ביקורות ספרים על הספר השמיים שבתוכי - יומנה של אתי הילסום 1943-1941

גילוי נאות: הטקסט נכתב בשצף-קצף אחרי קריאה של מחצית מהספר בלבד. אני מפסיקה לקרוא נכון לעכשיו כי העמדה המוצגת בספר מערערת אותי. ההתמסרות הרוחנית הזו של אתי, לגורל של השואה, קשה לעיכול. ההליכה כצאן לטבח, תחת איזשהן יומרות פילוסופיות. וזה לא שהיומרות הפילוסופיות/רוחניות הן נעדרות טעם. אבל עדיין. קשה לי לראות את הבחירה בזה, הבחירה להביט על הכאב כאיזשהו מקור שאפשר לצמוח ממנו ולהשלים איתו באופן מוחלט. אולי זה נראה לי חולני, או נעדר מקום בסיסי של בריאות, העדר השאיפה לטוב, ליפה, לבריא, גם במציאות החיצונית. הפוקוס הוא אינטנסיבי על המציאות הפנימית בלבד. לנס... המשך לקרוא

oldey

אתי הילסום, שחיה באמסטרדם ונספתה באושוויץ בספטמבר 1943, בגיל 29, הבינה שהקול שלה חריג. היא עוסקת ביומניה בהתלבטויות אישיות שיכלו אולי, לפחות בהתחלה, להיכתב בלי קשר לתקופה הסוערת. בהמשך, באופן בלתי נמנע, היא מתעמתת בתהליך הפנימי שלה עם המציאות הקיצונית. היא מתעקשת לא לשנוא, והתגובה שלה לרוע מסביב, היא בעיקר בלאמן את עצמה לקבל את המציאות ולהתנהל בתוכה, ובלהיות ערה לקשיי האנשים שמסביבה על מנת להקל עליהם ("הייתי רוצה להיות רטייה על פצעים רבים"). היא שואפת "להפיק מן הסבל כוחות חיוביים", ולהימנע ככל יכולתה מבהלה ושנאה. זה אמנם עשוי להישמע נכון ואמיץ, אבל גם ע... המשך לקרוא

אלעד

את "השמיים שבתוכי" החלטתי לקרוא כדי לשכך הן את הבושה שכבר הרבה זמן לא קראתי ספר שואה והן את הבושה שכבר הרבה זמן לא קראתי ספר שנכתב על ידי אשה. עכשיו שמלאכת הקריאה הסתיימה, אני יכול לקבוע שלא תקראו ספר שילמד אתכם כל כך הרבה על נפש האשה כמו "השמיים שבתוכי", ואילו כספר שואה - הוא ההפך הכמעט מוחלט ממה שתוכלו לצפות ממנו. אתי הילסום מתחילה לכתוב את יומניה ב1941, בהיותה בת 27, ו"לא רחוק ממסתורה של אנה פרנק". בסמוך לכתיבת היומן היא מתחילה את טיפוליה אצל יוליוס ספיר, פסיכולוג ששיטות הטיפול שלו ויחסיו עם כמה ממטופלותיו יראו מעט תמוהים לקורא בעידן ה"מי טו". כך או כך, ס... המשך לקרוא

ילד זיגזג

לפני מאתיים ואחת עשרה שנה, במסגרת סמינר באוניברסיטת תל אביב, נתקלתי ביומנים של אתי הילסום, והתאהבתי. הסמינר נקרא "הגות יהודית לאחר השואה", ובמהלכו עסקנו בכתבים של ז'אן אמרי, הרבי מפיאסצ'נה, פרימו לוי וכיו"ב. מוזר היה לי לקרוא יומנים של אישה צעירה בתוך המכלול הזה, משום שהם אינם הגות - לא במובן שיטתי - ואף לא נכתבו אחרי השואה, אלא במהלכה. למזלי, שני עניינים פעוטים אלה לא מנעו מן המנחה להציג בפנינו את היומנים, ועל כך תודתי התמידית, שכן זכיתי לצלול לעומקם, ולפתח איזו אינטימיות איתם. אני חושב שזו תופעה רווחת מאד בקרב קוראי היומן: אתה פשוט מתאהב. אז כתבתי עליה, כ... המשך לקרוא

שוער הלילה

אתי הילֶסוּם החלה לכתוב יומן בגיל 27. היתה זו שנת 1941, כשבחודש מרס, עשרה חודשים לאחר כניעת הולנד לגרמנים, היומן נגלה לפנינו בתחילתו. על המתרחש בחוץ, באמסטרדם, לא נרמז כמעט דבר בתחילת הדברים. היומן עוסק רבות בחייה הפרטיים של הילסום, בעיקר בחיי האהבה שלה, ברצון בגבר שימלא את חייה, הגבר שילך אתה עד הסוף. בינתיים היא משתעשעת עם ס., הפסיכולוג שלה, הנאמן לחברתו שבלונדון. הילסום מרבה לשתף אותנו באינסוף חיבוטי הנפש שלה ומעלה הרהור, שמא לא היו חייה פשוטים יותר לו רק היתה יפה ופשוטה. לאור הכתוב, אין ספק שהם היו פשוטים יותר. באמסטרדם היא חיה בריחוק מסוים ממשפחתה, מ... המשך לקרוא

מורי

בסביבות עשר בבוקר קיבלתי שיחת טלפון מאבא שלי (הנפלא) שדווקא נוהג להתקשר אליי בשעות ערב מאוחרות יותר. דיברנו קצת על הא ודא אבל למעשה הדבר המרכזי שחשתי שבער באבא שלי הוא לספר לי על הספר "השמים שבתוכי". שמעתי כבר את השם בעבר ואף הומלץ לי לקרוא אותו. אבל כשאבא שלי ממליץ, ועוד מתקשר בעשר בבוקר! רכשתי מיד! הספר הוא יומן שנכתב על ידי אתי הילסום, יהודייה הולנדית שחיה בתקופת מלחמת העולם השניה. בתחילה, היה קשה להכנס לעולמה של מישהי אחרת. זו לא עלילה זו ממש הצצה לחייו של אחר. אתי הילסום בתיאוריה התקדמה בקצב מסחרר וממש היה קשה לדבוק אחריה. הרגשתי לעיתים שקשה לי ל... המשך לקרוא

בר

שמי אהבה בתוכי אחרי שסיימתי את הזהו אדם, של פרימו לוי, התמלאתי בעצב מעיק ואפילו ייאוש מדכא. ספרו לקח אותי למעמקי מצולות הרוע האנושי, והתחלתי מעט להצטער על כך שבחרתי עבודה סמינריונית בתחום יומני השואה. אבל מצד שני אני ידוע כאחד שלא מוותר בקלות, ולכן החלטתי להמשיך למשימה הבאה שלי - ליומנה של אתי הילסום - השמיים שבתוכי, בין השאר בזכות השם הכל כך יפיפה בעיני (גם בגלל כריכת הספר המרהיבה) והסקרנות שהם יצרו בי ליומנה של אישה צעירה. כרקע ליומנה של אתי הילסום, גלשתי מעט במרשתת וגילתי תופעה מעניינת, יש להילסום מעריצים, למרות שחייה נגדעו במחנות ההשמדה לפני כ... המשך לקרוא

רץ

אין ספק שמשהו מן המיסטיקה האופטימית של הילסום נדבק בך במהלך ובתום הקריאה בספר. עדות לכך אפשר למצוא כאן בתגובות אחרות שנכתבו לספר זה שהינו כמו קפסולה של רוחניות גדושה בהומניזם, באמונה ביכולת האדם לשאת את הרוע והצד האפל שבתוכו ובאחרים תוך שמירה על שלווה, איזון והרמוניה פנימית. מכאן אני מרגיש שיש בכתביה של אתי משהו נורא בודהיסטי שמופיע פה ושם באי אלו הגיגים. כך למשל כתבה: "האבסולוטי לא קיים. החיים ויחסי אנוש מלאים כל מיני גווני גוונים וגוני-גוונים, שאין דבר אבסולוטי או אובייקטיבי, כל זה ידוע לי; אבל הידיעה הזאת צריכה לזרום בדמי, למלא את כל כולי, לא רק את... המשך לקרוא

קרפ צרפתי

וואוו. היה מדהים לראות איך אתי מגלה אט אט את הכח האינסופי להתמודד עם הכל, להכיל את המציאות, לקבל ולתת, לראות את היופי. בחרה להפיץ מהאור שהיא מצאה בעצמה לאלו שחלקו את הגורל הקשה. מרגש ומעורר השראה. ... המשך לקרוא

tomers

הספר הטוב ביותר, היפה ביותר והחשוב ביותר שנכתב אי פעם על ידי מישהו - או מישהי. נקודה. ספר משנה חיים. ספר... שפשוט אין מילים לתאר אותו. ... המשך לקרוא

פסיכולוגית

נפלא נפלא נפלא! ספר על התחדשות נפשית בזמן משבר וקושי. ספר הנותן נקודת מבט חדשנית על אירועי השואה, ודרך התמודדות טיפה שונה, המגיעה ממקום מיסטי ונסתר. ספר חובה.... המשך לקרוא

עידן גרטנלוב

יומניה של אתי הילסום. לא יודעת מאיפה ואיך להביע את רישומיי חיים שלמים של היומן האינטימי המרגש הזה! יומן מסע נשי-נפשי-רוחני ש לתקופה לא היתה שליטה בו. אתי מעלה תהליכים, תובנות, המתהווים בה ובסביבתה נוגעת בפתיחותה בכנות ברגישות בראייה הרחבה באנושיותה.. היו פעמים שהרגשתי שהכותבת מתארת דברים שחלפו בי, במחשבותיי וניזכרתי שמדובר באישה שחיתה לפני 70 שנה (בשנים של כיבוש ודיכוי) נמשכתי לתהות לגבי רגשות, תחושות, נפש ויצר האדם, האם מדובר ב"דברים" אוניברסלים. במסע והבנות שמשותפים לכולנו ? ומה נשתנה בעולם, באנושות מאז? "החיים מוזרים ומפתיעים ומגוונים עד א... המשך לקרוא

אור

עשיתי דרך קשה וארוכה עד שחזרתי ומצאתי את המחווה האינטימית כלפי אלוהים: לעמוד בערב ליד החלון ולאמר: תודה לך , אלוהים. בתוכי שוררים שקט ושלווה. הדרך הייתה קשה וארוכה. עכשיו הכול נראה פשוט ומובן מאליו. משפט אחד רודף אותי כבר שבועות: אדם צריך את האומץ לאמר שהוא מאמין. לבטא את שם אלוהים. – השמיים שבתוכי, אתי הילסום אתי הילסום - אשה מדהימה שכתבה יומן בזמן השואה, לא רחוק האמת ממעונה של אנה פראנק, אנשים לא יכלו להכיל ולקבל את האור והחמלה שיצאה ממנה אז, רק לאחרונה יצא ספרה "השמים בתוכי" , בואו נגיד אחד במסמכים הכי מוארים שיצאו במאה שעברה ועוד בשואה . הנה משהו משם.... המשך לקרוא

איור וודה

לו רצה האל לבחור לו יועצת ארגונית ושיווקית, אתי הילסום יכלה בהחלט לאייש את התפקיד בהצלחה רבה. אתי הילסום, אקדמאית מבריקה, אישה משכילה בת 27 המתגוררת באמסטרדם, הולנד, יוצאת למשפחה מתבוללת מנהלת יומן בין השנים 1941-1943. היומן (שבהוצאה הקודמת נקרא "חיים כרותים") מאפשר מפגש אינטימי עם חייה של אתי בשנים אלו - קשר אהבה אירוטי עם המטפל הפסיכולוגי-יונגיאני שלה, שכוללים במרכזם יחסי הערצה למן אב רוחני ומדריך לחיי הנפש, כשהגורל ההיסטורי והיהודי הולך ואוחז בחייה, ומוצא לו ביטוי יוצא דופן בין דפי היומן. אתי מבטאת הלכי רוח ורגש אנטי-שגרתיים כלפי הגזירות האנטישמיות ... המשך לקרוא

זרש קרש

הספר ששינה את חיי! איך יתכן שבתוך הזוועה האנושית הגדולה ביותר, השואה, ישנה אשה, בת 28, הכותבת כי אירוע זה הוא דבר נפלא? מה מניע אישה מדהימה זו לומר כי החיים בתוך המחנה- הגטו- הם טובים יותר מאשר החיים בחוץ? האם היא אינה שפויה בדעתה? או שמא היא מבינה משהו על החיים והעולם הזה שאנחנו לא מבינים??? ספר מדהים, הבנוי ממכתבים שכתבה אתי הלסום, אשה מוארת ללא ספק, בתקופת השואה. מומלץ בחום!!! ... המשך לקרוא

popa

ספר מדהים של אשה מדהימה. מופת של אומץ רוחני ומוסרי. דרך היומן שנכתב על ידי אשה צעירה ומשכילה בתקופת השתלטות הנאצים על אירופה, אנו עדים להתמודדות מפעימה של היחיד עם גורלו. בתוך עולם שהולך וסוגר עלייה, פיסית ונפשית, מוצאת אתי בתוכה כוחות נפשיים ועבורי מהווה מודל לכך שגם במציאות הכי מייאשת ניתן למצוא חירות ובחירה, ובמילותייה שלה, את "השמים שבתוכי". אלמלא היה זה מסמך אותנטי, היה קשה להאמין שזה באמת. באומץ לב בלתי רגיל בוחרת אתי, שיש באפשרותה להציל את עצמה, לחבור לעמה ולסייע ככל שהיא יכולה בכוחותייה הדלים, עד הרגע האחרון. קרן אור בעולם של חושך מוחלט. בשבילי... המשך לקרוא

שועלה