קלרה!


» דירגה 29 ספרים
» כתבה 32 ביקורות
» יש ברשותה 0 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 8 שנים ו-6 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 6 שנים ו-6 חודשים
» קיבלה 28 תשבחות לביקורות שכתבה

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

ביקורות ספרים:

מוצגות 6 הביקורות האחרונות מבין 32 הביקורות שנכתבו. הצג את כל הביקורות

כשאני קוראת ספר אימה, המחשבות על צ'ילי חריף משתלטות על כל תא במוחי. עם כל עמוד שחולף אני מרגישה את החריפות שנובעת מערבוב נא... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 8 שנים ו-2 חודשים


ספר מעולה... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 8 שנים ו-2 חודשים


ספר שהרגשתי שקוראת אותו בתוך הפינס שלי גורגרת טעימה טעימה טעימה ג'ו פיינדר זה שם הסופרת ציון סופי 2-9... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 8 שנים ו-5 חודשים


למרות שקראתי אותו ביום אחד, לדעתי זה הספר הכי מאכזב של קובן. טיפשי, מרוח ולא מעניין.... המשך לקרוא
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 8 שנים ו-5 חודשים


האישה על הכריכה מזכירה אותי כשהייתי בגיל נעוריי. ספר מעולה.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 8 שנים ו-5 חודשים


אני אסביר על הספר הזה בשפה גבוהה (לא כולם יבינו אותה בפורום כי היא ממש לא שפת יומיום רגילה.) הספר הזה מאוד שנוי במכולת,הוא... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 8 שנים ו-6 חודשים




מוצגות 2 הביקורות האהובות האחרונות. הצג את כל הביקורות האהובות

ללא ספק הספר נוער הכי טוב שקראתי. בהתחלה חששתי לקרוא אותו, כיוון שהיה נראה לי עמוס למדי. אפשר להגיד שקצת פחדתי מהעלילה.אב... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 8 שנים ו-2 חודשים


כמעט בכל ספר שקובן כתב עד עכשיו הקורא שוגר אל תהומות האלימות של הפרברים. כאן זה קצת שונה, אך הרבה יותר בוגר וטוב. היה לי יות... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת
לפני 8 שנים ו-2 חודשים


מתוך הפורומים:
טוקבקים על ביקורות ספרים:

מוצגות התגובות האחרונות בלבד. הצג את כל התגובות

פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

הסיפור הזה אמיתי בהחלט!

כיתה ג' שנת 2005 כלים הציק לי צחק עליי פתאום מגיח ארתור מהחור של החולדות
ארתור מפוצץ את כלים משאיר אותו לדמם על הרצפה
ואומר לו אל תצחק עליו
נכתב לפני 7 שנים
שלום לכולם כאן קלרה שלכם :)
הסיפור הזה מבוסס על מקרה אמיתי בהחלט!.
איש אחד אהב ללכת לכל מיני מקומות יום אחד הוא הלך לבקר את מרק
שגר בעזה כמובן בדרך הוא פגש בחורה יפת תואר הוא מיד רץ אליה
הוא נגע לה בכתף היא הסתובב ואז הוא גילה שזה בן!(lol) הוא נתן
לו סתירה ואז הוא הביט בבחור שוב וגילה שזאת אמא שלו הוא ברח בצרחות על כל הרחוב
אנשים מכל חור ומכל פינה הביטו בו והתפוצצו אחד אחרי השני מצחוק
אמא שלו רדפה אחריו בזעם היא תפסה אותו התחילה להכות אותו מול כולם כשכולם הביטו בו וצחקו
הוא היה אז בן 35 הוא החליט לנקום בה הוא הזמין מסכה ותחפושת בכרטיס אשראי שמצא ליד הפח
הוא לבש אותה התחיל להתאמן אחרי זה כשהוא היה מיומן יותר מהמאסטר כי מתקדם ביקום
הוא ניגש אל אמו עם חרב 45 ס"מ הוא תקף אותה מול כולם היא סובבה לו תיד ודחפה לו את היד לפה ואחרי זה היא הפילה אותו על האספלט הצפוף מבושה כולם צילמו את זה שוב היא הורידה לו את המסיכה ואז
היא גילתה שזה בנה בן ה-35 היא מייד נתנה לו 2 כאפות והלחה בקולות לגלוג וזלזול
המשך יבוא...

(בברכה ושנה טובה לכולם)
נכתב לפני 7 שנים
מייק התהלך בחדרו כרוח סערה, אוחז בצדי ראשו כאילו הגולגולת שלו עומדת להתבקע, וגידף בקולי קולות. מחוץ לחלון, הוא הבחין בקשיש צנום עם מכסחת דשא נושא את עיניו בשאלה. מייק החזיר לו מבט רושף והגיף את התריסים. הוא נעמד מעל הכיור כשלפתע קצף לבן כשלג זלג מפיו בצניחה חופשית.
מייק היה בן חמישים שבע, וממש לא מרוצה מהחיים האומללים שחווה עד כה. אשתו עזבה אותו בליל אמש (חשוב למייק להבהיר שלפני זה הוא מצא אותה בחדר חשוך, מתפרעת מתחת לסדינים עם הארנב שקנתה ליום הולדתו), החברים שלו עברו לחיות בפחי אשפה בשיאו של הפרוייקט שלהם "מורדים לעשירים", הנעליים שלו היו ספוגות זיעה בכל פעם שנעל אותם ואפילו השלכת החלה להתגנב לשיערו.
למייק נמאס מכל זה.
במחשבה מהירה, הוא החליט לצאת החוצה. לרחובות. לרחובות האפלים, המסוכנים, השורצים בטיפוסים מפוקפקים. הוא לבש את בגדיו הקרועים, צחצח את שיניו במי סודה והטביע את צווארו בריח של מי קולון זולים.
הוא יצאה החוצה. ענני הסערה שמעל בישרו בקול חגיגי שעומדת להתחיל סופה קשה עוד מעט. מייק התעלם ופנה לרחוב גריוולד, בועט בחתולים בבקבוק בירה ריק שמצא בדרך.
כשהגיע לליבה של הרחוב, דמו בער מהחשק להכות מישהו. הוא צרח לשכנים המתגוררים בבית ממול לצאת ולעמוד מולו פנים אל פנים.
לא עברה יותר מדקה עד שאיש בשלהי שנות העשרים לחייו, מנופח בשרירים שנראו כמו כדורי באולינג גדולים, נעמד מול מייק, הבעת פניו זועמת.
"יש בעיות, חולדה?" שאל איש השרירים את מייק.
מייק נעץ בשריריו מבט מבודח. "סטרואידים לא אמורים לכווץ את הזין או משהו?"
אדים של זעם יצאו מאוזניו של האיש. "זהו זה," הוא אמר. בבת אחת הוא תפס בדש חולצתו של מייק והעיף אותו לעבר ערימת האשפה המצחינה שנחה ממול.
"זה כל מה שיש לך? הא, חתיכת כושי זקן עם שיני עכברוש?" צעק עליו מייק והשליך את כל גופו על יריבו.
וכך הם המשיכו להילחם במשך שעות. בסוף הקרב איבד מייק את שיניו, את שיערו, את רגלו, את רכושו, את עתידו, וחזר לביתו בכפתיים מורכנות.
נכתב לפני 7 שנים ו-6 חודשים
אז... מאיפה אני אתחיל היו לי הרבה חוויות בחודשים האחרונים ואני רוצה להעביר את זה לכם אז תהנו :)

"בקבוקי הנעליים שהתאדו עם הזמן"_סיפור אמיתי בהחלט!)
בוקר אחד אני התעוררתי בדירה נטולה מלאת חמאת בוטנים מצחינה ותולעים מנופחות
כמעט התעלפתי מהריח ואז בדיוק כשזבתי את הדירה מצאתי פתק מסתורי מלא אבק וכתמי פלאפל
אני התחלתי לחקור אותו ובו היה כתוב "האם המשחק נגמר?"אני תהיתי מה זה אומר וירקתי לצד ויצאתי כדי "לחיות את החיים" ואחרי 7 שנים של אושר וחגיגות והתפרעויות ניגש אליי בחור אחד עם שפם שופע בעכבישים כמו אצל ראשי המאפיה של שנות החמישים והוא אמר לי "המשחק עומד להתחיל תארזי את הסמרטוטים ובואי ב-15 לחודש לתחנה שבמרכז העיר" ואז הכל התחיל להתבהר לי אני גיליתי את משמעות חיי העלובים אז ב15 לחודש באתי והאיש עם המבט המלוכסן אמר "המשחק מתחיל" הוא זרק עליי בהמות מתות אני לא ידעתי מה עומד לקרות והתעלפתי על המקום התעוררתי בבית חולים עם דימום פנימי באוזן וקלקול קיבה ברגל אז כבר הייתי בת 89 הלכתי ברחוב אז ראיתי את השמיים נופלים עליי ואז התחלתי להבין שאני נחנק מרגליי תרנגולת כולם עמדו וצחקו אבל כולם ידעו מי נהנה פה וזה אני בלעתי את רגלי התרנגולת ואז התחלתי להשוויץ ואז ניגש אליי חסר-בית אחד ומתחיל לדחוף לי לפה טלפון נייד ואני נחנק וקורה ארצה ואני מקיא לו על הבוהן וצוחק ומת באושר.
נכתב לפני 7 שנים ו-6 חודשים
המוזיקה הרעישה בקולי קולות וקופלמן צעק בניסיון נואש לגבור עליה ואמר לקארל, "אז הקורס שלך אומר שאתה צריך להגיד על כל בקשה כן?"
קארל הינהן וחשף טור שיניים מתובלות בירוק מוזר. "כן, זה נכון. עד היום לא ידעתי לחיות את החיים שלי כמו שצריך. סירבתי לכל הצעה ונחנקתי בבית מכדורי וודקה מיושנים, ועכשיו התחלתי לחיות באמיתי."
בוב הפנה עליו עיניים נוצצות שהסתתרו בהם שמץ של ערמומיות. "אם ככה לא אכפת לך שנזמין את סבב המשקאות הכי יקר שיש פה - לפי דעתי הוא עולה בסביבות בחמישים ושמונה אלף דולר, ונוסיף את זה לחשבונך. מסכים?"
"כן." קארל חייך. "כן, אני מסכים."

אחרי שעתיים שבהם שתו והשתכרו עד מוות, החבורה העליזה החליטה לרקוד על רחבת הריקודים השוקקת חיים.
בוב מצא לעצמו חתיכה לוהטת, קופלמן התפשר על מישהי עם משקפיים עבות וגזרת גוף רחבה במיוחד, וקארל החליט להרחיק לכת ולרקוד על רחבת הריקודים הראשית. הוא עלה הבמה, אחז במקרופון בידיים רוטטות מאלכוהול ואמר בקול מתנודד, "תכירו, אני קארל, ואני אומר כן לחיים. כן לכל דבר!"
הקהל הריע ורפץ בתשואות נדיבות, וקארל רקד כמו מטורף, עם תנועות ידיים מסובכות ותזוזות רגליים של מתחרה במרתון שנתי.
לבסוף הוא נפל היישר לתוך זרועותיו של קופלמן, תשוש ןמבולבל. "זה היה פשוט מדהים, בנאדם," אמר קופלמן והוביל אותו לדלפק של הבר בעוד בוב משתרך מאחור בכבדות.
הם הגיעו לדלפק, התיישבו על מסעד כיסא ענקי בגודל של אולם התעמלות בבית ספר והניחו את יעדיהם על הדלפק הנוצץ שהברמן בדיוק ניקה אותו במטפחת.
מישהי ניגשה אל קארל ושאלה אותו, "סליחה, אפשר בבקשה -"
אך היא נאלצה לקטוע את המשפט בגלל שקארל צעק, "בהחלט!", תפס בשני פניה והדביק נשיקה ארוכה על שפתיה. היא נסוגה לאחור ונפלה על הרצפה, זוחלת לאחור בניסיון נואש לחמוק ממנו.
האווירה הייתה מדהימה במיוחד כשלפתע קארל הרגיש שיד כבדה מועכת את כתפו. הוא הסתובב וראה בחור קירח, שמן, עם צלקות על כל הפנים ועיניים מזוגגות כשל מטורף. "נישקת את החברה שלי, חתיכת חתול קטן וערמומי?"
קארל צחק וגלגל את עיניו בהפגנתיות. "אז?"
עיניו של האיש איימו להגיח מחוריהן. "אני חושב שאני ואצתה צריכים לצאת החוצה לסגור את העניין ביננו."
בוב התערב ופרש את זרועותיו. "היי, אדוני, קרתה פה אי הבנה. הוא שתה הרבה מאוד והוא לא מודע למעשיו."
אבל קארל רק חייך. "זה בסדר, אני מטפל בזה. אני מטפל בזה כמו גבר. אני אומר כן! בוא החוצה אם אתה נקבה!"

הם יצאו החוצה אל האוויר של הלילה, שלושה גברים ונקבה אחת, ונעמדו באמצע של מגרש החנייה, קהל רחב של אנשים עוטף אותם במעגל.
הבחור השמן נעמד מול קארל. "בוא נתחיל."
קארל צעד קדימה. "אוקיי, אני מוכן לביזנס המלוכלך על זה. אבל קודם כל, נצטרך לקבוע כללים." הוא החל לצעוד באיטיות והביט באנשים שהקיפו אותו. "והחוק הראשון של הקרב שלנו הוא...... שאין חוקים בכלל!!!!"
הוא הסתער קדימה וזינק כמו נמר חסר רגליים על בחור מסכן ותמים, שבכלל לא היה קשור למקרה, והנחית מכה איומה בשרירי פניו. האיש התייפח וכשל לאחור, צורח כמו חיה גוססת.
"אידיוט!" הוא צרח, "אני לא הבחור הנכון!"
"אולי אני צריך להתחיל להיות הבחור הנכון," אמר קארל והניח את ידיו על מותניו בחזה נפוח מגאווה. "כי הגישה שלך מההתחלה לא הייתה נכונה. אתה צריך להגיד 'כן' על כל דבר, אחרת אתה לא חי."
"אני כאן מאחורייך, מטומטם." קארל שמע את הקול של האיש השמן.
הוא הסתובב לאחור וראה את האיש הנכון מביט עליו העיניים עצלות.
קארל התחיל לצחוק ולעמוד מולו, כשלפתע ברכו של האיש נשלחה אל אשכיו ופגעה בהם במכה חדה.
ולפתע נפל גג על קופלמן וכולם התפזרו והלכו לביתם. סוף.
נכתב לפני 7 שנים ו-10 חודשים
אז כנראה אתם רוצים לדעת מה עבר עליי בחודשים האחרונים אז ככה אני הייתי הדרך להר החרמון הנמצאה בישראל נסעתי לשם מ-דימונה על גמל שלצערי נחנק מכדור בשר בחצי הדרך אז גנבתי אופניים ואנעתי היה חסר שם גלגל אחד אבל לא נורא היסתדרתי ולבסוף הגעתי לחרמון ראיתי שדה נטוש אז ישר התמקמתי שמה שמתי שלט שמה "כאן גרים בכיף קלרה" אז בניתי לעצמי בקתה קטנה ו-"חייתי את החיים" כמו שאומרים עד שיום אחד בבוקר הלכתי לנחל כדי למצוא אבנים ולאכול אותם כי קראתי באיזה עיתון משנות העשרים שזה בריא ומזין חזרתי ונכנסתי לבקתה וראיתי הומלס שמסתובב שם גונב את חפציי האישיים ואז התנפלתי עליו זה היה קרב קשה אבל ניצחתי בזכות שדחפתי לו את הרגל לתוך הפה והוא נחנק ואז בא דוב ענקי!!! ואז התחלתי להילחם גם בו הוא הוריד לי את הרגל אבל הוא לא ידע שיש לי על הרגל יבלות רעיל והא נענק בכאבים על הרצפה קמתי ועשיתי את צרכיי עם פניו והוא הובס וכהה שרדתי את "החרמון" מזל שיצאתי מזה בחיים :)
נכתב לפני 7 שנים ו-10 חודשים
נסוק ז'רני תיכנן את הטיול הזה במשך שנתיים. הוא רצה סוף-סוף להתנתק מהחוקים שכופתת עליו מדינת "סקירי-פי" ולעבור לגור בטבע, לחיות בחופש אינסופי.
ביום לפני הטיול, הוא הגיע לפארק השכונתי וארז בתווך התרמיל הקטן שמצא בפח מעט אוכל רקוב, חצי משקפיים ושקית ניילון מתובלת בקטשופ מצחין.
הוא הרגיש מרוצה מעצמו והלך לישון בקרטון שמצא על ספסל.
עם אור השחר הראשוני קם מלא באנרגיות, והלך ברגל עשרות שעות ללא הפסקה עד שהגיע לנמל התעופה. רק אז הוא נזכר נזכר שאין לו כסף לנסיעה. דמעות החלו לזלוג מעיניו הסדוקות, והוא החליט שעל הטיול הזה הוא לא מוכן מוותר. הוא יתגנב למטוס.
הרעיון מצא חן בעיניו, והוא התגנב לדלת אחורית של מטוס בואינג 747 שעמד להתניע. הוא הזדחל בזחילת קומנדו אל עבר השירותים המסריחים, ושם ישב בתוך אסלה ולא העז לזוז מרוב פחד.
אחרי חצי שעה הוא הרגיש רעב יותר מאי-פעם. הוא הלך עשרות שעות בכביש שומם, והשמש שנתלתה בשמים הלהיטה את גופו. אגלי זיעה נצצו על מצחו ולא היה לו מקור מים. בסוף הוא הגיע אחרי שבלע את כל הרוק שהיה לו בפה ובכך כבש את הרצון שלו לשתות.
נסוק קם מהאסלה בניסיון ללכת לתא הנוסעים הרגילים, אך בטעות טעה בדלת ונכנס לתא הנוסעים של אנשי העסקים, שם הכל היה מפואר במידה בלתי רגילה.
דיילת שראתה את בגדיו הקרועים ואת זקן התיש שלו הבינה שמשהו פה לא בסדר.
לפני שנסוק הבין מה קורה, היא החלה לשאוג לעברו, "מה אתה עושה פה?!"
נסוק התעצבן ורץ לעברה תוך כדי קולות של בהמה. הוא ערף את ראשה בתנועת יד קלה וזרק את גופה אל תוך פח האשפה שעמד בפינה. אנשי העסקים היו עסוקים בקריאת עיתון ושתיית קפה, ולא שמו לב למאורע.
נסוק התנפל על ספל קפה ושתה את כולו בלגימה אחת מהירה, אך הספל היה בוער ולשונו נקוותה.
את שאר הטיסה העביר בשינה על גג המטוס, והשקיף על הנוף שלמטה. הוא לא היה בתוך המטוס, והרוח הכתה בו בחוזקה.
לבסוף המטוס נחת והוא לקח את התרמיל שלו ורץ לעומק היערות.
בדיוק כשרצה למצוא מקום מנוחה טוב על עץ גבוה וחשב שהחיים טובים מאי-פעם, הגיע קוף קטן ובלע את כל גופו תוך כדי תקיעת גפרסים בלתי נפסקת.
נכתב לפני 8 שנים ו-2 חודשים
סופר מימי בן 45 זקן גר בפארק בתור שקרן וראמי וגנב
הוא יושן על גג בניין בתוך סוכה נטושה בבניין חרדי
יום אחד הוא הלך לחנות הוא ראה אישה שזועקת מכאבים כי איש אחד
חונק אותה הוא עזר לה להילחם נגדו ומצא את עצמו בבית חולים
ואז הוא הפך לגיבור בכל החדשות כי עזר לתפוס את הפושעים הכי מסוכנים במדינה
והוא קיבל על זה 4 מיליון כסף פרס ואות תודה והאישה שהוא הציל
התאהבה בו והם עברו לגור יחד כעבור חודשיים סופו מימי היה מרושש לא היה לו גרוש כי הוא בזבז הכל על בירה ואשתו עזבה אותו והוא שב להיות הומלס רגיל וחי את חייו הסוף (מבוסס על סיפור אמיתי)
נכתב לפני 8 שנים ו-2 חודשים
שלום! הכל התחיל כש-הייתי בן 35 בטול בלי משפחה חמה ואוהבת
אז החלטתי ללכת על זה והלכתי לזונה וזה היה נהדר ואז הכל השתבש בא מנהל המקום והתחיל לתת מכות לזונה כי היא לא הרביחה מספיק כסף עיניה הקטנות יצאו ממקומן
ואז הוא תפס גם אותי והוא אמר לי שאם אני מספר את זה למישהו
הוא יתלוש לי את איבר המין ואז יום אחד נאחזתי באומץ והלכתי לדווח עליו למשטרה
הוא גילה שזה אני ואז כל כך פחדתי שנסעתי לחוץ לארץ
לגרינסדק זה היה מקום פשוט מקסים בנות נתפלו אליי כל הזמן הזה כי היו רק
בנות בעיר ואז בא הענק הוא היה בגובה 4 מטר ובמשקל 450 קילו הוא היה פשוט ענק ובדיוק כש-הוא תפס בגרוני בא מנהל בית הזונות ונענק הרג אותו במקום ואחרי
זה הענק קילל אותי קללות איומות והכניס לי כדור באולינג לפה ואני נחנקתי והתעוררתי
כעבור שנה בבית חולים קטן ונטוש ואז הגיח מהחשכה נמר צמא דם וטרף אותי
הסוף(מבוסס על סיפור אמיתי)
נכתב לפני 8 שנים ו-2 חודשים
הקוראים:


הביקורות האחרונות של קלרה! שקיבלו שבחים
# הספר הביקורת המשבח מתי שובחה
1. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא Stingray לפני 5 שנים
2. מהלך לא מוצלח / לינווד ברקלי ספר מעולה... המשך לקרוא ר ו נ י ת לפני 5 שנים ו-1 חודשים
3. אחרי החשכה / הרוקי מורקמי יש לי שפה מאוד גבוהה אבל את ... המשך לקרוא רונרון לפני 5 שנים ו-2 חודשים
4. מעגל מכושף - הסדרה של מיירון בוליטר #4 / הרלן קובן אני אסביר על הספר הזה בשפה ג... המשך לקרוא ocp לפני 6 שנים ו-1 חודשים
5. יומנו של חנון 1 - יומנו של חנון #1 / ג'ף קיני נחמד!!! חבל על הזמן התאהבתי ב... המשך לקרוא אנג'ל לפני 6 שנים ו-8 חודשים
6. האישה בלבן / וילקי קולינס מסובך ומפחיד אני לא ממליצה..... המשך לקרוא Saraiy ;) רק הכרת וכבר נדלקת :) לפני 7 שנים ו-3 חודשים
7. הכתובים הסודיים / סבסטיאן בארי ספר מדהים סוחף מעניין שובה ... המשך לקרוא נדיה לפני 7 שנים ו-11 חודשים
8. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא ליzוש לפני 8 שנים ו-1 חודשים
9. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא עיניים משתנות לפני 8 שנים ו-2 חודשים
10. מהלך לא מוצלח / לינווד ברקלי ספר מעולה... המשך לקרוא אורנה בן שושן לפני 8 שנים ו-2 חודשים
11. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא asddsaaaaa לפני 8 שנים ו-2 חודשים
12. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא dasdasaaaaa לפני 8 שנים ו-2 חודשים
13. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא RiK-RiDEN לפני 8 שנים ו-2 חודשים
14. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא עידןעידן לפני 8 שנים ו-2 חודשים
15. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא יובל חסוי לפני 8 שנים ו-2 חודשים
16. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא JOHNJOHNJOHJN לפני 8 שנים ו-2 חודשים
17. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא מלכת הספרים לפני 8 שנים ו-2 חודשים
18. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא סימניה1 לפני 8 שנים ו-2 חודשים
19. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא רוטון לפני 8 שנים ו-2 חודשים
20. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא מערה ספרים מקצועי לפני 8 שנים ו-2 חודשים
21. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא אורח לפני 8 שנים ו-2 חודשים
22. דירה להשכיר ועוד סיפורים / לאה גולדברג מעניין אך מטריד ומפחיד... המשך לקרוא ציפי לפני 8 שנים ו-2 חודשים
23. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא שקדנית לפני 8 שנים ו-2 חודשים
24. משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 / סוזן קולינס כשאני קוראת ספר אימה, המחשב... המשך לקרוא LightOne לפני 8 שנים ו-2 חודשים
25. מבט כחול - קצרים # / בתיה גור האישה על הכריכה מזכירה אותי... המשך לקרוא נדיה לפני 8 שנים ו-5 חודשים
26. יומנו של חנון 1 - יומנו של חנון #1 / ג'ף קיני נחמד!!! חבל על הזמן התאהבתי ב... המשך לקרוא סבטלנה כהן לפני 8 שנים ו-6 חודשים
27. דירה להשכיר ועוד סיפורים / לאה גולדברג מעניין אך מטריד ומפחיד... המשך לקרוא בקי לפני 8 שנים ו-6 חודשים
28. סדרת יומן יקר הסוד / קארי רנדול אהבתי כל כך אבל אני נותנת רק... המשך לקרוא אנקה לפני 8 שנים ו-6 חודשים



©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ