ביקורות ספרים על הספר ילדי הכאוס

החזיר אותי בציר הזמן 45 שנים לאחור. כתיבה שנונה ותיאור מדויק של הוויית החייל הפשוט. זה שרוצה לישון, לזי.., לבלות ולבלוע את החיים. מי שעבר בעמדת השמירה בשירותו הצבאי יכול לרענן דרך הסיפור את הזיכרונות מאותם ימים, את היפים ואת הפחות יפים. קראתי בשקיקה.... המשך לקרוא

שמשון

**** גאה להיות הראשון שמעניק לספר הזה כוכב בודד (לאחר קריאה של חצי מהספר, פחות או יותר). עונה באופן הדוק להגדרה "בזבוז של זמן". אבל לא ככה, בלי להסביר. הנה אחת הפסקאות שכתובות על אחורי הכריכה, בתוספת ההסבר הסימולטני שלי: בתצרף אנושי נדיר של דמויות ומצבים ערב-רב של דמויות סטריאוטיפיות בגובה דשא ובעובי של בריסטול, בלי שום קשר לעלילה אלא בעיקר למצבים. מי הרביץ למי (הגרוזיני לפנקיסט השמאלני) ולמה (כי הוא רוסי - סליחה, גרוזיני, והוא שונא שמאלנים, מה ז'תומרת "למה"?). והם בצבא, כל אחד וסיבותיו, מעשנים חום או ירוק, אוכלים זין מהמפקדים ורוצים להתפרק. כה ע... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

"נו", חשבתי לעצמי. "עוד אחד שרוצה לספר לי משהו שלא ידעתי על צה"ל". וההפתעה אכן הייתה גדולה. לא, הספר לא סיפר לי דברים שלא ידעתי על צה"ל, לעומת זאת הוא מסביר בצורה נהדרת המון דברים על החברה הישראלית. רוצים לדעת מי הם האנשים האלה עליהם אתם קוראים לפעמים, שבשעה 3 בלילה דקרו מישהו מחוץ למועדון בדרך פ"ת? רוצים לדעת למה הם עושים זאת? רוצים לדעת מי הם אלפי חסרי השמות והפנים המסתתרים מאחרי השורות הלקוניות של "חשד להתעללות של חיילי צה"ל בפלשתינאים"? אני לא שמאלני ואני לא ימני, אבל הספר הזה ממחיש בצורה מצויינת את מה שקורה למי ששירת בשטחים, שלא לדבר על מה שקורה למי שמ... המשך לקרוא

ליאור

קריאה על העולם הזה של הלוחמים בצה"ל תמיד מושכת אותי (בתור סוג של ג'ובניקית...) אין ספק שיש בספר הרבה אמירות ותאורים בוטים..אבל לפי דעתי יש להם תרומה אדירה לאותנטיות שלו, הסיפור אמין ומציאותי מאוד. (אהבתי נורא את סוף הספר, את הפרק האחרון...הוא היה מדויק כל כך ) מומלץ בחום :)... המשך לקרוא

דנה

'ילדי הכאוס' הוא ספר ששמו הולם אותו, אולי מכיוון שנראה שהוא שם לעצמו למטרה לגולל בין דפיו מציאות שאינה מרובעת, רחוקה מלהיות בורגנית ומסודרת, לא בוחלת בחציית גבולות ושבירת חוקים – מציאות שבה הכל אפשרי. המציאות הזו מתוארת בעזרת סיפוריהן של מספר רב של דמויות, רובן פורקות עול, שהמכנה המשותף הבולט ביותר שלהן הוא צבא הגנה לישראל. קראתי כבר כמה וכמה ספרים שעסקו בצבא ושההתמקדות שלהם היתה בשירות קרבי ובתוהו ובוהו שנראה שלעתים מאפיין אותו; המסר העיקרי הוא כמעט תמיד הטענה שההגיון והמוסר נעצרים בש.ג., שטירונות ושעיתות מלחמה ניתן לתאר רק כשטח הפקר בו אין חוקי... המשך לקרוא

עתליה

קצר,מצחיק, אבל בוטה מידי. ... המשך לקרוא

alexandra_pl

קשה לעיכול בתחילה, רציתי לזרוק את הספר לכל הרוחות. יש בו אמירות מקוממות, ופגיעה כמעט בכל ערך שגדלתי עליו ואני מאמין בו. בהמשך, התחלתי להכנס לראש של גיבורי הסיפור. ולהבין מעט יותר, ואפילו להזדהות עם גיבורי הספר. צריך לזכור כי גם הסיפור כאן שהוא מחוץ לנורמה , הן לצבא, לחיים בעיר ועוד, מבטאים כמיהה לחיים אחרים. אבל הקריאה בו מרתקת ושווה להתעמק בה. ... המשך לקרוא

אורי רעננה

מרגש, נועז, מצחיק בטירוף ובעיקר מצליח להעביר את חווית צה"ל כמו שאף ספר ישראלי אחר לא הצליח לעשות. הנאה מלאה בחן. מומלץ מומלץ מומלץ... המשך לקרוא

ספרים ונהנים

את צה"ל הזה לא תפגשו בכתבות התדמית של דו"צ: לוחמים שמעשנים קססות ובולעים אקסטות בעמדות השמירה בחברון, עולה מרוסיה שסבא שלו צד יהודים בשביל הנאצים והוא עצמו רק רוצה להרוג מוסלמים כדי לנקום את מות אביו בצ'צ'ניה, סמל מחלקה מתנחל שמתעלל רק בטירונים החילונים כדי לדפוק את השמאלנים המניאקים, ותיקי מסייעת שהופכים את הצעירים לעבדים ואת הקצינים לבלתי רלוונטיים. "ילדי הכאוס" של איתי אשר הוא ספר מטריד, מרגיז, מטלטל, מצחיק - ובעיקר אמיתי עד כאב. בעיני זהו ספר ההמשך ל"אם יש גן עדן" של רון לשם ואם תרצו- המקבילה הישראלית ל"העיר והכלבים" של זוכה פרס נובל מריו ורגס יוסה.... המשך לקרוא

יואב

הספר הזה תפס אותי, נהנתי ממנו ואהבתי אותו, ומסתבר שבשביל לגרום לי לקרוא ספר של סופר ישראלי כל מה שצריך זה קצת גולגלות מקדימה והבטחות לסקס, סמים ופאנק בתל אביב סיטי. מזלי, שאין לי יותר מדי דרישות, אחרת הייתי מפספסת ספר בן זונה. הייתי מפספסת ספר גזעני, גס, מעצבן לפרקים, אבל יותר מכל,הוא כל כך אמיתי שזה כואב. המציאות שלנו מסריחה ולא הוגנת, והדמויות פה לא מסתירות את זה. כל אחד מגיע מעולם לא מתפקד ואיכשהוא מוצא את עצמו, אי שם ליד חברון, כשהוא אמור לתת את חייו למדינה לא מתפקדת, שקורסת תחת יותר מדי פיגועים ויותר מדי מילים. ... המשך לקרוא

פולי