ביקורות ספרים על הספר על הכתיבה - רשימות על מלאכת הכתיבה

פעם ראשונה שאני כותבת ביקורת על ספר שלא קראתי. אני חייבת להגיד את דעתי עליו, ולדבר על כך שהוא לא בדיוק מה שציפיתי שהוא יהיה. בעבר חשבתי על לקנות אותו, אבל הוא לא היה זמין לקנייה מהאתרים שרציתי, ועכשיו אני כל כך שמחה שזה רק ספר ספרייה ושאני לא חייבת לסיים לקרוא את זה. ההקדמה הייתה טובה. חשבתי שאני הולכת לקרוא את המחשבות של קינג על הכתיבה, על היחסים שלו עם הכתיבה, חשבתי שאני אוכל להזדהות איתו בתור כותבת. בגלל שיש לי יחסים מורכבים עם הכתיבה, התחלתי לרצות לקרוא ספר על כתיבה. מה שגרם לי לתחושה הזאת היה טעות קטנה שעשיתי, וזה לבדוק אם יש אילו שהן תחרויות כת... המשך לקרוא

סייג'

אני לא מחפש ספר קליל בין שני ספרים כבדים. הנה נמצא לו ספר כזה, המתאים להגדרה ספר בין שני ספרים כבדים, כאילו ידעתי מראש שאני עומד לקרוא שני ספרים כבדים וצריך קליל ביניהם. על הכתיבה של קינג הוא כזה, ולא, אין לי כוונה לכתוב ספר. שומעים סטיבן קינג, שומעים אימה. הסופר הכותב צריך להיות מיזנתרופ נחבא, יצור שונא אור החי לבדו, וילדים הם עבורו מטרד נוראי. קינג המתגלה כאן רחוק, הנה קלישאה, כמזרח ממערב. הספר מספר בגוף ראשון על ילדותו, הרחוקה משפע. למרות זאת, אמו גידלה אותו ואת אחיו הגדול ממנו במעט, באהבה. האב בחר לצאת מהתמונה. קינג עסק במיני עבודות עד שהחל בכתיבה, אך ... המשך לקרוא

מורי

יוצא שאני עכשיו, מול המחשב, גולש באתר 'סימניה', ומרגיש דחף עז ובילתי נשלט לכתוב משהו. לא יודע, משהו. סיפור. ביקורת. קטע. בזמן האחרון, בתקופות רעות שבהן אני מרגיש מיואש, אני מגלה על עצמי כל מני דברים, כמו למשל שלכתוב עושה לי טוב. או לצייר. או לעשות כל דבר, שהוא כיפי, ושבמהלכו אתה קצת מפסיק להתעסק בדברים שמטרידים את מחשבותיך ביום-יום. היום למשל, במגמת קולנוע, התבקשנו לכתוב סיפור שיש בו שלט שמעביר אותך בזמן. כל אחד, לפי הדימיון שלו, כותב בסיפור לאילו זמנים השלט מעביר. אני כתבתי סיפור על נער שמרגיש לא טוב אחרי ארוחת עשר בבית הספר, הולך לרופא, הרופא מוציא לו שלט ... המשך לקרוא

זה שאין לנקוב בשמו

ספר נהדר. ולמי ששואף לחיות ולעסוק בכתיבה - ספר חובה. זה נדיר למצוא אותי קוראת את אותו ספר יותר מפעם אחת, כי יש כל-כך הרבה ספרים בעולם ואני רוצה להספיק כמה שיותר... אבל את זה קראתי פעמיים ואני לא אתפלא אם אמצא את עצמי קוראת אותו בפעם השלישית ביום מן הימים. סטיבן קינג מספר לנו על הילדות שלו ועל ימי נעוריו, וגם על תחילת דרכו כסופר. הכתיבה שלו פשוטה וזורמת כתמיד, עד שסיפור החיים שלו מתחיל להרגיש כמו חלק ממך בשלב מסויים. זה מה שתמיד אהבתי בכתיבה שלו, היא מהפנטת. חוץ מזה, קינג מספר על התאונה שעבר וגם נותן כמה טיפים לכותבים מתחילים. הספר הומוריסטי, שנון, מלא ... המשך לקרוא

מוריה בצלאל

**** התחלתי לכתוב ספר. התחלתי, כי הגיע הזמן. כי הגירוד הדוחק הזה לכתוב מזנב בי כבר לא מעט שנים. אמרו לי שאני יכול, שאני צריך, לא פעם ולא פעמיים, אבל זה לא קרה. לא לגמרי מפני שהעצלנות גברה עליי או שהיו לי דברים יותר חשובים לעשות, ואפילו לא רק בגלל שהחלטתי במהלך השנים להשחית את זמני הפנוי בעזרת ארבעה דרדסים נמרצים שהבאתי לעולם והפכו אותי גם לחכם גדול וגם לטיפש כפליים בעת ובעונה אחת (קראתי פעם הקדשה בעמוד הראשון של איזה ספר, שבו הסופר מודה לאשתו ולילדיו, שבלעדיהם, הוא כתב, הספר הזה היה מסתיים שנתיים מוקדם יותר). זה לא קרה עד עכשיו פשוט כי זה לא קרה. כי זה ... המשך לקרוא

אלון דה אלפרט

סטיבן קינג עם רזומה של עשרות ספרים, שחלקם עובדו לסרטים מצליחים כותב בצניעות מרשימה ובפשטות מקסימה על חייו והשראותיו ובדרך מעניק טיפים לסופר המתחיל. אחלה ספר שבעולם. ... המשך לקרוא

אודי

הוא מדבר על טלפתיה, על השראה, על כתיבה ללא גבולות ועל הגבלה יזומה. הוא מביא לי הרבה מה"סודות המקצועיים" שלו וזה מפליא אותי וגורם לי לרצות לכתוב עוד ועוד. קראתי כמה ספרים על כתיבה, בינתיים זה המלך.... המשך לקרוא

אביטל

קראתי את הספר לפני כמה שנים והוא היה באמת נחמד. החלק הראשון הוא יותר ביוגרפי וקליל ואילו החלק השני מספר על תהליך הכתיבה של סטיבן קינג וטיפים לכותבים צעירים. מאוד מומלץ למי שרוצה לשמוע קצת על הרקע לחלק מיצירותיו של סטיבן ואולי לכתוב בעצמו איזה סיפור או קצר או ספר. קצר וקליל. ואפשר לקרוא אותו תוך כמה שעות או יום... מומלץ! ... המשך לקרוא

דניאל

המון זמן חיפשתי את הספר שיצליח לחבר אותי לכתיבה של סטיבן קינג מעבר לאותם סרטים שנעשו עפ"י ספריו (כמו "בית קברות לחיות" ועוד...), וכשקראתי את הספר המעניין הזה בו מעבר לטכניקות כתיבה שפיתח עם השנים ובנדיבות לב משתף את הקוראים שלו בהן, הוא מספר בין השאר גם על תאונת דרכים שעבר, חשבתי שמצאתי את הנקודה (.) המסקנה היחידה שהגעתי אליה היא שהתאונה שעבר הפכה את החיים שלו לסוג של סרט אימה (ואם אומרים שהמציאות היא פרי הדמיון מזל שהוא לא חווה אותה כפי שסיפר בזמנו ב"מיזרי") אין ספק שהיא הציטה את דמיונו לכיוון אחר כשבחר לכתוב את הספר הזה, הקרוב יותר אולי מכל ספר אחר שלו... המשך לקרוא

אהוד בן פורת