ביקורות ספרים על הספר שום גמדים לא יבואו - ספריה לעם #548
|
|
|
|
בסיום הקריאה הבנתי שיש לי המון רגשות מעורבים כלפי הספר הזה. מצד אחד, סיפור מעניין על משפחה בפריפריה בצפון (נרמז בגלל הקטיושות) שמסופר כארבעה מונולוגים של בני המשפחה. מצד שני, הספר לא ממש זורם או מתקדם לאנשהו ובעיקר מתאר מצב קיים סטטי של בני המשפחה. שני החלקים הראשונים משעממים בבנאליות שלהם בצורה שבעיקר הטריפה אותי אבל שני החלקים האחרונים היו מצוינים, בעיקר החלק על קובי שהפך בעל כורחו לאב המשפחה ומנהל יחסים אדיפליים עם האם.
נקודה שלמה ירדה בגלל השפה הירודה שאמורה לשרת אותנטיות מסוימת במונולוגים של בני המשפחה. לא הרגשתי אותנטיות בסגנון הזה ונראה ש... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
בואו נעשה הסכם – את כל ספרות ה"משפחה מזרחית אותנטית מתוארת באופן שייתן לכם אגרוף בבטן" – תשאירו למי שיודע לעשות את זה. תשאירו את זה לסמי ברדוגו, לדודו בוסי, לדורית רביניאן, לסמי מיכאל, לרועי חסן ולעוד רבים וטובים. אני מבינה שלכתוב טקסט בשפה נמוכה ו"לדבר כמו מרוקאים" זה באופנה, או יביא לכם את פרס-ספר-הביכורים-המפודר-בפפריקה מטעם אקדמיית-שקר-כלשהו, או יגרום לכך שיכתבו עליכם ב'הארץ' במחיאות כפיים משתאות על ה"אומץ לגעת בשולי החברה הישראלית הדואבת" ועל היותכם הבשורה הצעירה בעולם הספרות בתחום-השקר-והכזב. אני מבינה.
הבעיה היא שיצירות כאלה מהלכות, מעצם טבע... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
שכבתי על פיסת הדשא שבגינת ביתי, עיני צופות אל מבנה הבטון הלבן העומד בגאווה מולי, והרוח טלטלה את חולצתי מאחורה, מפרה את השקט המופתי ששורר פה בהכל.
כך התחלתי לכתוב את הביקורת הזאת.
"כל המשפחות המאושרות - מאושרות באותה הדרך. כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה", כך פותח את ספרו המונומנטלי לב טולסטוי. ואני לא אהבתי את המשפט, המייצג פסימיות וריאליות פסקנית, כי אין משפחה מאושרת. ברגע של משבר במשפחה, אני זוכר את אחי מצטט את המשפט, ואני עומד מולו, מתנגד, לא, לא לא, לא, למה הראייה הפסימית הזאת כל הזמן?
התחלתי את הספר. עוקב אחרי חייה של אלמנה אומללה ומפוחדת מעיירה כל... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני חייבת להודות שהספר הזה עשה לי את מה שלא עשה שום ספר אחר לפניו. הוא גרם לי לצעוד אחורה בהכנעה מורמת ידיים ולהגיד "לא עוד". למעשה, זו לשון עדינה. מה שהוא גרם לי באמת לעשות זה להתחנן על נפשי שישחרר אותי מחוק ה-"אני לעולם לא מפסיקה ספרים באמצע, וקוראת אותם עד הסוף גם אם בא לי לצרוח בערך כל מילה שניה".
הפלא ופלא, קיבלתי חנינה. הספר ננטש ללא כל מחשבה שניה ואולי פתח תקדים שלא יסולא בפז.
ועכשיו, אחרי הוידוי המסעיר שלי, כמה מילים על הספר עצמו:
מכירים את זה שאומרים לילד לצייר ארמון, ובהתלהבותו התמימה הוא מוסיף עוד צבע ועוד קו, עוד משיכת מכחול ועוד נקודה? לבסוף ... המשך לקרוא
18 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
משך כל הפרק הראשון ההתחלה נראתה כמו הבטחה גדולה - חוכמת חיים במבטא מרוקאי, מקורי, אמיתי וכואב.
בפרק הבא הכאב כבר היה קשה מנשוא, הכביד עלי כל כך שלצערי נאלצתי לפרוש.
מבלי שקראתי אני בטוחה שמדובר בספר טוב ובטח הפסדתי אבל יש סיפורים שמקפלים אותי מדי, בעיקר כשמדובר בילדים.
... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשקראתי את הספר עוד לא היה לי מחשב וגם לא ידעתי על "סימניה", אחרת בטח היתי כותבת תודה גדולה לשרה שילה על "שום גמדים לא יבואו".כל כך היה חסר הקול הזה מהספרות של ימינו. ישר הרגשתי בבית, למרות שהבית שגדלתי בו היה שונה לגמרה גם בנוף גם באנשים ובמה לא...
אמיתי, חזק, אנושי.
תודה! ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצוין ומקורי מאוד! מתאר ניסיון הישרדות של משפחה מהפריפריה, שילדיה אינם ילדי שמנת, ושהליכה לקולנוע פעם בשבועיים עבורם היא דבר שלא קל להשיג.
הסיפור מסופר מחמש זוויות שונות, מפי חמש דמויות שונות, וכך אנו מצליחים להרכיב בסופו של דבר את הפזל השלם.
עניין השפה ה"נמוכה" והבלתי תקנית מאוד אותנטי לדעתי. מי ש"נעלב" פה בביקורות מהשפה הירודה, כנראה לא שם לב שהיא מגיעה עם דימויים, מטאפורות ועולמות פנימיים מעניינים ועשירים מאוד של הדמויות.
מדובר, אם כן, בספר מעניין ומקורי מאוד לבעלי ראש פתוח. לדעתי קוראים מהפריפריה יכולים להזדהות הרבה יותר עם הספר מאשר אחרי... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מדהים!!
חובה לקרוא!שרה שילה כתבה את הספר בשפה עשירה וקולחת.
קוראים אותו בשקיקה ונהנים..... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מקסים ונוגע ללב!!
מתוך בקורת של דרור בורשטיין-הארץ
"עד לפרק האחרון של הספר אין ברומן הזה משפט אחד הכתוב בעברית תקנית. הספר רומס את התקן האקדמי בחדווה וירטואוזית. עד הפרק האחרון נמחק כאן לגמרי הרובד התקני של הלשון, כלומר האנטי-נורמה הלשונית הופכת לנורמה היחידה התקפה. זה נפלא. למעשה, הספר אינו כתוב בעברית הרשמית אלא בעברית פרובינציאלית מדוברת..."
הבאתי את דבריו כי אני מסכימה איתם בכל לב.
הספר בנוי מ 4 מונולוגים של בני משפחה אחת הגרה בישוב ספר על גבול לבנון בצל הקטיושות וחלק אחר של המשפחה המורחבת גר באשדוד.
הסיפור מאוד ארצישראלי ועם זאת מדגיש ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
צר לי, עד כמה שאני רוצה לתמוך בסופרים מתחילים, צעירים, הספר הזה הוא ממש אכזבה. הוא בוסרי - לא בשל, אין עקביות בין העלילה לדמויות ובעיצוב הדמויות עצמן - יחסי ציבור מצוינים הם שמוכרים את הספר ולא העלילה או הכתיבה החובבנית.
בזבוז של זמן וכסף למי שרכש... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מזוויע. שפה נוראית, טעויות כתיב בלתי נסבלות.. מי מספר את הסיפור, ילדה בת 3?
הספר הזה פשוט הורס את כל התרבות של האנשים שקוראים אותו.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעניין כתיבה שקרבה אותי לעולם לא ממש מוכר לי,
הסופרת כותבת בשפת גבוריה עברית אחרת ומרתקת.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ב'שום גמדים לא יבואו' החליטה שרה שילה להתיימר ולהיכנס למוחותיהם של מספר בני אותה המשפחה החיים בפריפריה, להראות את נקודות המבט השונות לסיטואציה הקשה מבחינה כלכלית ובטחונית ודרכיהם השונות להתמודד איתה.
הרעיון טוב, אפילו הייתי אומרת חשוב. הספר עצוב מאוד, אבל הייתי אומרת שיחד עם הרגישות והיצירתיות של הסופרת, הספר לא הגיע למקומות אליו הוא יכל להגיע.
לגבי השימוש ב'שפה נמוכה'- כאן הרגשתי שהניסיון הוא מאולץ מאוד, ושאין הזדהות אמיתית עם הדמויות. אנשים אמיתיים לא מדברים או כותבים ככה:
שפה קלוקלת שמשתמשים בה בדימויים מורכבים. זה לא קורה במציאות כי מי שחי בש... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
היות והביקורות היו כל כך חיוביות ציפיתי להרבה מהספר, אבל חייבת להגיד שהתבדיתי. באופן אישי קשה לי ליהנות משפה נמוכה בספר, אפילו שאני מעריכה את היצירתיות בדימויים. אני לא יודעת אם המשלב הנמוך היא נלעג ומעיד על התנשאות (כמו שנטען בכמה ביקורות), ולדעתי למחברת יש הזדהות ואמפתיה עם הדמויות. יש גם משהו מאוד אמיתי ומרגש בסיטואציה המשפחתית הבסיסית ובנקודת המבט של הדמויות. סך הכל, נדמה לי שאם אני אחשוב על זה הספר באמת "ספר טוב", אבל תוך כדי קריאה לא נהניתי בכלל. כנראה שהמחסום ביני לבין הספר הוא השפה העילגת, שגם אם לא התכוונה להלעיג רידדה את הדמויות לדרגה שקשה ל... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
ספר מקסים,
כתוב בשפה שקשה להתמודד עימה , שפה נמוכה שאולי דווקא מייחדת את הספר.
אהבתי את העלילה הפשוטה , את הציניות שבכתוב ואת התמימות של הדמויות והפשטות שלהן.
ספר מיוחד במינו.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יצירת מופת!!!
לא פחות!
כתיבת הספר בשפה במשלב נמוך, המאפיינת את תושבי האזור, מכניסה את הקורא, שזו אינה שפת יומו לעולם אחר, אותו עולם נעלם מתושבי המרכז, של אנשים שחיים את חוויית הקטיושות. אנשים עם אורח חיים אחר ודברים אחרים בראש. אנשים שחיים בצל המוות, בסכנת מוות, בפחד מוות, כל יום.
יש כל כך הרבה רבדים בספר, בספרותיות שלו, שקטונתי מלפרש אותו, הייתי מעוניינת לשמוע הרצאה מקצועית עליו. אנסה להמשיך בכ"ז.
השפה הדלה, בצורה מוקפדת יש לומר, יש בה כל כך הרבה כח להכניס אותך לעולם ההוא, והיא מלאת רגש, יש בה אולי איזה בוז אפילו לשפה הגבוהה של הספרות, כאשר אפשר להביע ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מסכימה לגמרי שהסגנון כתיבה מוריד מהספר המון. סגנון מתבכיין ומעצבן לקריאה. העלילה המעניינת גרמה לי להמשיך לקרוא עד לסוף.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הסופרת מאפשרת התבוננות פסיכולוגית מעניינת על העולמות השונים של הגיבורים, תוך כדי התייחסות לרבדים שונים הפיסי, המשפחתי והנפשי. אבל השפה שבה היא משתמשת וההקצנה של המצבים עמם הגיבורים מתמודדים הופכת את הספר לעמוס מדי ולעיתים אף מיגע... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
סיפורה של משפחה במעלות תחת נפילת הקטיושות. מספרים האמא שאבדה את בעלה והיתה צריכה להסתדר בלעדיו כשבבטנה תאומים מלבד שני ילדיה. סיפורו של הבן שמשמש כאבא לתאומים. סיפורה של הבת שהיתה מאוד קשורה לאבא. השפה ירודה של משפחה ממרוקו פרימיטיבית. הספר בחלקו יפה אך לא מומלץ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
|
|
