ביקורות ספרים על הספר אדם נכנס לחדר
הגעתי עד 226 מתוך 270 כרגע לא חושבת שבא לי לסיים להמשיך עד הסוף לקרוא, עזבתי פעם, זוכרת שקראתי תוך כדי קראיה עם עוד כמה ובאמת שניסיתי והשתדלתי. סך הכול קראתי ממש את הרוב. הנושא מאוד מעניין הכול מכול וכול גם הסיטואציה של איבוד זיכרון ואיך מתמודדים וגם הסיפור עם השתלות זיכרון שמתאים לתקופתנו מאוד האם זה מדע בדיוני או אמת והאם זה בכלל אנושי ומה פתאום והיכן המוסר ואיך יש הסכמה לדבר כזה לשחק לבני האדם במוח, אוף, חזק משמעותי, חשוב, אף אחד ניראה לי מכול 18 המבקרים פה לא כתב על זה בכלל, איך? הכיצד? ניחא. לא רע רק שזהו וגם יש פה הסכמה כללית בסימניה לחוות דעת כזאתהי אז ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
תארו לכם שיום אחד אתם מוצאים את עצמכם במקום אחר, הרחק מאזור מגוריכם, כאשר אינכם יודעים מי אתם, מהיכן באתם, מה עיסוקכם, מצבכם המשפחתי, ולמעשה הזיכרון שלכם אבד ומה שנותר אלו הן זיכרונות הילדות שלכם.
זה מה שמתרחש לסמסון גיבור הספר, פרופסור לספרות אנגלית, המוצא את עצמו, יותר נכון מוצאים אותו, שוטרים, בלאס וגאס הרחק מביתו שבניו יורק. לדבר הזה אשר התרחש לסמסון יש ביטוי מקצועי, זוהי תופעה שנקראת ‘פוגה’. הפרעת ניתוק. קשור להפרעות דיסוציאטיביות, הפרעות נפשיות הכרוכות בשיבושים בתודעה, בזיכרון, בזהות ובתפיסה. אנשים עם הפרעות אלה, משתמשים בדיסוציאציה כמנגנון ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מה ניסית להגיד בספר, ניקול קראוס? איזה עולם מדליק יצרת, איזו עלילה מפולפלת, כל כך הרבה פרטים ודמויות משנה צבעוניות, אבל הספר לא אומר כלום! האם זאת הכוונה שלך? שהכל בחיים ריקני וסתמי כמו מוחו החדש של סמסון? את הספר קראתי בהמתנה לטיסה בשדה התעופה באתונה, שבהחלט הצליח להנעים את זמני. הכתיבה מעולה, העלילה מצוינת (למרות כמה סיפורי משנה מאוד סתמיים והזויים), אבל מעבר לזה לספר אין שום תכלית או מסר, דבר שאיכזב אותי מאוד מאוד. סיפורי המשנה בספר לא התרוממו או תרמו לעלילה המרכזית. ובלי קשר, בכלל לא מצאתי את סמסון, גיבור הספר, כגבר אינטליגנטי ורגיש כמו שמתואר בתקצי... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
בניגוד ליתר הביקורות כאן, מבחינתי האירוע של העברת הזכרון בין שני אנשים הוא לאו דווקא המוקד של הספר, והאם הוא קורה או לא ובאיזה אופן, או האם זה ריאלי, עתידי או דימיוני זה פחות מהותי (לראייה - רוב הספר זה הציפיה לזה, ההסכמה או אי ההסכמה, ואחרי האירוע - הביקורת על המדען, עצם העברת הזכרון זה תהליך של עמוד אחד או שניים).
לדעתי המהות של הספר זה הפגישה בין שלוש וריאציות קיצוניות של זכרון, אולי ארבע. זיכרון רציף - ואז משהו משתבש (אלצהיימר), זיכרון רציף עם PEAK אחד טראומטי (הלם קרב), זיכרון רציף, נעלם ואז חוזר (הגיבור), ואולי הסוג הרביעי זה הזכרון הנצחי, זה שזוכרים את ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
נושא הספר עתידני ומעניין. פרופסור מוערך בן 37 שעקב גידול איבד את הזכרון של 25 השנים האחרונות לחייו, הזיכרון שנותר לו הוא עד גיל 12.
הספר הוא על הניסיונות לחזור לחיים שגרתיים ולחיי הזוגיות מטרום האירוע, הקשיים בחזרה וחלקו השני הוא בנושא מחקר מדעי שמרחיק לכת בניסיון של צריבת זכרון. אני הייתי מעדיף להתמקד בחלק הראשון של התחושות, המשברים והחיים בעקבות אובדן הזכרון ופחות בחלק השני שהוא יותר מדע בידיוני עבורי ובלתי מציאותי.
סופו של הספר נחתך, הייתי מצפה לסוף אחר עם פואנטה מרשימה יותר.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
"אדם נכנס לחדר" הוא איזה רעיון מבריק ממש- שהלבישו אותו בדפים ובכריכה, וכך יצא ספר שהוא אולי מבריק ממש, אבל גם די... אממ..פילוסופי ומתמרח, זהו בדיוק.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מאכזב מאוד לעומת ספרה האחר של ניקול, "תולדות האהבה", חסר טעם ולא מעביר את הרעיון בצורה מעניינת.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
את הכשרון של הסופרת לא ניתן לגזול ממנה אך את הספר הזה בקושי הצלחתי לסיים פשוט לא אמין.הסופרת היתה מצליחה יותר בבניית דמות נשית והאם צריך להסביר לה מהו הכח החזק המניע את העולם ? היא פשוט לא שמעה עליו..... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
|
|
על פניו זהו ספר רגיש וטוב , אבל משהו הפריע לי וככל שקראתי עוד ועוד הבנתי שאני פשוט לא מצליחה ''להאמין'' לסמסון , לא לדרך הפעולה שלו , ולא להרהורי לבו .. הרגשתי שכל הדמות שלו כולה מבוססת על חוויה שמנותחת מזווית מאוד מאוד נשית , ולא האמנתי למונולוג הפנימי של סמסון כגבר לכל אורך הקריאה , או כגבר פגוע לצורך העניין ...האמת היא שזה מעולם לא קרה לי עם דמות גברית בספר וזו הפעם הראשונה שכל הספר כולו עורר בי מודעות יתר והרהורים לגבי חוסר היכולת של ניקול קראוס לפצח את הדמות הגברית החסרה שאותה יצרה ( להרגשתי האישית כמובן ) , לא הצלחתי לשקוע ולהסחף עם הסיפור הזה , שאולי י... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
סמסון, חוקר ספרות ומרצה מבוקש, עובר ניתוח להסרת גידול ממוחו, אלא שעם הגידול ניטלות גם עשרים וארבע שנים מחייו, אותן אין הוא מסוגל לזכור לאחר הניתוח. סמסון מוצא את עצמו נשוי לאישה צעירה ואבא לכלב, בדירה מלאה בספרים שקרא ולא זוכר, ועם זכרונות שנעצרים לפני גיל בר מצווה. המצב המשונה הזה מוליד תסכול ובדידות, עד שחוקר תמהוני מחליט לנצלו לטובת ניסוי סודי בזכרון האנושי.
אמרו את זה קודם לפני, ואני אצטרף למקהלה: אין דינו של "אדם נכנס לחדר" כדין "תולדות האהבה". אל תחפשו בו את מה שמצאתם ב"תולדות האהבה": ההזדהות עם הדמויות, רוח המקום הנושבת בכל משפט, האופי הברוקלינא... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר טוב.
עם זאת כתוב לגמרי אחרת מספרה האחר "תולדות האהבה". עדיין סיפור מענין למדי.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ניקול קראוס בוחרת להתמודד עם נושא לא קל בספר הזה, שמעלה תהיות רבות ומספק חומר למחשבה.
לקריאת הביקורת המלאה:
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1547970... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|
אני רק רוצה שמישהו יסביר לי למה הבחורה מסרבת לסיים את הספרים שלה.
נכון, זה הספר הראשון שלה. נכון, תולדות האהבה טוב יותר. אבל גם שם היא לא הצליחה לסיים את הספר. אולי איכשהו. אבל פה זה גרוע יותר.
יש לה המון פוטנציאל, המון, אבל זה כאילו פשוט נמאס לה באמצע לפתח את העלילה והיא עוצרת אותה באיזו נקודה מבלי להגיע לפואנטה. באותה מידה הספר היה יכול להסתיים בכל נקודה אחרת במהלכו ולא הייתי מרגישה הבדל. עד כדי כך.
זה מסתכל, בעיקר כי היא יודעת לכתוב, והיא רגישה להמון דברים שסופרים אחרים לא מודעים אליהם, ואיכשהו יש פספוס ענקי בספרים שלה.
אולי בספר הבא זה ישתנה. הלוואי.... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
ספר נהדר, שמסופר מנקודת מבטו של אדם שאיבד את הזיכרון מ-24 השנים האחרונות בחייו בגלל גידול שפיר במוח, וזוכר את חייו רק עד גיל 12. עצם הניסיון לכתוב מנקודת מבט שכזאת דורש אומץ, וקראוס בונה דמות אמינה ומורכבת. הסיטואציה המקורית מאפשרת הסתכלות חדשה ומרעננת על בני זוג ומשמעותם בחיינו (הגיבור בעצם פוגש את אשתו לראשונה כשהוא מתעורר) ועל משמעות הזיכרון והעבר. ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
הגעתי לקרוא את הספר עם ציפיות רבות לאחר שקראתי ואהבתי את ספרה הקודם, אך לצערי התאכזבתי. הרעיון שמאחורי הספר של אדם שמאבד את כל זכרונותיו מאז הילדות הוא רעיון שניתן לעשות איתו כל כך הרבה אך הסופרת בחרה לקחת את העלילה למקום אחר שאותו לא כל כך אהבתי. וגם שם הספר לא הצליח להמריא.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מסכנה ניקול קראוס, שהרומן השני שלי פורסם בארץ לפני הראשון. זה לא ש"אדם נכנס לחדר" הוא לא ספר טוב. להפך- הוא חכם, מפתיע, מאוד מרגש וכתוב... ובכן, בטח לא כמו רומן ראשון. אבל "תולדות האהבה" טוב יותר. לא נעים להגיד, ומאוד לא פוליטיקלי קורקט להשוות, אבל ככה זה.
"אדם נכנס לחדר" מספר על פרופסור אמריקאי, שמאבד את כל הזיכרון המאוחר שלו (מגיל 12 והלאה), ונאלץ בתחילה להרכיב את חייו 'לאחור' לפני שהוא מחליט לחשוב 'קדימה' וליצור לעצמו חיים חדשים. יש בו עלילה מצוינת, דמויות מאוד אמינות ומרגשות והכישרון של ניקול קראוס, זה שמאוחר יותר יביא אותה לכתוב רומן שני ונפלא (לא, אני לא ... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
|
קראתי את "תולדות האהבה" רק לפני שבוע ומאד אהבתי. "אדם נכנס לחדר" כתוב בסגנון שונה לחלוטין. והוא פחות טוב. אם זה היה הספר השני שלה- הייתי מתאכזב ממנה מאד. אבל למזלנו זה היה הספר הראשון שלה ו"תולדות האהבה" היה השני כך שאפשר רק לקוות שגם בשלישי יהיה שיפור.
בקיצור, אפשר לקרוא, אבל לא לבוא עם ציפיות, במיוחד מי שקרא קודם את "תולדות האהבה".
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? ![]() |
|
מעווולה!!! אחרי שקראתי ומאד!!!!!!! אהבתי את "תולדות האהבה" של אותה סופרת, חיכיתי שיתרגמו את ספרה זה, שהוא הראשון שכתבה. מומלץ ביותר- כשרון אדיר יש לה...ובנוסף גם בעל כשרוני ( יונתן פוייר ספרן). רוצו לקנות. זה ספר שתרצו שיהיה לכם בבית.... המשך לקרוא
אהבת? ![]() |
|