ביקורות ספרים על הספר חרפה - ספריה לעם #469
|
ספר קשה!
מצב האדם הלבן בדרום אפריקה בעת האחרונה, כלומר לאחר עידן האפרטהייד, משתקף בספר זה.
פרופסור דיוויד לורי מסתבך בפרשייה עם אחת מתלמידותיו ונאלץ לעזוב עקב כך את משרתו באוניברסיטת קייפטאון.
הוא מוצא מפלט בביתה של בתו לוסי בחווה מבודדת, אחת מני רבות מחוות הלבנים בדרום אפריקה. מכאן מתפתחת עלילה רווית אלימות ואימה שבמרכזה הרצון והיוזמה של השחורים הדרום אפריקנים לנקום בלבנים ולדחוק אותם מהמרחב.
הקריאה בספר מאוד קלה וזורמת, אבל הנושא מאוד קשה. אפשר לומר כי זה סיפור מאוד מטלטל, משאיר אחרי קריאתו אוירה של דכדוך ועצבות.
לפיכך מומלץ לבעלי קיבה חזקה.... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
פנטזיה בשחור לבן
את קסם דרום אפריקה, המלווה בתחושת אלימות, הציג לי לראשונה דיוויד, חבר שרצתי אתו יחד בוקר-בוקר. הוא שיתף בסיפור חייו בארץ המרתקת הזו, ובסיפור ילדות רעייתו בחווה מבודדת, מקום שהיה רחוק מכל יישוב. דיוויד, המחיש את ריחוק החווה, בספור על תאונה שאירעה בדרך צדדית, שבמהלכה נאלצו בני המשפחה לחכות שעות רבות עד שמישהו יחלץ אותם.
הוא עלה לארץ, עם תנועת נוער ציונית, שרוב חבריה נפוצו ברחבי העולם דובר האנגלית. זמן מה לפני עליית נלסון מנדלה לשלטון, הוא חלם חלום, שמשפחתו נוסעת ברכב שמתהפך. הוא האמין שהחלום, הוא עיבוד תחושותיו הפנימיות, לפיהן הוא חי... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זו תהיה סקירה מעט מפוזרת.
רק סיימתי את הספר ואני לא בטוח איך לארגן את מחשבותי עליו.
אני לא יכול להגיד שאהבתי את הספר – המילה לאהוב לא מתחברת לי עם הספר אבל אהבתי את הכתיבה של קוטזי ואת המקומות שהוא גרר אותי אליהם. זה ספר טוב. בכך אין ספק.
אני תמיד תוהה איך בוחרים שם לספר – משהו שמיצג את המהות של הספר . יש הרבה ספרים גם מהמפורסמים שהשם יפה או תפוס חזק בזכרון אבל אני מתקשה להבין למה הוא הכותרת של היצירה.
חרפה הוא שם מאוד הולם לחלק הראשון של הספר, אבל אז הסיפור הולך למקומות אחרים שגם בהם אפשר להגיד שיש חרפה בהם אבל היא פחות מייצגת את הסיפור. ראיתי הערה של ... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אזהרת ספוילר – בסקירה יש חלק מהעלילה, מכיוון שזה אינו ספר מתח אני לא חושב שהגילוי הזה יפגע בהנאת הקריאה.
אז על מה הסיפור?
פרופסור דיוויד לורי, גרוש בן חמישים ושתיים, מושעה מעבודתו כמרצה באוניברסיטה, עקב יחסים אסורים עם סטודנטית שלו. התקופה היא תקופת פוסט האפרטהייד. הפרופסור עובר לגור אצל ביתו הלסבית. הפרופסור שלא היה נוכח בגידולה, מנסה לשקם גם את כבודו וגם את יחסיו איתה. ביתו היא בעלת חווה, היא חיה לבדה, בסביבת אנשים שחורים. יד ימינה הוא פטרוס, גבר שחור שמנהל את החווה. המעבר מחיי העיר לחייה החווה הנידחת נראו לי בהתחלה כקלישאה שחוקה של ריפוי הטבע א... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
משהו יש בהם בספרים של קוטזי שמשאיר אותם מעניינים גם בקריאה שנייה או שלישית. הם בטח לא מתכון להרגשה טובה. הם מטרידים, משביעים אותך אי נחת. קוטזי כותב בדרום אפריקה של טרום האפרטהייד וימי האפרטהייד ובמקרה של הספר הזה, דרום אפריקה של אחרי האפרטהייד, ויש לו היכולת להביא את המורכבות של החיים באזור מסוכסך אל המרחב האישי ולהציג תוך כדי כך את הפנים הרבות והנרטיבים המשתנים של סכסוכים גזעיים ולאומיים תוך שהוא מביע עמדה אבל לא מתעלם ממה שלא עולה בקנה אחד איתה.
חרפה הוא סיפור על מעשים שממיתים קלון. קלון על אלה שעושים אותם אבל גם קלון על הקורבנות שלהם. יש כאלה ש... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרי לפניכם ספר טוב. קורה שאני קורא ספר טוב ובסופו קשה לי להגדיר מה בעצם עשה אותו כזה. לא מצליח לשים את האצבע על הדבר החמקמק שמצליח לעבוד כל כך טוב. לא זה המקרה בספר "חרפה" של קוטזי. כאן ידעתי בכל רגע מה עובד כל כך יפה, אפשר לומר ש"ראיתי" את החוטים שהניעו אותי הבובה . למרות שהכלים היו נהירים, וברורים לי, זה לא פגע כלל בהנאה מהספר. אני מאוד לא אוהב לספר את עלילת הספר כדי לא לקלקל למי שמתעתד לקרוא, אבל בספר הזה אין ברירה, צריך לכתוב כמה מילים כדי להסביר במה מדובר. אשתדל כמיטב יכולתי לא אקלקל מבטיח. פרופסור לאורי מלמד באוניברסיטת קייפטאון, הוא לא אוהב ללמד, מלמד ... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאד לא נהנתי לקרוא את הספר.
מבחינתי יש לו בעיה גדולה של אמינות.
נכון , רוב האנשים פאסיבים רוב הזמן , אבל כאשר הם חווים חוויות מסעירות יש את היכולת להתמודד , להאבק.
בספר הזה לא מצאתי את זה.
את "עלומים" של קוטזי מאד אהבתי..... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומן זה של קוטזי, הטוב ביותר שלו לטעמי, מזכיר לי יותר מכל בחומרים ממנו הוא עשוי את הכתיבה של וילי פוקנר. אם אצל פוקנר מדובר ב"אומה" של דרום ארה"ב החיה את ה"פשעי המוסריים" שעשו הדורות הקודמים ואת ה"פשע" שנעשה להם אחרי המלחמה, הרי אצל קוטזי מדובר בלבנים של אחרי האפרטהייד.
הגברים הלבנים של דרום אפריקה, כפי שבאים לידי ביטוי בספרות המקומית (קוטזי, גורדימר, ברינק), הם שוביניסטים, כוחניים ודלים ברגש. גם הגיבור שלנו, דיוויד לורי הוא כזה. פרופסור באוניברסיטה, חובב נשים, גרוש פעמיים, המנהל רומן עם סטודנטית כנגד רצונה. הוא מסולק מהאוניברסיטה לאחר שהוא מסרב להגן על ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טעון עם עלילה ששזורים בה מחוללי הקונפליקטים החזקים ביותר. יחסים בין גזעים, יחסים בין מינים, יחס לבעלי חיים, יחסים בין הורים לילדים, יחסים בין בעלי נטיות מיניות שונות. ויחד עם כל המטען הזה, עדיין הסיפור מצליח לשדר מידת אמינות לא מבוטלת.
הסיפור מראה איך המצפון של אחד מוליך אותו לעשות דברים שאחר, שגם הוא בעל מצפון, לא מסוגל להבין.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
פעם ראשונה שהחלטתי לכתוב על ספר שקראתי.
סיימתי את חרפה הערב,בצער רב.כיצד אפשר לתאר אותו.?הוא מלא, עשיר, יפה, כואב מאד, מחפש את האנושי גם בלא אנושי. אהבה לחיים להשרדות לאנשים לבעלי חיים.לאדמה לשירה לתשוקה.
אותי הספר טילטל.מצאתי את עצמי מזילה דמעות.הכתיבה כל כך יפה עמוקה ועדיין לא מסורבלת מובנת כל כך.
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה מה שכתוב על העטיפה האחורית:
"פרופסור דיוויד לורי, גרוש בן חמישים ושתיים, מאבד את משרתו באוניברסיטה בשל פרשיית אהבים עם סטודנטית. הוא מבקש לו מפלט מפני השערורייה אצל בתו, לוסי, שחיה לבדה בחווה הנידחת שלה ומעבדת אותה בעזרת שכנה, פטרוס, איכר שחור שמניעיו מעורפלים וחשודים. לורי מנסה למצוא את מקומו בסביבה החדשה, אבל אחר-צהריים אחד של אלימות משנה את חייו וחיי בתו בדרכים מפתיעות ומחרידות".
לאמיתו של דבר זהו ספר קולח על אדם שכל ישותו מערבית, כשפלירט קטן עם סטודנית מטיל אותו לחיים הכפריים הפשוטים והנבערים של דרום אפריקה, היכן שהאלימות גוברת ופוגעת בבתו, ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לאחר שקראתי שניים מספריו של קוטזי וברור לי כי יהיו עוד בהמשך אני יכולה לומר שאופן הכתיבה שלו הוא אלגנטי, חריף ובועט.
הנושאים בהם בוחר לעסוק קוטזי, דינמיקות של יחסי הורים ילדים, נכונה לא רק להתנהלות באפריקה כי אם ליחסי אבות/אמהות-בנות/בנים בכל חברה, ההקצנה נעשית בשימוש בעליבות המקומית המוכרת לו כדי ליצור תרחישים שצובטים את הלב.
הספר הזה הוא כזה, הוא מרגש, קורע לב וגורם לאי נוחות גם יחד.
העליבות של החיים באפריקה לצד סיפור על דמות מלומדת הנקלעת לפרשייה שהופכת מזעזעת.
מרצה באוניברסיטה שמאבד את משרתו בעקבות פרשה של אהבה אסורה עם סטודנטית, מוצא את עצמו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
