ביקורות ספרים על הספר ככה זה קרה - הספריה הקטנה #

אז מה יש לנו? ספרון קצר עם סיפור עלילה המובא כמונולוג מתמשך של מספרת ללא שם המתגוררת באיטליה. מעט מאד דיאלוגים, הרוב הם פסקאות ארוכות (לעתים עמוד רצוף) שרבות מהן משמימות להחריד. נפתח ב'יריתי לו בין העיניים'. וחוזר אחורה לרקע ואיך זה הגיע לאן שהגיע. חייה המשעממים למדי בפנסיון בו היא גרה לפני נישואיה לאלברטו המבוגר ממנה בשנים רבות ונמוך בלא מעט סנטימטרים. הוריה לא ממש מאושרים מבחירתה בו, מכל הגברים. אז יש לנו אותה ואת אלברטו. אחר כך תיוולד בתם ('הילדה' ללא שם). המאהבת ג'ובאנה עם פרוות הטלה, אוגוסטו- ידיד נעורים של אלברטו. ג'מה המשרתת בת השש עשרה ש'היתה מ... המשך לקרוא

ראובן

את הספר הקטן הזה גמעתי בשתי גמיעות, אתמול והיום. ובכן גיבורת הסיפור יורה באיש כדור בין העיניים לאחר שהראה לה בחיוך את הציור ששרטט בפינקסו: רכבת ארוכה והוא מאחד החלונות מנפנף לשלום. ותאמינו או לא זוהי מהות הסיפור כולו. המספרת שלאחר מכן יושבת בגן קטן, חושבת שתיגש למשטרה תתוודה שם ותספר את תולדות חייה עם בעלה מהיום שנפגשו. והיא מספרת בפשטות, בלי התלהמות ובלי קישוטים מיותרים, בצורה קולחת עד שאי אפשר לעזוב, את מה שיוביל בסופו של דבר לאותה יריה. בדרך שהזכירה לי איכשהו את "הזר" של קאמי, אלא שלו לא היה מניע... פשוט מצוין.... המשך לקרוא

אלזה

ככה זה קרה; אירועים לא הכי שגרתיים שמסופרים בצורה מבריקה ומעשה הכתיבה *** "כפות רגלי היו קרות ורטובות, והשלפוחית ההיא בעקב הכאיבה לי מאוד עם כל צעד וצעד. הרחובות היו ריקים ונוצצים תחת הגשם השקט. רציתי ללכת לפרנצ'סקה, אבל נזכרתי שהג'יגולו אצלה. חזרתי הביתה. דממה גדולה עמדה בו, והתאמצתי לא להקשיב. כשהגעתי למטבח, הבנתי מה אעשה. זה היה פשוט ולא פחדתי. הבנתי שלעולם לא אדבר עם האיש בעל הפנים השחומים שמאחורי השולחן, וזה הקל עלי מאוד. הבנתי שלא אדבר יותר עם איש. לא עם פרנצ'סקה, לא עם ג'ובאנה, לא עם אוגוסטו, לא עם אמא שלי. עם איש לא. ישבתי ליד שולחן השיש במטבח ולא ... המשך לקרוא

Hypnose

לא התכוונתי, למרות שאולי אם הייתי משקיעה עוד שני גרם מחשבה אחרי שקראתי את התקציר על הכריכה האחורית הייתי מבינה מלכתחילה שאני עומדת לקרוא ספר עם מסגרת מאד דומה לזו של הספר שאך זה נטשתי ואולי הייתי דוחה את הקריאה לפעם אחרת, אבל לא עשיתי את זה וככה קרה. את כרוניקה של מוות ידוע מראש הפסקתי לקרוא בערך באמצע. כמו עם עוד כמה ספרים של מארקס, גם את זה קראתי יותר מפעם אחת ולמרות שהתלהבתי כשהייתי צעירה לא זכרתי כלום. על אף שהוא קצר מאד, הרעיון מתברר די מהר, מה שמייתר, לפחות בעיני, את המשך הקריאה. הרי המוות ידוע מראש. מה שנשאר זה הבנת המוטיבציות ומה שיש לו להגיד על... המשך לקרוא

סוריקטה

ספר נחמד, אהבתי את סגנון הכתיבה ,הספר מסופר על אישה שיורה בבעלה ומספרת למה היא ירתה בו ... (לא מצדיק ) קראתי את הספר בעיקבות המלצות באתר זה והתאכזבתי , התאכזבתי כי אין לו סוף ...התאכזבתי כי הוא קצר מידי ... התאכזבתי כי לא הבנתי אותה ... ... המשך לקרוא

נעמי

סיפור קצר (שעתיים לקרוא) על בחורה איטלקיה חסרת מיומנויות חברתיות/זוגיות, שמתחתנת עם גבר שאינו מתאים לה ומכל הסיבות הלא-נכונות. כמובן שגם שאר חייה עד הסוף הטראגי מורכבים מבחירות שגויות. כשהדברים מתחילים להתסדר עבורה, היא מקבלת את ההחלטה הכי לא-שפויה עבורה. כתיבת הספר נהדרת, זורמת, אנושית. ממליצה!... המשך לקרוא

תולעת חמודה

סיפור מעולה. לא ארוך אבל חזק מאוד. הסיפור הראשון של נטליה גינצבורג שקראתי והיא קנתה אותי. כתיבה תמציתית וחזקה.... המשך לקרוא

מנטה

אהבתי. קצר, חמוד, עושה את העבודה. מסופר על אישה שיורה בבעלה, בהתחלה מזדעזעים, אח"כ מבינים למה..למרות שנראה לי שבעיטה בביצים הייתה מספיקה(: אף פעם לא הבנתי נשים שמתפשרות על חיים לצד הבעל רק "כדי לדעת איפה הוא נמצא כל הזמן", מה הטעם? כשאין אהבה אז אין, לא בכוח. חולה על אלה שאומרות לעצמן "הוא שוכב עם אחרות אבל אותי הוא אוהב באמת.." וואט אבר... הקצב מעולה, כתיבה מאוד ממוקדת, אפילו לא הפריע לי לא לדעת את השם של הדמות הראשית. נדמה שהסופרת ידעה בדיוק מה היא רוצה לכתוב, לא התפזרה יותר מדי והצליחה ליצור דמויות חזקות במס' לא רב של עמודים. אתם עוד פה? רוצו לקרוא...... המשך לקרוא

Addicted To Books

מהיצירות הגדולות של המאה ה-20, כתב מנחם פרי ולזה שמתי לב רק בשני שליש הספר. "יריתי לו בין העיניים", אמרה הגיבורה בפתיחה ומתארת חיי נישואים שכל מה שהיא רוצה בהם זו הנורמליות. אבל אין בהם שום נורמליות. יש כאן משולש נצחי, יש אהבה לא סימטרית, הבדלי גיל, התבוננות על החיים ה"נורמליים", שעד הסוף לא ברור מי יותר נורמלי בהם. בסופה של הנובלה הזו כבר ברור שהיריה בין העיניים לא היתה מהסיבה שחושבים שהיתה בהתחלה. ומה לגבי היצירה מהגדולות במאה ה-20? טוב, זה לא. גינזבורג מתמחה בסיפורים קצרים, יודעת לקבוע קצב מתאים, לתמצת וזהו. סיפור גדול אין כאן, עניין גדול גם לא. זו אמנם ... המשך לקרוא

מורי

וואו איזה ספר מעולה !!! קראתי אותו פחות משעה. כל כך מרתק וסוחף, כאב לי הלב על כל מה שעברה גיבורת העלילה. ספר קצר מאוד, מכיל 91 עמודים, כתוב בתמצות עניינית. בחורה שמתאהבת בגבר המבוגר ממנה בהמון שנים. הם מתחתנים, למרות שהגבר לא ממש אהב אותה, ולא רצה להתחתן עימה. במשך הזמן היא מגלה שיש לו מאהבת כבר המון שנים. הספר מכיל המון הפתעות לא צפויות, מיקרים כואבים במיוחד. היו קטעים שהלב כאב לי נורא, והזלתי דמעה. גם אחרי שסיימתי לקרוא, עדיין חשבתי על כל מה שקראתי. ספר מדהים, מומלץ מאוד. ... המשך לקרוא

ר י נ ת

משהו בספר הזה הזכיר לי את 'ימי הנטישה' של אלנה פרנטה. כמו אל הנ"ל, גם אל 'ככה זה קרה' ניגשתי בחשדנות מסוימת. ההתחלה של הספר גרמה לי להרים גבה. אישה יורה בבעלה. מה כבר אפשר לחדש לי פה, חשבתי, לחלוטין מפספסת את הנקודה שאותה הבנתי לבסוף: זה לא עניין של לחדש, של לייצר איזו פואנטה או להפתיע, זה עניין של לברוא יש מאין חיים שלמים של דמות שיהיו אמינים ונוגעים ללב ויגרמו לקורא לקצב לב לא סדיר בשעת הקריאה. רק זו הדרך לסטות מהמדרון המפותל שמוביל לקלישאה צורמת. ואת זה נטליה גינצבורג בהחלט הצליחה לעשות. התרגשתי.... המשך לקרוא

תמר

אין הרבה ספרים שאני חוזרת וקוראת בהם בפעם השנייה. את הרומן הקצר הזה קראתי כבר שלוש פעמים וברור לי לגמרי שאחזור ואקרא בו שוב. זה סיפור מרגש בלי להיות משתפך, עצוב מבלי להיות דרמטי, משפטים קצרים, קולעים, הופכים בטן וראש, בקצב שהוא לא איטי אך גם לא מהיר, ממש כמו המציאות, מובילה גינצבורג את הקורא בתוך שבילי הנפש של הדמויות בסיפור האהבה הסבוך הזה ובעיקר בתוך נפשה של הגיבורה ששמה לא נמסר ולכן במידה רבה היא יכולה להיות כל אחד מאיתנו. זו אחת הביקורות הקצרות ביותר שאני כותבת וזאת בגלל שלא אצליח לתאר את עוצמות הרגש והכאב שיש ברומן הזה וכמה שהוא נגע בי. פשוט יפ... המשך לקרוא

נטעלי

לגבי נטליה גינצבורג אני משוחד. פשוט נפלא.... המשך לקרוא

דן