הטיול שבאופק
הסיפור הזה אמיתי בהחלט!
כיתה ג' שנת 2005 כלים הציק לי צחק עליי פתאום מגיח ארתור מהחור של החולדות
ארתור מפוצץ את כלים משאיר אותו לדמם על הרצפה
ואומר לו אל תצחק עליו
📍 פח אשפה ליד חתולי רחוב • בת 103 • ביקור אחרון: לפני 14 שנים
📍 פח אשפה ליד חתולי רחוב • בת 103 • ביקור אחרון: לפני 14 שנים
הסיפור הזה אמיתי בהחלט!
כיתה ג' שנת 2005 כלים הציק לי צחק עליי פתאום מגיח ארתור מהחור של החולדות
ארתור מפוצץ את כלים משאיר אותו לדמם על הרצפה
ואומר לו אל תצחק עליו
שלום לכולם כאן קלרה שלכם :)
הסיפור הזה מבוסס על מקרה אמיתי בהחלט!.
איש אחד אהב ללכת לכל מיני מקומות יום אחד הוא הלך לבקר את מרק
שגר בעזה כמובן בדרך הוא פגש בחורה יפת תואר הוא מיד רץ אליה
הוא נגע לה בכתף היא הסתובב ואז הוא גילה שזה בן!(lol) הוא נתן
לו סתירה ואז הוא הביט בבחור שוב וגילה שזאת אמא שלו הוא ברח בצרחות על כל הרחוב
אנשים מכל חור ומכל פינה הביטו בו והתפוצצו אחד אחרי השני מצחוק
אמא שלו רדפה אחריו בזעם היא תפסה אותו התחילה להכות אותו מול כולם כשכולם הביטו בו וצחקו
הוא היה אז בן 35 הוא החליט לנקום בה הוא הזמין מסכה ותחפושת בכרטיס אשראי שמצא ליד הפח
הוא לבש אותה התחיל להתאמן אחרי זה כשהוא היה מיומן יותר מהמאסטר כי מתקדם ביקום
הוא ניגש אל אמו עם חרב 45 ס"מ הוא תקף אותה מול כולם היא סובבה לו תיד ודחפה לו את היד לפה ואחרי זה היא הפילה אותו על האספלט הצפוף מבושה כולם צילמו את זה שוב היא הורידה לו את המסיכה ואז
היא גילתה שזה בנה בן ה-35 היא מייד נתנה לו 2 כאפות והלחה בקולות לגלוג וזלזול
המשך יבוא...
(בברכה ושנה טובה לכולם)
מייק התהלך בחדרו כרוח סערה, אוחז בצדי ראשו כאילו הגולגולת שלו עומדת להתבקע, וגידף בקולי קולות. מחוץ לחלון, הוא הבחין בקשיש צנום עם מכסחת דשא נושא את עיניו בשאלה. מייק החזיר לו מבט רושף והגיף את התריסים. הוא נעמד מעל הכיור כשלפתע קצף לבן כשלג זלג מפיו בצניחה חופשית.
מייק היה בן חמישים שבע, וממש לא מרוצה מהחיים האומללים שחווה עד כה. אשתו עזבה אותו בליל אמש (חשוב למייק להבהיר שלפני זה הוא מצא אותה בחדר חשוך, מתפרעת מתחת לסדינים עם הארנב שקנתה ליום הולדתו), החברים שלו עברו לחיות בפחי אשפה בשיאו של הפרוייקט שלהם "מורדים לעשירים", הנעליים שלו היו ספוגות זיעה בכל פעם שנעל אותם ואפילו השלכת החלה להתגנב לשיערו.
למייק נמאס מכל זה.
במחשבה מהירה, הוא החליט לצאת החוצה. לרחובות. לרחובות האפלים, המסוכנים, השורצים בטיפוסים מפוקפקים. הוא לבש את בגדיו הקרועים, צחצח את שיניו במי סודה והטביע את צווארו בריח של מי קולון זולים.
הוא יצאה החוצה. ענני הסערה שמעל בישרו בקול חגיגי שעומדת להתחיל סופה קשה עוד מעט. מייק התעלם ופנה לרחוב גריוולד, בועט בחתולים בבקבוק בירה ריק שמצא בדרך.
כשהגיע לליבה של הרחוב, דמו בער מהחשק להכות מישהו. הוא צרח לשכנים המתגוררים בבית ממול לצאת ולעמוד מולו פנים אל פנים.
לא עברה יותר מדקה עד שאיש בשלהי שנות העשרים לחייו, מנופח בשרירים שנראו כמו כדורי באולינג גדולים, נעמד מול מייק, הבעת פניו זועמת.
"יש בעיות, חולדה?" שאל איש השרירים את מייק.
מייק נעץ בשריריו מבט מבודח. "סטרואידים לא אמורים לכווץ את הזין או משהו?"
אדים של זעם יצאו מאוזניו של האיש. "זהו זה," הוא אמר. בבת אחת הוא תפס בדש חולצתו של מייק והעיף אותו לעבר ערימת האשפה המצחינה שנחה ממול.
"זה כל מה שיש לך? הא, חתיכת כושי זקן עם שיני עכברוש?" צעק עליו מייק והשליך את כל גופו על יריבו.
וכך הם המשיכו להילחם במשך שעות. בסוף הקרב איבד מייק את שיניו, את שיערו, את רגלו, את רכושו, את עתידו, וחזר לביתו בכפתיים מורכנות.
מציג 3 מתוך 21