ביקורות ספרים על הספר זיכרונות מהזונות העצובות שלי - ספריה לעם #538
|
"אדם זקן - מה יש לו בחייו? הוא קם בבוקר, ובוקר בו לא קם. הוא מדשדש אל המטבח ושם המים הפושרים יזכירו לו שבגילו ... שבגילו ..."
כך כתב דוד אבידן ושר דני ליטני, אך לגיבור סיפורינו, יש גם דברים אחרים לחלוטין.
הספר מגולל את סיפורו של עיתונאי קשיש בן 90 שמעולם לא נישא וכפי שהוא מעיד על עצמו, כל חייו שילם עבור יחסי מין עם מאות נשים. ביום הולדתו התשעים הוא מבקש לעצמו נערה בתולה לליל אהבה (לא כל אהבה) אך כשניצבת בפניו הנערה הישנה, עירומה ושותקת – הוא מופתע לגלות שבתשוקה האחרונה שלו מסתתר דווקא געגוע עמוק לאינטימיות, רוך ואהבה. יש כאן לא מעט קטעים המזכירים את "בית היפה... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
נפש האדם מוצגת בפנינו שברירית וחסרת אונים, כציפור עם כנף שבורה או חתול שמדדה עם רגל פצועה, וקשה שלא להמטיר עליה טיפות של אמפתיה ובעיקר רחמים. אדם בן 90 שלא ידע אהבה מעולם, כל שהכיר היו הזונות והן סיפקו לו את כל צרכיו הפרימיטיבים. בגיל 90 בעודו פורש בפנינו את סיפור חייו הוא מחליט להעניק לעצמו כמתנה ליום הולדתו "ליל אהבה עם נערה בתולה", הוא מרים טלפון אל אישה הבעלים של בית בושת מכובד, שהכיר כשהיה צעיר יותר כשפקד את בית הזונות על בסיס קבוע, ומבקש ממנה שתמצא לו את האחת וכך קרה, הם נפגשו ובאותו הלילה סקס לא היה, הוא נשכב על ידה ונרדם.
גרסיה מציג בפנינו סיפור ח... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מה יותר טבעי לבן תשעים, החוגג יום הולדת בבדידותו, מלבקש לבלות בחברת זונה? בתור אחד שנחשף למין בבית בושת בגיל 13 ומאז זו היתה צורת השימוש הטבעית שלו בסקס, הרי פנייה לבית הבושת הרגיל שלו היה עניין של הרמת טלפון ובקשה. משנאמר לו שבתולה כפי שביקש יכולה להיות רק צעירה במיוחד, הוא שאל אם יצטרך להחליף לה חיתול.
היא בת 14, היתה התשובה שהתעכבה רק מעט לנוכח לקוח מוערך ומפורסם כל כך, ובארצות מתקדמות במיוחד זה היה נחשב לפדופיליה. אבל אנחנו רומנטיים היום ומעט סלחנים. הוא הרי בן 90, בקולומביה הלוהטת, מתלבש יפה למרות החום, מגיע למי שנקבעה לשמח אותו ביום הולדתו רק כדי לג... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספרון הקטן הזה מכיל את מה שכולנו מצפים שיהיה בספר טוב: אנושיות על מורכבותה, מינימליזם רגשני וצניעות. זהו סיפור המעמיד את המוסר האנושי במקום הראוי לו- הקונטקסט ההיסטורי והתרבותי בו הוא נכתב, רוח הזמן אם תרצו. בלי צדקנות דידקטית ומטיפנית.
זהו ספר שמסתיים בשעה-שעתיים של קריאה נינוחה, ונשאר בפינה עמוקה בקרקעית הלב לכמה שבועות ויותר.
שבת שלום :)... המשך לקרוא
14 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
טוב. מלבד הקונספט הסוטה , מדובר בספר קולח ומעניין, הירורים על זקנה והחיים. אם להגן על הסופר נאמר שאולי הנערה הצעירה מאוד שבה הוא מאוהב בגילו הישיש מסמנת עבורו את נעוריו האבודים, את החיים שקצם קרב, היא דוחקת את קץ חייו ומפעימה בו תקוות חיים וכוח נעורים. אך בכלל כל המחשבה על ישיש בן תשעים המבלה את עיתותיו בזרועות נערה צעירה ערומה , בפנטוזים ובערגה דוחה בעיני. מוטב היה לו היה מבטא את כמהיתו לחיים ולנעורים בדרך אחרת, אף שאולי זו הייתה פחות מענינת. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כמה טוב, כמה גבריאל ג.מ וכמה כייף היה לי שוב להתרפק על ספר קצר היריעה הזה לאחר שלא קראתי בספריו תקופה ארוכה. הספר אינו מורכב ואינו נפרש על גבי שנים כמו בחלק מיצירותיו הגדולות אך ענייני, אפרורי (במובן הטוב של המילה) ובעיקר אנושי. דמותו המרכזית של הזקן הכעור ושווה הנפש אשר נגלה כמולטי דרמטי ברגע שיא. דמויות המשנה רוסה קברקס בעלת בית הזונות והילדה שנקראת גם "דלגדינה" בפנטזיית האהבה של הזקן קושרות את חלקי הזכרונות ויומו של הזקן לסיפור השווה קריאה. ספר ארוטי מעט ובטעם מתקתק של זיקנה, אהבה ומה שבינהם. הסוף קצת מהיר, ישיר ולא מוביל לשום כיוון או סוגר אחד שכזה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בכל פעם שיוצא לי למצוא ספר דק כמו זה, כלומר של לא הרבה יותר ממאה עמודים אני תוהה איך לסופר לא היה הרבה מה לספר - למה הוא מיהר להוציא לאור את הסיפור הזה שלו ולא בחר "לדגור" עליו עוד קצת. האנחה הרווחת היא שספר כזה הוא ספיח כתיבה, בתנאי שזה כמובן לא הספר הראשון שלו וההרגשה היא כאילו נכנסת לתמונה ברגע האחרון ואתה צריך למצוא תמצית של מה שפיספסת. לא כך כשלוקחים וקוראים את הספר הזה שהוא אומנם יחסית לשאר ספריו של סופר "מאה שנים של בדידות" באמת ספר דק.
אפשר להמשיך עם קווי המחשבה של הספר מעבר למילה האחרונה הכתובה בו, וזהו רק חלק מסוד הכתיבה שגבריאל גרסיה מארקס הג... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מסקרן ממבט ראשון אבל חם ונוגע ללב.
צריך לשים בצד את הרעיון שהגיבור הוא דיי בעייתי בקונטקסט מסוים, ופשוט לצלול לתוך העלילה.
אז ורק אז פיתחתי סימפטיה עצומה.
שורת סיכום ספר מהנה ומעשיר על טבע האדם ועל זיקנה בכלל.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שיר הלל לזיקנה, שיר הלל לחיים,יופי של ספר דק קטן מרתק ומדהים.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ענק הספרות היה בדרך לכתוב סיפור נפלא על הזקנה ועל אהבה, אבל כנראה משהו התפקשש לו בדרך כי הספר הזה, שיש לו שם של סרט למבוגרים, קצר, לא ממש מעניין וחסר פואנטה בסופו. אכזבה.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
"הדם זרם בעורקיה בשטף כמו שיר שהתפצל עד למקומות הכמוסים ביותר בגופה וחזר אל לבה לאחר שטוהר באהבה."
"ריחפתי בין עננים תועים ודיברתי אל עצמי מול המראה מתוך אשליית שווא שאגלה מי אני."
" 'היא תהיה בת חמש עשרה בחמישה בדצמבר' אמרה לי.
'בת מזל קשת מושלמת.' הטריד אותי להיווכח שהיא מציאותית
עד כדי כך שיש לה יום הולדת."
"קסטורינה הכירה לי את עולמם של עלובי החיים, שבו הזונות הזמינו את הלקוחות העניים לארוחות הבוקר השופעות שלהן, השאילו להם סבון, טיפלו בכאבי השיניים שלהם ובמקרי חירום העניקו להם נדבת אהבה."
זהו סיפורו של אדם קשיש, עיתונאי בקושי, הידוע בכיעורו, בק... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר משרת את מטרתו כפי שהיא כתובה בתקציר, ללא ספק. לרגעים רציתי שהוא יצלול עמוק יותר והתאכזבתי, אך זה אולי חלק מהעניין - הסיפור קצר, לא יומרני, והשורה התחתונה בו איננה מתיימרת להיות מורכבת פילוסופית. כל אלו אכן תואמים את אכזבתי הקטנה, שהתגמדה נוכח השאר. נהניתי מאד.... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
