ביקורות ספרים על הספר הצלם
|
כבר דובר רבות על השפעת הסמים על כתיבתו של פיליפ ק דיק.
לי נראה (למרות שמעולם לא ניסיתי וגם לא ממליץ לצרוך חלילה), שבספר זה, הסמים כאילו כתבו את העלילה מאליה. הדמיון בספר זה הוא על אנושי ומפתיע בכל פיסקה מחדש. הספר כולו בלגן שלם, טירוף (ממש ) ויצירתיות שאיכשהו מוצאים את החיבור וההגיון (האי גיון ) לבסוף.
הספר נכתב בשנות ה 60 על אמצע המאה ה 21 (כמה עשרות שנים מהיום) כשנשיא ארצות הברית הוא בעצם צלם (סימולקרה, אנדואיד), עוד כל מיני דמויות מוזרות כגון פסנתרן טלקינטי ואנשים ניאנדרטלים שחיים בארצות הברית אחרי שהוריהם נחשפו לפצצה גרעינית ועוד הרבה מוזרויות. אני לא ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ברשותכם, הביקורת לא תעסוק יותר מדי בספר עצמו, אבל למען הפורמליות – הספר הזה בהחלט מוצלח, מלבד בעיה אחת – הוא של פיליפ ק דיק, עובדה זו כשלעצמה אינה בעיה, ואם זה הספר הראשון שאתם קוראים מתוך שלל ספריו זו אפילו לא בעיה כלל. הספר הראשון של דיק שקראתי היה "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות", והוא היה חביב בהחלט, אחריו קראתי את "האיש במצודה הרמה" שהיה ירידת מדרגה, וזה השלישי. לאחר "האיש במצודה הרמה" קראתי ביקורת על כתבי דיק, שטענה בין השאר שכל הספרים של דיק זהים – אשה יפה שעוזרת ומפריעה לגיבור לסירוגין, עלילה פרועה, עולם משונה, הרבה דמויות לא מפותחות, ושו... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אתה לא מי שאתה חושב שאתה.
אתה לא מי שאחרים חושבים שאתה.
אפשר לומר שאתה מי שאתה חושב שאחרים חושבים שאתה.
יסלח לי פיליפ ק. דיק, אבל בביקורת הזאת לא ייכתב כמעט דבר על הספר שלו. אומר רק שהוא ספר טוב, ומעניין, ואף על פי שקניתי אותו בטעות, אני לא מוציאה אותו מהמדף שלי. ספרים שלא מוצאים חן בעיניי גולים אחר כבוד למדפים אחרים בבית.
לפני הרבה זמן אחי הביא הביתה את "התקווה" ו"התהילה" של הרמן ווק.
הם היו איומים. זאת לא היתה רק ההשוואה הלא מחמיאה לספרי המופת שלו, "רוחות מלחמה", "מלחמה וזיכרון" ו"המרד על הקיין". זאת היתה התדמית של ישראל בספר הזה. תדמית מאוד, ובכן, אמר... המשך לקרוא
29 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשמכירים (בקווים כלליים) את הביוגרפיה של פיליפ ק. דיק, מבינים כיצד באים לעולם רעיונות שמתעצבים לספרים כפי שכתב פיליפ ק. דיק. בהרבה מובנים, הספר הזה הוא מבחינת "פיליפ ק. דיק קלאסי" - דומה במאפייניו העיקריים לספרים רבים שכתב במהלך שנות השישים.
הספר גדוש בחזיונות אימה פרנואידים והזויים כאחד. אני משוכנע לחלוטין שהפרנויות, הנוירוזות ומחלות הנפש של הגיבורים - כולם לקוחים מעולמו הפרטי, הקודר והמתוסבך של המחבר. המשטר האמריקני נהפך לטוטאליטרי, ומבוסס על שקרים ביזאריים שמחזיקים מעמד במשך כ-70 שנה, כנגד כל הסיכויים (כך, למשל, ה"גברת הראשונה" נמצאת בבית הלבן כבר ... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מוזר, אפל ומטריד. בחלקו חדשני ומתקדם ובחלקו אנכרוניסטי להפליא (בריה"מ?! מה זה?). הכתיבה אינה אחידה ברמתה וכנ"ל הרעיונות אך פה ושם מבליחים ניצוצות של גאוניות. אהבתי מאוד את עיצוב העטיפה ואת התירגום של שם הספר. (המקור באנגלית: The Simulacra).... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ככל שאני מתעמק ביצירתו של הסופר המופלא הזה, פיליפ ק.דיק, אני יותר ויותר מתבאס מכך שהאיש כבר אינו בין החיים... זאת, בעיקר מכיוון שיש לי די הרבה שאלות לשאול אותו, למשל - מה פשר היחס המועדף שהוא מעניק בספריו למדינת ישראל ולמנהיגיה ? מה, עד כדי כך עשו עליו רושם הידיעות מימי ראשית עצמאותנו, חיי השותפות, הפרחת השממה, מיתוס ה'מעטים מול רבים' וכאלה ?! זה כבר הספר השני שלו שאני קורא, שכולל בתוכו פסקאות שלמות של הערצה, שאינה חבויה ואף שאינה מוטלת בספק... שם ("כשל זמן") הציונים הם היחידים שהצליחו להתגבר על מדבר מאדים, כאן זה הישראלים שיכולים ללמד את ארה"ב (!) דבר אחד או שנ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
