך לקרוא
35 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
""אישה אינה נולדת אישה אלא נעשית אישה", קובע המשפט המפורסם מ"המין השני". נדמה ש"זכרונותיה של נערה מחונכת מנסה להעביר מסר דומה, אך אישי יותר. הוא אומר, מעבד לשורות: סימון דה בובואר אינה נולדת סימון דה בובואר, אלא נעשית כזאת."
כך פתח עירן דורפמן את ה"אחרית דבר" שהוסיף לספר "זכרונותיה של נערה מחונכת", וגנב לי את מילות הפתיחה לסקירה שלי.
המשפט המצוטט בראש הדברים הוא אולי המשפט המפורסם ביותר של סימון דה בובואר.
למעשה, בטרם התחלתי לקרוא את הספר, המשפט ההוא והקשר המפורסם בין דה בובואר לסארטר, היוו את רוב הידע שלי על סימון דה בובואר.
מצחיק קצת להכיר פילוסופית ו... המשך לקרוא
21 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בדרך כלל אני לא קורא ביוגרפיות, אבל משהו באוטוביוגרפיה (החלקית, הרי היא מתעסקת רק בתקופת הילדות והנעורים) של דה-בובואר משך אותי מיד. לקחתי את הספר ליד וכבר בעמודים הראשונים הרגשתי שיש ביננו חיבור אמיתי!
דה-בובואר כותבת בשפה יפהפיה ועשירה את מה שניתן להגדיר כ"יומנה של חנונית". מילדותה היתה ילדה חמורת סבר, שלא הסתפקה באמיתות הלעוסות שקיבלה מהוריה ומהנזירות בבית הספר ולמעשה יצאה לחיים של חיפוש אחר האמת. את החיפוש הזה עשתה באמצעות ספרים. עוד ועוד ספרים.
מאוחר יותר, בנעוריה, קיבלה החלטה מורכבת ביותר לזמנה ונרשמה ללימודי פילוסופיה, שם חיפושיה אחר האמת נ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סימון הבוגרת לוקחת אותנו לטיול בילדותה ונעוריה.
למרות שיש לה דברים נוקבים ודרך נוקבת לדבר על מעמד האישה ואופן השעתוק של "תפקיד האישה" בחברה בת זמנה - היא נוהגת עדינות בילדותה ומציירת את בית משפחתה בצבעים רכים, חמים ואוהבים.
יחד עם זאת אנחנו חווים איתה את ההתבגרות האיטית, ההתפכחות מ"מושלמות" המסגרת המשפחתית ומרד הנעורים עצמו. כמו מגלים לאט לאט כיצד בתהליך עדין של חיפוש אחר האמת גיבשה סימון את עמדתה בעולם והפכה לדמות מרכזית במערך לשחרור האישה.
ההתנתקות האיטית הזו מהעולם שהכירה אל דרכה האינדיווידואלית שעליה לסלול בעצמה, מתוארת במלוא סערת הרגשות... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זיכרונותיה של נערה מחונכת הוא לכאורה אוטוביוגרפיה. אני אומרת 'לכאורה' באופן לא כל כך מכובד כלפי רשימת הז'אנרים שקיימת בחוג לספרות, כי שם הוא בטח מוגדר כך, בלי סימני שאלה, לכאורות או נדמה לי.
אבל מכיוון שכבר עברו עלי כמה שנים ראויות וטובות מחוץ לכתלי החוג לספרות, ארשה לעצמי גם לנמק. דה-בובואר לוקחת אותנו יד ביד, או יותר נכון - הרבה יותר עמוק ממגע לחיצת היד, אל תוך נבכיה של תקופה, של תהליך אישי, של צמיחה, של מפגש, של יומן קריאה שהופך לדרך חיים, לבחירות ביומיום ולהשפעה על חיינו עד היום. שכן, מה שלא יהיה, גם אם את או אתה חיים במבנה המשפחה הכי מסורתית של ימי הבי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טרחני כבד ומעצבן,
אבל כתוב כל-כך טוב והתוכן מעניין ממש, שזה בהחלט שווה את זה.
היתה דרושה כאן עבודת עריכה טובה יותר ועדיין ממליצה בחום רב.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה אפשר לומר על האישה הנפלאה הזו, סימון? מה אפשר לומר עליה שיתאר בצורה מדויקת את האינטליגנציה הרגשית בה בורכה בכתיבתה?
מדובר בספר אשר מתאר בסך הכול פיסת מידע על אישה אחת בתקופה אחת מנקודת מבט אחת ויחידה. הסיפור ממפה את העולם מתוך גוף אחד ונפש אחת. למזלי הרב, מדובר בנפש מורכבת, מעניינת ומלאת תכנים. מתארת בצורה יוצאת מן הכלל את ההתפתחות הפסיכולוגית של האדם בכלל, ושלה בפרט, כל זה בקונטקסט של התקופה שבין שתי מלחמות עולם.
מתארת את הרחובות, הבעות הפנים של האנשים, הלבוש המקובל, הספרות המקובלת, מה התכנים שנלמדו בבתי הספר, ועל מה חשב אביה או אמה על אה ודה. כל א... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מודה שלא היה לי קל לצלול לתוך הספר הזה. מאה או יותר עמודים ראשונים נתפשו אצלי כ "חפירה". אישה כותבת על ילדותה מנתחת ומסבירה כל מעשה וכל מחשבה כאשה מלומדת. אני התקשיתי להתחבר לזה. אבל נסיוני בקריאה למד אותי סבלנות והתמדה ובדרך כלל אני יוצאת נשכרת וכך גם הפעם. ככל שהפרקים התקדמו עם שנותיה של סימון ד.ב. כך נעשה יותר מענין. אין ספק שאופיה המיוחד והתובנות אליהן הגיעה וישמה בחייה משפיעים כיום על תפישתנו את מקומה של האשה ומשמעות הנשיות, אין צורך שארחיב בזה כי נכתב על כך ונאמר הרבה מאד. הספר נכתב כיומן מנותח ומכאן תחושת ה"חפירה" אבל כך כניראה התנהלו ימיה ש... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוטוביוגרפיה של אחת הנשים המשפיעות ביותר על המאה ה-20 שנכתבה בגיל 55. דה בובואר סוקרת את חייה באמצעות שנינות, חוכמה ויכולת ניתוח מרהיבה ומעניקה לנו הקוראים את היכולת להבין כיצד מתבגשת דמותה של הסופרת-פילוסופית פימניסטית בין שתי מלחמות העולם בפריז.
בין השאר היא מדברת על הוריה, חבריה והספרים שקראה ועיצבו את תפיסת עולמה. סיפור מרתק המספור על אישה מדהימה ע"י אישה מדהימה. ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
