ביקורות ספרים על הספר יותר מדי אושר

את הספר הזה מצאתי ביריד הספרים בתל-אביב, גם השארתי אותו לחגים, את אליס מונרו כולכם מכירים וכל הקוראים היקרים יודעים שאני חובבת סיפורים קצרים בעיקר של אליס מונרו סופרת הקנדית המצליחה, בעיקר לסיפור הקצר. את שני הספרים האחרים שלה יצא לי לקרוא את ''ריקוד הצלילים המאושרים'' ו''חיים יקרים'' משניהם אהבתי את ריקוד הצלילים המאושרים, וחיים יקרים קצת נסוגתי מהסיפורים הקצת מצמררים שם. הספר הציג מזה וקצת מזה גם סיפורים סוראליסטיים, אך גם יחסים בין נשים. מימדים זה אחד הסיפורים הטובים גם ''רדיקלים חופשיים'' היא כתבה את הספר בטעם וברגישות, אהבתי את הסיפורים ... המשך לקרוא

אורי החמודה

אז איפה היינו? היינו בתקופה עמוסה של עבודה. כזאת שלא מאפשרת להוציא את האף מהמים ולנשום. כזו שלא מותירה בסוף היום כוחות, אפילו לא לקפל כביסה. וכך ישבנו אני ובתי הצעירה בערב אחרי יום מועך, לפני יום מעייף נוסף, וצפינו באודישנים של מאסטר-שף. כן, נכון. לא צריך להגיד לי. זה טראש טלוויזיוני. מסכימה עם כל מילה. הוא גם לא ממש מלמד לבשל. אבל בישול הוא לא העיקר בתכנית. העיקר הוא סיפור החיים של המתמודדים. וככל שהסיפור טראגי יותר, אמא חולה קשה, אבא מת, עוני בבית, ילד נטוש - יותר טוב. בשבת בכל זאת היה יותר פנאי, וגם הצלחתי לנוח. אז לא קיפלתי כביסה, כי מה פתאום בשבת, אבל כן ... המשך לקרוא

נצחיה

ספר סיפורים קצרים. כותבת טוב אבל כל הזמן הרגשתי שהדברים ליד ולכן לא כל כך מעניין. הספור האחרון תפס אותי מאוד.... המשך לקרוא

רוני pery

אני לא מבינה את הבאזזז סביב הסופרת הזאת. נכון יש לה תובנות יפות, היא "מצלמת" רגעי חיים, נותנת להם מילים מדויקות אבל בסוף אתה קורא ונשאר עם תחושה של: על מה לעזאזל היה הסיפור הזה? לדמויות אין "אופי" אלא יותר דברים שקורים להן. לא הרגשתי שאני קוראת "סיפור קצר" אלא סיפורים שמתארכים לנצח. ... המשך לקרוא

שירה36

יכולתה של מונרו לכתיבת סיפור כל כך מלא מבחינה רעיונית ורגשית מופלאה בעיניי. זה באמת ספר טוב עם עומק רגשי שלא נראה כמותו תדירות בז'אנר.... המשך לקרוא

Ariadne

- יש בספר סיפורים מעולים! בדרך כלל אני לא אוהבת במיוחד סיפורים קצרים, אבל כאן הסיפורים מצויינים. (חיה ג.)... המשך לקרוא

ספריית מגדלים

אילולא היו לי ציפיות גבוהות מספר זה בפרט, ומאליס מונרו בכלל, זו לא היתה בעיה. אבל, הציפיות היו בבחינת עובדה מוגמרת לאחר שקראתי את קובץ הסיפורים הקצרים שלה "בריחה". אין לי בעיה עם סיפורים קצרים. אינני מתקשה לקרוא סיפורים קודרים, גם זו אינה הבעיה. הבעיה היא שחלק ניכר מהסיפורים בקובץ הזה לוקים בסרבול. מצאתי את עצמי קורא שוב ושוב אותם קטעים כדי להבין את התפתחות הסיפור, במיוחד "יותר מדי אושר" - סיפור מייגע למדי, שנתן לאסופה את שמה. בחלק ניכר מהסיפורים הסוף הוא בבחינת אנטי-קליימקס מאכזב למדי. יש באסופה צדדים טובים וסיפורים מעניינים "ממדים", "רדיקלים חופשיי... המשך לקרוא

דן סתיו

אוסף של סיפורים קצרים מהחיים ועל החיים, מקרי קיצון ולצידם חיי יום יום, חלקם סיפורים מורכבים וחלקם פשוטים אבל הגדולה של מונרו היא הפירוט והדיוק, האבחנה העדינה, וההרגשה של הקורא כאילו הוא שותף למסופר, חווה את החוויה, מרגיש את המצב והמציאות וממש נכנס לסיפור בעניין ובהנאה ספר ראשון של אליס מונרו שאני קורא, וכמי שלא אוהב בד"כ סיפורים קצרים (תנו לי ספר של 400, 600, 800 עמ') אהבתי מאד. ספר טוב ומהנה.... המשך לקרוא

אבי

לצד מספר סיפורים שהיו בעיניי התקדמות מהאין-סיפור-למעט-הרגש (שזה הכי טוב שיש, אל תבינו אותי לא נכון); הסגנון שהרכיב את הסיפורים ב"בריחה", הספר הקודם של מונרו, היו בקובץ הנוכחי כמה סיפורים שהרגישו לי קצת כאילו נגזרו מכתבת מגזין עיתונאית. משהו צהבהב ולא סביר. כמה וכמה דמויות "משוגעות", שמלבד מבט של "אני משוגע", לא ברור מה בדיוק אומר ה"שגעת" שלהם. ובסוף ההיתקלות של הדמות הזאת עם דמות האישה המבוגרת שמובילה את הסיפור, מגיע רגע חסד משותף שכזה. לי זה לא ממש עבד. מצד שני, אליס מונרו היא עדיין אליס מונרו. יש משהו אלוהי בכתיבה שלה.... המשך לקרוא

עודף

זהו הספר השלישי של מונרו שאני קורא השנה והרביעי בסך הכל. כל הספרים היו מעולים, אבל "יותר מדי אושר" מתעלה על כולם. עשרה סיפורים קצרים, יפים, מרגשים, מרתקים, מפתיעים, כתובים בצורה מושלמת. אליס מונרו מעניקה לקרוא חוויית קריאה מופלאה, שאני בתור קורא לא מעז לצפות לה משום ספר. הערצה, מילה שאני די סולד ממנה באופן כללי, אבל זו בהחלט הדרך הטובה ביותר לתאר את היחס שלי לכתיבה של מונרו. לא קל להתחבר למונרו. אל הספר הראשון שלה שקראתי, "בריחה", לא ממש הצלחתי להתחבר. רק שבועות או אולי חודשים אחרי שסיימתי לקרוא אותו, התחלתי להבין עד כמה מונרו היא סופרת גדולה. זו פשוט לא הס... המשך לקרוא

עמיר

הסיפורים של אליס מונרו כמו מביאים את הקורא לאזור דמדומים הזייתי, בו הקורא מוצא עצמו מוקף בקור המקומי הקנדי ונסחף לתוך סיטואציות הזויות אותן יוצרת הסופרת. חלק מהסיפורים בנויים ממש טוב והם גורמים לקורא להיות כמו חלק מהעלילה בהם, לעומת זאת ישנם סיפורים בקובץ שהם תיאוריים מאוד וככאלה נוטים להתיש. חוסר האחידות בסיפורי הקובץ הפריע לי וגרם לי לקרוא את הסיפורים באופן לא רציף, בהפוגות, אך למרות כל ההפוגות קשה לומר שהקובץ איננו מעניין או איננו שווה קריאה. הוא פשוט רווי נקודות קיצון של שפל וגאות שלתחושתי הם במידה מה מכוונים כפואנטה כללית של הסופר לכלליה, כ... המשך לקרוא

scoe

נייר זכוכית לנשמה. כך אני מגדירה את סיפוריה של אליס מונרו. התחושה לאחר קריאתם היא של כאב עמום ומטריד מעורב בהלם. הלם בשל יכולת האבחנה, החדות והעומק המועברים באופן פשוט ורזה, כמעט שוות נפש אך התוצאה-רעידת אדמה! אחת הדמויות של מונרו מגדירה כתיבת סיפורים קצרים כעמידה על סף הסיפרות (אירוניה עצמית אולי?). אך לעניות דעתי זהו ז'אנר בפני עצמו היכול להמריא לשיאים מדהימים. את היחס בין הסיפור הקצר לרומן הייתי משווה ליחס בין הרישום בעיפרון לציור השמן או בין תמונת הסטילס לסרט. נדרש כאן סוג אחר של כישרון אך התוצר, ולו מצומצם, עשוי להיות גאוני לא פחות, ומונרו היא מה... המשך לקרוא

שין שין

ספר מצויין. מרתק ביותר. אמין. תיאור מדוייק של מצבים. ממליצה מאוד. ... המשך לקרוא

סמדר

בעקבות הביקורות הנלהבות שקראתי בעיתונות ופה החלטתי לנסות לקרוא ,אולי אגלה סופרת חדשה ומסעירה לרשימת אהבותיי הספרותיים . ובכן קראתי שני סיפורים בספר , ולא המראתי בקריאתי . למרות שנושאיי סיפוריה מסקרנים אותי באופן עקרוני . ואני כאשר מרגישה כי הספר אינו מדבר אלי , חבל לי לבזבז את הזמן כאשר מחכים לי ספרים אחרים לקרוא . לסיכום: עוד ספר שהביקורות עליו נלהבות ,ואני לא שם . ... המשך לקרוא

חמדת