ביקורות ספרים על הספר רדופים

כששמעתי על הספר מאוד התלהבתי כי חשבתי שמדובר בסוג של 'באטל רויאל' פוגש את 'המסור' או את 'האח הגדול' ושמדובר בספר פסיכולוגי מטורף ומעניין. Well, it's not. כלומר, הספר היה מעניין מאוד וסחף אותי בפרקים רבים ואפילו למדתי כל מיני דברים בנושאים מגוונים, וברובם רפואה (מה שיגרום לי לחזור לספר הזה שוב ושוב רק כדי לקלוט שוב את מה שלמדתי עד שאזכור), אבל אני חייבת להזהיר אתכם שהוא מאוד סוריאליסטי, ועושה רושם שהדמויות נמצאות שם רק לצורך פואנטה ולא כדמויות עגולות שאפשר להתחבר אליהן וכיף לקרוא עליהן, אז קחו בחשבון את העובדה שאולי לא תיהנו ממנו כמו מספרים אחרים. זה פשוט ס... המשך לקרוא

Rainie

לא אהבתי את העלילה הראשית בסיפור. למרות התיאורים המפורטים הם לא העבירו בי צמרמורת או תחושת אימה כפי שציפיתי. נקודות האור היחידות שמצאתי בספר היו שניים או שלושה מהסיפורים המשובצים בו ולא יותר. ... המשך לקרוא

דני

זהו אחד הספרים המזעזעים שקראתי בימי. הספר מתאר בפרטי פרטים דברים שקשה אפילו לתאר כמו קניבליזם ודברים דוחים אחרים. אני מאד אוהבת ספרי מתח ופולחן ופסיכופטיים, אך ספר זה בהחלט לוקח אותך למימד אחר וגם בסוף הספר הוא ממשיך לרדוף אותך בתיאוריו הפולשניים. בהחלט לא לפני השינה ולא לבעלי לב חלש ואם יש מישהו בדיאטה... שיקרא קטע מהספר וביי ביי ובתאבון.... המשך לקרוא

יערית

פאלאניוק תמיד הפחיד אותי משום מה. אולי זה בגלל האסוציאציה הפאבלובית לבחורות אנורקטיות עם קעקועים אירוניים של חדי קרן שמסתובבות עם "מועדון קרב" בתיק. אולי זה המבט החודר עד כדי בחילה שלו. מה שזה לא יהיה דבר אחד בטוח- הפחד הזה מוצדק ולאיש הזה אין אלוהים. עד כמה שניתן לומר שהמסרים שלו פשטניים טיפה, ניהליסטיים באותה מידה כמו שמק-חריף מכיל יותר מדי פלפל (בהנחה שזה פלפל ולא חומר כימי ששורף לך את בלוטות הטעם במהירות ראוייה לציון) אי אפשר להשאר אדיש אליו. הפורנוגרפיה המקברית הזו יכולה להיות ילדותית לפעמים ברמה של Happy Tree Friends, אבל דווקא בקטעים שבהם פאלניוק ... המשך לקרוא

Solipsism

הכריכה הכי מפחידה התחלתי ליקרוא אבל זה עשה לי בחילה נוראית בגרון מרוב הפחד אז הפסקתי,הספר מפחיד מידי... המשך לקרוא

קלרה!

ספר שנוי במחלוקת. אני חושבת שהוא גאוני. הספר הכי מדהים וגאוני שיצא לי לקרוא. לא דומה לשום ספר שקראתי אי פעם בחיי (ואני קראתי המון ספרים בחיי). מבעד לתיאורים המזעזעים, המבחילים, המפחידים, הלא-ריאליסטיים, ניתן להבחין ברמת רגישות יוצאת דופן, במציאות נוקבת, מוחצנת. צ'אק פלאניוק צועק בספרו "רדופים" את כל מה שאי פעם ניסינו להכחיש: אנחנו יצורים אנוכיים ומגעילים שחושבים רק על עצמם. עם זאת, ואולי בזכות זאת, הספר מעניין ונקרא בנשימה עצורה. חלקים רבים בו פשוט גאוניים, עם נגיעות של פסיכולוגיה. הספר גם בנוי בצורה מקורית ומעניינת: כל דמות, הזויה משהו, מספרת סיפ... המשך לקרוא

מוריל

בתור אחת שחובבת אימה, יש הבדל בין צפייה בסרט וקריאת ספר – והוא מתבטא בעיקר בקריאה, כאשר אנחנו "מצנזרים" את הזוועה (אם להתחשב גם בעובדה שאנחנו לא באמת יודעים איך כל זה נראה באמת – תודה לאל!!). הספר היה מזוויע, לאו דווקא מ"איימה" אלא יותר מגועל – והגועל נבע יותר מהַ-למה מאשר הַ-מה (למרות של-מה יש משכל מספיק כבד)... ה"פילוסופיה" של פאלניוק/מר ויטייר – על ההתמכרות האובססיבית של האנשים/האנושות לסבל והכאב עד כדי מוכנות לפגוע בעצמך ובאחרים כל ימי חייך בדרך כזאת או אחרת – טוטאלית ונחרצת עד כדי הגזמה. וה"ביסוסים" (הלא באמת אובייקטיביים) לתיאוריה שלו לא משקפים א... המשך לקרוא

Dark Spell

רדופים / צ'אק פלניוק הוצאת זמורה ביתן שנת הוצאה 2009 מתרגם מאנגלית אורי בלסם 425 עמודים מה ניתן לומר על הספר הזה? לא הרבה ספרים מצליחים להגיע לפרסום כמו שהוא הגיע אליו. בישראל, בחנויות ספרים כמו סטימצקי, הוא אמנם לא כיכב במיוחד, כי הביקורות בארץ היו פושרות למדי; אבל בחו"ל הוא זכה לפרסום ענק וביקורות טובות, תוך כדי אזהרות מוגזמות לגבי התכנים שהוא מכיל ואף תיאור של התעלפות בעת הקראה של הסיפור הראשון בספר. "נִטשו את חייכם לשלושה חודשים, פשוט היעלמו. השאירו מאחור את כל מה שמפריע לכם לכתוב את יצירת המופת שלכם: את עבודתכם ומשפחתכם וביתכם, את כל ההתחייבויו... המשך לקרוא

shortcuts

אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל. ספר הזוי, פסיכי לחלוטין. מופרך ובעיקר מזעזע. לא מומלץ לאף אחד בשום נסיבות. במיוחד לא אם אין לכם עצבים חזקים. קצת מתוך עלילת הספר: אנשים כורתים לעצמם אצבעות, אוכלים זה את זה, והכל בשם פסיכולוגיה בגרוש של "סופר" שהמוטו שלה הוא שאנחנו מכורים לכאב. בחייאת. ... המשך לקרוא

ליזי